ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ואם תאמר מתן רשות ליחיד לסרב לפקודה שנוגדת את ערכיו מסכנת את המסגרת הצבאית, אכן יש בזה סכנה מסוימת, אך מאידך חובת הציות העיוור היא פגיעה יותר מסוכנת באושיות החברה החופשית, ועל כן הזכות לסרב גוברת על החובה לציית.
על כן אין לחייב חייל דרוזי לפעול בניגוד לאמונתו, ואין לחייב אזרח מוסלמי לשרת בצבא ולהילחם למען המדינה נגד אחיו, בני עמו. ואין לחייב חייל דתי לעבור על המצוות (כאשר אין בזה פיקוח נפש). ועל כן, חייל או שוטר שמאמין בכל לב שאסור באיסור תורה גמור למסור חלק כל שהוא מארץ ישראל לנכרים, שהוא איסור לא פחות חמור מכל איסור תורה, אין לחייבו להשתתף בפינוי יהודים מבתיהם ביישובים בהם הם גרים ח"ו.
אמנם הלכידות של הצבא חשובה מאוד, וגדול השלום, שאפילו ישראל עובדי עבודה זרה, אם שלום ביניהם נוצחים במלחמה, ואם יש פירוד ביניהם, אפילו אם הם צדיקים אינם נוצחים. אך למען השלום לא התירו לעבוד עבודה זרה ח"ו, אלא חייבו לחיות בשלום עם בעלי דעות מקולקלות, אבל לא לעשות כמעשיהם.
הוויכוח על הזכות לסרב לפקודה מסיבות אידיאולוגיות נקשר בוויכוח האידיאולוגי עצמו. השמאל מבין את הסרבנים המסרבים לשרת ביש"ע. השמאל מבין את המסרבים לפגוע במחבלים אם גם יפגעו בני משפחותיהם, אך אינו מבין בשום אופן את הסרבנות להשתתף בהורדת מאחזים. לעומת זאת, הימין מבין מאוד את הסרבנות לפנות מאחזים, ואינו מבין כלל את הסרבנות לשרת ביש"ע, או לפגוע במחבלים אף שיפגעו בני משפחותיהם.
על כן להבהרת הדיון עלינו להבחין בין שני הנושאים. הדיון על סרבנות מסיבות אידיאולוגיות לחוד, והדיון על האידיאולוגיות עצמן לחוד.
ובדיון הראשון דעתי ברורה: כשהפקודה נוגדת לערכים יסודיים שורשיים שהם בסיס כל אמונתו והשקפתו של מקבל הפקודה, זכותו לסרב ועל הממשלה להימנע מלחייבו לפעול בניגוד לאמונתו. אני מדגיש שלא כל דקות מוסרית וערכית מצדיקה סירוב, אלא רק הפגיעה ביסודות הערכיים.
אמנם עלינו לחנך להכיר בערך הגדול של הלכידות החברתית והלכידות בצבא, אך כוחה של חברה הוא בתוכן הרוחני שהיא נושאת, וכוחו של הצבא כשהוא חדור מוטיבציה ויודע למען מה הוא נלחם, ולא במשמעת עיוורת. המסגרת החיצונית, המשמעת, יש לה חשיבות משנית.
יש טוענים שאם הימין יסרב לפנות מאחזים והשמאל יסרב לבצע פעילות צבאית מנוגדת לדעתו, אי אפשר יהיה לקיים צבא בצורה כזו. אכן, יש כאן סכנה, ולכן על הממשלה להיזהר שלא להחליט לעשות מעשים שאין בהם הסכמה מרבית, כי בזה היא עלולה לקרוע את העם. ואם היא עושה זאת, היא נושאת באחריות לכל התוצאות. אבל אין לדרוש ואין לצפות שאדם יעשה מעשים בניגוד לאמונתו.
מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל אמר שעל יהודה ושומרון תהיה מלחמה אם ינסו למסור חלקים מיש"ע לנכרים. אני סבור שדבריו היו בבחינת חכם הרואה את הנולד ומזהיר מפניו. הוא ידע שאנשים ילחמו על בתיהם ועל אמונתם, והוא הזהיר את הממשלה מפני מלחמת אחים. הוא לא הזהיר את המתיישבים, אלא את הממשלה.
