ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
גם התורה מליאה בחוקים ומצוות אותם עלינו לקיים. אך המפגש איתם אמור להיות שונה לגמרי. בכל בוקר אנו מברכים את ברכת התורה שכוללת בקשה מיוחדת " והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו". איננו מבקשים רק 'לדעת' את התורה ולקיים אותה, אלא גם שעצם הלימוד יהיה ערב ונעים לנו.
בשמיני עצרת שחלף ציינו את " שמחת תורה". בתי הכנסת מלאו המוני מתפללים שרקדו ושרו במשך שעות ארוכות בהתלהבות ושמחה כשהם מחבקים ספרי-תורה. מתברר שלא מדובר כאן בקשר טכני-הכרחי. איננו עוסקים בצבירת מידע יבש שנאגר במוח. לפנינו נמצא סיפור אהבה חי ותוסס!
"אבל אותי זה משעמם..."
אפשר היה להאריך ולהסביר את ההבדל בין אוסף החוקים הפרקטיים שכל מדינה קובעת לעצמה כדי לשמור על הסדר, לבין תורת החיים שלנו, שמדריכה אותנו לא רק איך להתנהג ברמה הפרקטית אלא גם נותנת לנו רוח ונשמה, משמעות לחיים והארת דרך, אך מה שלא נאמר לא נוכל להתחמק מן השאלה המטרידה הבאה: כיצד ייתכן שיש אנשים כה רבים שטוענים בתוקף שהתורה כלל לא משמחת אותם! צעירים ומבוגרים שאומרים שעבורם לימוד תורה הוא דבר 'משעמם ומעייף', עניין 'טרחני ומייבש', שהם נאלצים לעשות לפעמים מחוסר ברירה אך בוודאי אינם חשים בו כל עריבות או שמחה.
האות שלך בתורה
הרב קוק זצ"ל כתב ספר שלם, "אורות התורה", העוסק בתורה ובלימודה, ובין השאר מביא שם אבחנה נוקבת: "ישנם שיצאו לתרבות רעה, מפני שבדרך למודם והשלמתם הרוחנית בגדו בתכונתם האישית המיוחדת " (אורות התורה ט,ו). כלומר, אלוקים ברא עולם מגוון ובו אנשים עם נפשות שונות וסגנונות שונים. וכמו שיש אדם שמאוד מחבב מאכל כלשהו או מתחבר למוזיקה בסגנון מסוים, כך גם בעולם הרוחני. לכל אחד יש את'המזון הרוחני' המיוחד לו. אם יזכה לקבל אותו הוא ירגיש עריבות ונעימות ויוכל להתפתח ולפרוח. אם יקבל, חלילה, מזון שאינו מתאים הוא עלול לסבול ואף 'להקיא' אותו. ממשיך הרב קוק ומדגים זאת דרך תחומי הלימוד השונים שיש בתורה - "הרי שאחד מוכשר לדברי אגדה, ועניני ההלכה אינם לפי תכונתו להיות עסוק בהם בקביעות. ומתוך שאינו מכיר להעריך את כשרונו המיוחד הוא משתקע בעניני הלכה, כפי מנהג המורגל, והוא מרגיש בנפשו ניגוד לאלה הענינים שהוא עוסק בהם, מתוך שההשתקעות בהם אינה לפי טבע כשרונו העצמי. אבל אם היה מוצא את תפקידו וממלאו, לעסוק בקביעות באותו המקצוע שבתורה, המתאים לתכונת נפשו, אז היה מכיר מיד שהרגשת הנגוד שבאה לו בעסקו בעניני ההלכה לא באה מצד איזה חסרון בעצמם של הלמודים הקדושים והנחוצים הללו, אלא מפני שנפשו מבקשת מקצוע אחר לקביעותה בתורה".
כלומר, אדם שיעסוק בעיקר בתחום מסוים של התורה רק בגלל שרוב האנשים בסביבתו עושים כך, עלול להרגיש בנפשו העקה ותסכול. המסקנה שהוא עלול להגיע אליה בטעות תהיה שכנראה התורה אינה מתאימה לו וילך לחפש את עצמו בשדות זרים, בעוד שאם היה מזהה נכון את כשרונו ואת החלק בתורה השייך אליו היה יכול למצוא שם את המעיין שישיב את נפשו ויחייה אותו ואף להועיל בזה לאחרים ולהעשיר אותם באור המיוחד שהוא יגלה בחלק שנתן לו ה'. זוהי בדיוק התפילה שאנו מתפללים " ותן חלקנו בתורתך ", שנזכה למצוא את החלק המיוחד שלנו בתורה ודרכו נביא ברכה לעצמנו ולעולם כולו.
הרב יוני לביא
מנהל חינוכי במוקד "חברים מקשיבים", מראשי ארגון קהלים ומרבני מרכז ברקאי.
יום שכולו תורה - ניסן תשע"ג איך נהפוך את ליל הסדר לחוויה משפחתית וחינוכית מעצימה?
יום שכולו תורה - רעננה, ניסן תשע"ג
למה ללמוד גמרא?
למה משווים את העצים לצדיקים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
בריאת העולם של פסח
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אי אפשר לבד!
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
