ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (ל, ב): יְתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְדָרַשׁ: עֲתִידָה אִשָּׁה שֶׁתֵּלֵד בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, ז): הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד, אָמַר: אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶָמֶשׁ (קהלת א, ט)! אָמַר לֵיהּ, 1 בֹּא וְאַרְאֶךָּ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, 2 נְפַק אַחְזֵי לֵיהּ תַּרְנְגֹלֶת. וְתוּ יְתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּדְרִישׁ: עֲתִידִין אִילָנוֹת שֶׁמּוֹצִיאִין פֵּרוֹת בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יז, כג): וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי, מֶה עָנָף בְּכָל יוֹם, אַף פְּרִי בְּכָל יוֹם. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְאָמַר: וְהָכְתִיב אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶָמֶשׁ! אָמַר לֵיהּ: בֹּא וְאַרְאֶךָּ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, 3 נְפַק אַחְזֵי לֵיהּ צָלָף. וְתוּ יְתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּדְרִישׁ: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹצִיא 4 גְּלֻסְקָאוֹת וּכְלֵי מֵילָת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, טז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְאָמַר: אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶָמֶשׁ! אָמַר לֵיהּ: בֹּא וְאַרְאֶךָּ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, נְפַק אַחְזֵי לֵיהּ כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת, 5 וּכְלֵי מֵילָת - נַבְרָא קוֹרָא, עַד כָּאן. הִנֵּה רַבָּן גַּמְלִיאֵל בֵּאֵר לָנוּ כִּי כָּל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים הַמּוֹצִיאִים תּוֹלָדוֹת עַל יְדֵי בִּרְכַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הָאָדָם מוֹצִיא תּוֹלָדוֹת, 6 וְהָאָרֶץ מוֹצִיאָה פֵּרוֹת, כֻּלָּם לֶעָתִיד בְּהִסְתַּלֵּק הַחֵטְא, יְסֻלַּק מֵהֶם גַּם כֵּן הַחִסָּרוֹן, וְיִתְבָּרְכוּ לְהוֹצִיא בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְהָעֵץ יוֹצִיא פֵּרוֹת כָּל יוֹם, וְהָאָרֶץ תּוֹצִיא דְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם שְׁלֵמֵי בְּרִיאָה. וְיֵשׁ לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד, כִּי אֵצֶל הָאָדָם וְאֵצֶל פֵּרוֹת הָעֵץ אָמַר שֶׁיִּהְיוּ מוֹצִיאִים תּוֹלָדוֹת כָּל יוֹם, וְאֵצֶל הָאָרֶץ אָמַר שֶׁתּוֹצִיא דְּבָרִים שְׁלֵמִים, כִּי זָכַר אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ. כִּי הָאָדָם וְהָעֵץ הַשָּׂדֶה יוֹתֵר שָׁלֵם, וְהַדָּבָר הַשָּׁלֵם 7 מְעַכֵּב וּמַשְׁהֶה תּוֹלַדְתּוֹ בְּיוֹתֵר, וְהָאָרֶץ הִיא מְמַהֶרֶת לְהוֹצִיא תּוֹלָדוֹת, וּמוֹצִיאָה פְּרָחִים וּצְמָחִים כָּל שָׁעָה, רַק שֶׁאֵינָם שְׁלֵמִים, כִּי הָאָרֶץ בְּעַצְמָהּ הִיא אֲדָמָה וְעָפָר. וְעַל זֶה אָמַר כִּי הָאָרֶץ תּוֹצִיא דְּבָרִים שְׁלֵמִים, וְלֹא תּוֹצִיא הָאָרֶץ דָּבָר חָסֵר.
