ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
הידעת? גם האויב הגדול של העם היהודי, האויב התמידי, נולד מכוונות טובות!
פרשת וישלח מסתיימת בכמה רשימות ארוכות ומפורטות. רשימת אלופי עשיו, רשימת בני שעיר החורי ורשימת מלכי אדום. לרובינו, רשימות אלו חתומות וסתומות ואיננו מבינים את טיבן, ואנו תמהים ושואלים – מפני מה נכתבו פרשיות אלו? (אמנם, חכמי הפנימיות, מצאו דווקא בפרשיות אלו סודות ועומקים רבים).
יתר על כן – רש"י (תחילת פרשת וישב) משווה את תולדות עשיו שנכתבו בתורה כרשימה מתומצתת לתולדות יעקב ובניו שפורטו בהרחבה. וממשיל על כך משל למרגלית שנפלה בעפר, שמסנן האדם את העפר במהירות עד שמוצא את המרגלית, ובה מתעסק. כך מתייחסת התורה לעשיו וסביבתו במהירות, ומרחיבה ביעקב המרגלית העולמית. ואם כך , נשאלת השאלה - לשם מה בכלל להזכיר את העפר? ואם בעשיו אנו מתקשים, הרי שהתמיהה על ציון תולדות אלופי שעיר 'רחוקי המשפחה' גדולה שבעתיים? (בקושיא זו התקשה כבר מנשה המלך הרשע – סנהדרין צט:).
רש"י מרגיש בקושיא, ומשיב – כל הרשימות הללו נכתבו בשביל אישה אחת ויחידה – תמנע. ברשימות הללו מופיעים עליה מספר פרטים, המצטרפים לכלל מארג שלם. תמנע הייתה אחות של לוטן. לוטן היה אלוף, אדם חשוב ונכבד. תמנע הייתה גם פילגשו של אליפז בן עשיו. צירוף כלל הפרטים לתובנה אחת מלמדנו, שלמרות שתמנע באה ממשפחה חשובה ומכובדת היא הסכימה לרדת למעמד של פילגש, כי השתוקקה בכל מאודה לזכות להצטרף למשפחתו של אברהם אבינו (רש"י).
נמצא שכוונותיה של תמנע היו נעלות מאד. ובכל זאת – תמנע היא זו שילדה את עמלק, אויבם הגדול של ישראל. חז"ל במסכת סנהדרין (צט:) מספרים שתמנע רצתה להתגייר אצל אברהם, יצחק ויעקב, אך הם סירבו לקבלה. משראתה כך, הלכה והייתה פילגש לאליפז, אמרה – "מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת". יצא ממנה עמלק, מפני שלא היה להם לרחקה.
נמצאנו למדים, שלמרות שכוונותיה של תמנע היו טובות, ורצונה היה להצטרף לאומה של אבותינו הקדושים, בכל זאת היא הימרה על סוס לא נכון, הצטרפה לאליפז וסופה שהולידה את עמלק.
הכוונה אינה מספיקה, דרוש גם המעשה הנכון. וכך מעבר למה שלימדונו חז"ל שעלינו לקרב במקום שצריך לקרב, יכולים אנו ללמוד את חשיבות הדיוק במעשים. ובמבט של שומרי תורה ומצוות, חשוב שנלמד את חשיבות הדיוק בפרטי ההלכה. לא מספיק ל'התחבר' באופן כללי, עלינו לדייק עד הפרט האחרון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