עד כמה שאני מכיר את הציבור, איני רואה הרבה חיילים או שוטרים שיוכלו לעמוד מול המשפחות - הורים, ילדים ונשים ולהוציא אותם מבתיהם בהם הם גרים, כאשר אותן משפחות לא עשו כל דבר רע. מי האכזר שירים יד על אשה וילדים סתם מפני שקיבל פקודה. ובעיקר כאשר הוא אינו מבין מה יעזור הגירוש הזה לביטחון המדינה, ורוב הציבור סבור שהמעשה הזה מוטעה ורק יזיק.
אני סבור שחיילים רבים מאוד ושוטרים רבים מאוד וגם קצינים רבים יסרבו למלא פקודה לא מובנת ולפי דעתם לא מוסרית ולא אנושית לפנות יישובים. וזה יביא לשבר בצבא ובעם, וכל האחריות לכך תיפול על הממשלה.
היה מי שאמר שמצוות כיבוש הארץ מוטלת על הציבור, ואם הממשלה החליטה למסור איזה חלק מארץ ישראל לנכרים, שוב אין איסור על היחיד להשתתף במסירה. אך זו טעות, כי כמו שכאשר הממשלה מחליטה לכבוש חלק מארץ ישראל, כל מי שמשתתף בכיבוש מקיים מצווה, כך הדבר כאשר הממשלה מחליטה לעבור על מצוות יישוב הארץ: כל מי שמשתתף בדבר עובר באיסור תורה.
וכך קבע מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל: "אין שום צד היתר, לאיסור תורה זה של מסירת קרקעותינו לגויים, ח"ו, לצמיתות ובהחלט, לפיכך החיוב מוטל על כל גדול תורה בישראל, ועל כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז, ומין השמים יסייעונו." (עיין ארץ הצבי עמוד י"ט ).
ושם בעמוד כ"ו כתב:
"זו מצות עשה דאורייתא - יהרג ואל יעבור - ושום חשבונות וסבוכים פוליטיים, שום סידורי ממשלה ושום בטויי שרים שלנו לא ישנו ולא יועילו בזה".
ובעמוד מ"ו שם חזר וכתב שצריך לעמוד במסירות נפש נגד מסירת מה שהוא של ארץ חיינו לנוכרים כמו בכל כפיה איזו שהיא, אם מצד נוכרים או מצד יהודים, המחייבת מסירות נפש (עיין שם).
כלומר, דעתו הברורה של מו"ר הרב צבי יהודה שגם אם הממשלה מחליטה למסור חלקים מארץ ישראל לנוכרים, אין להחלטה זו שום תוקף, ואיסור גמור בעינו עומד, וחייב אדם למסור את נפשו ולא להשתתף ח"ו במעשה המסירה. קשה להאמין שיש מי מתלמידי מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל שיחלוק על רבו.
היה מי שאמר אם הקצינים הדתיים יסרבו למלא את הפקודה הם יפוטרו ולא תהיה קצונה דתית בצבא. גם שיקול זה אינו מוסכם, והוא נראה מוטעה בעיני הרוב הרואה את הגירוש כמעשה חמור בלתי מוסרי של עקירת יהודים מבתיהם בארץ ישראל. מוטב להיות מפוטר ולא להיות מושחת ובלתי מוסרי ועובר על מצוות התורה.
קצין דתי שערכיו הם דתיים, שמוכן לפגוע בערכיו בשביל להמשיך את הקצונה אפילו כביכול לשם שמים, מוטב שלא יהיה קצין בצבא.
הדבר דומה למצוות קידוש ד' שמחויב אדם למסור את הנפש ולא לחלל את שם ד'. ולא יכול לומר הפעם אעבור על האיסור בגלל האונס. וזאת אעשה כדי שאחר כך כל חיי אמסור להרבצת תורה וקיום מצוות. כי המניעה מלעבור איסור שקולה יותר מכל המצוות שיעשה כל חייו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