________________________________
במסכת שבת בפרק במה מדליקין שנינו, ישב רבן גמליאל ודרש, עתידה אשה שתלד בכל יום, שנאמר: הרה ויולדת יחדיו. לגלג עליו אחד התלמידים ואמר, והרי נאמר: אין כל חדש תחת השמש! אמר לו רבן גמליאל, 1 בא ואראה לך שישנה מציאות כזו בעולם הזה, 2 יצא והראה לו תרנגולת. שוב ישב רבן גמליאל ודרש, עתידים אילנות להוציא פירות בכל יום, שנאמר: ונשא ענף ועשה פרי, מה ענף צומח בכל יום, כך הפרי יהיה בכל יום. לגלג אותו תלמיד ואמר, והרי נאמר: אין כל חדש תחת השמש! אמר לו רבן גמליאל בא ואראה לך שיש מציאות כזו בעולם הזה, 3 יצא והראה לו את הצלף. שוב פעם ישב רבן גמליאל ודרש, עתידה ארץ ישראל שתוציא 4 עוגיות ובגדי צמר משובח, שנאמר: יהי פיסת בר בארץ. לגלג עליו אותו תלמיד ואמר, והרי נאמר: אין כל חדש תחת השמש! אמר לו רבן גמליאל, בא ואראה לך שיש מציאות כזו בעולם הזה, הראה לו כמיהין ופטריות. 5 ולגבי בגדי צמר משובח הראה לו את עטיפת הדקל הצעיר.
רבן גמליאל באר כי ישנן שלוש תולדות היוצאות בעולם מכח ברכת ה': תולדות האדם, 6 ושני מיני תולדות שהארץ מוציאה, ובעתיד, כאשר יסולק החטא, יסולק ממוציאי התולדות חסרונם ויתברכו להוציא לפי טבעם. האדם יוליד בכל יום, העץ יוציא פירות בכל יום, והארץ תוציא דברים שלמים. התבונן היטב, כשדרש רבן גמליאל על תולדות האדם ותולדות העצים אמר, שיוציאו תולדות בכל יום, וכשדרש על הארץ אמר שתוציא דברים שלמים, ולא אמר שתוציא כך בכל יום. טעמו של דבר, כי רבן גמליאל הזכיר ביחס לכל אחד את הדברים הראויים לאותו דבר. האדם והעץ הם דברים שלמים יותר מאשר הארץ, והדבר השלם 7 מוציא תולדות לאט יותר מאשר הדבר שאינו שלם. האדמה מוציאה פרחים וצמחים כל שעה, אלא שהם אינם שלמים, כי האדמה היא עפר ואפר ואינה שלמה. לכן ביחס לארץ אמר שתוציא דבר שלם, וביחס לאדם ולעץ אמר שיולידו בכל יום.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
155 - פרק נ' חלק ב'
156 - פרק נ' חלק ג'
157 - פרק נ' חלק ד'
טען עוד
ביאורים
כשחטא האדם הראשון, קולל העולם. קללה ממנה אנו סובלים עד היום– כיוון שקלקולי החטא עוד לא תוקנו וממילא העונש עדיין נצרך. בפסקה הנוכחית נעסוק בשני תחומים בהם קולל העולם.
הקללה הראשונה היא באיכות – כל הדברים הקיימים בעולם נפגמו באיכותם – האדם הפך לבן תמותה ונגזר עליו מוות, והיצר הרע נכנס לתוכו והוא מערב צד שלילי אפילו במעשיו החיוביים. האדמה התקללה – "וקוץ ודרדר תצמיח לך".
התחום השני שנפגם הוא בדרך הופעת הדברים בעולם – הדברים שהיו מגיעים בקלות קודם החטא, מופיעים בצורה איטית ומסובכת לאחר החטא. קודם החטא הייתה האישה מתעברת ויולדת באותו יום ולאחר החטא ההריון אורך תשעה ירחי לידה והלידה מלווית בצער וכאב – "בעצב תלדי בנים". קודם החטא אדם היה זורע ובאותו יום קוצר, ולאחר החטא נגזר ש"בזיעת אפך תאכל לחם" – נדרשים עשר פעולות בכדי להגיע ללחם – חרישה, זריעה, קצירה, טחינה וכו'.שני תחומים אלו באים לידי ביטוי במדרש. התחום הראשון בא לידי ביטוי באדמה שאינה מוציאה דברים מושלמים אלא דברים שמצריכים עיבוד והכנה כדי שיוכלו להשתמש בהם, והתחום השני בא לידי ביטוי באדם ובפירות, שאמנם הם נבראו שלמים, אך התפתחותם אורכת זמן רב. שני קלקולים אלו קשורים במהות החטא שבו חטא האדם הראשון. האדם נברא בצורה שלמה ומראש הובהר לו מה תחומו, מה מותר לו – "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכיבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים", ומה אסור לו – לאכול מעץ הדעת. כך הוא נצטווה כי אין זה תפקידו וחלקו. כשהאדם אכל מעץ הדעת, הוא לא הסתפק במימוש הפוטנציאל שלו, אלא במימוש החשק שלו, שזה בעצם התנכרות לטבע שלו, לתפקיד אליו הוא מיועד. העונש שהעניש אותו הקב"ה הוא התוצאה של החטא – נוצר פער בין האידיאל שבו העולם היה צריך להתנהל לפני החטא לבין מצב העולם בפועל לאחר החטא. למרחק זה ישנם שני ביטויים. האחד הוא באיכות: יש פער בין המצב השלם של המוצר לבין איך שהוא נוצר בטבע. השני הוא בסדר הופעת הדברים: יש פער בין תחילת ההיווצרות עד היצירה בפועל, יש תהליך שצריך לקרות עד שהדבר מבשיל ויוצא לידי גמר.
המהר"ל מסביר שהמדרש בא ללמדנו שבימות המשיח יסור החטא וממילא יתוקן העולם בשני תחומים אלו.
הרחבות
* המוסר שבחוקי הטבע
עֲתִידָה אִשָּׁה שֶׁתֵּלֵד בְּכָל יוֹם. התהליכים בעולמנו אורכים זמן רב. היריון מתפתח במשך תשעה חודשים וכן צמחים לא גדלים ביום אחד. בהסתכלות פשוטה ניתן לחשוב שהזמן הדרוש לתהליכים אלו הוא הכרח טבעי כדי שהתינוק יתפתח ברחם אימו וכדומה.
אולם הרב קוק מחדש שהקב"ה קבע זמנים אלו מסיבות מוסריות: "מהיסוד העקרי שחוקי הטבע המה באמת חוקי ה', חוקים מוסריים , נועדו למטרתם, גם היתרונות גם החסרונות שבהם, כולם למטרה מוסרית רמה ואדירה נוסדו" [עין איה, שבת א, ב, קיא] בעקבות חטא האדם הראשון התדרדר המוסר בעולם, והקב"ה נדרש לחוקק חוקי טבע כדי לחזק את ערכי המוסר. לדוגמא, הטיפול בתינוק דורש מסירות רבה. ההורים נדרשים להאכיל, לחתל את בנם ולעיתים קרובות לקום באמצע הלילה. אולם בעקבות הידרדרות המוסר שחיזקה את יצר האנוכיות יש חשש שההורים יזנחו את תינוקם. (ניתן לייחס את שורש האנוכיות בעולם לאכילתם של אדם וחוה מעץ הדעת. במעשה זה העדיפו את רצונם הפרטי על פני הצו האלוהי. ובכך השפיעו גם על הדורות הבאים שישימו את רצונם הפרטי בראש סדר העדיפויות). במטרה לחזק את ערכי המוסר, קבע הקב"ה שהיריון יתמשך זמן רב כדי שההורים יצפו לילדם, וכך תגדל חיבתם אליו והם יטפלו בו במסירות: " חבלי לידה המה רק תוצאה מנפילת המוסר למען חבב את הילד על יוֹלְדָיו (הוריו), אשר לא יספיק לזה המאור המוסרי של אהבת חסד אפילו בהיותו מקושר עם הנטיה הנפשית של אהבת הורים, לעומת הטורח הגדול של הטיפול הנצרך לגידול המין האנושי..." [עין איה, שבת א, ב, קט].
בהרחבות הבאות יתבאר שמתוך התרוממות המוסר האנושי כבר לא יהיה צורך בחוקים אלו ולכן לעתיד לבוא אישה תוכל ללדת בכל יום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
