ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אימו של אויבינו הגדול

בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית וישלח Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

כסלו תשע"ו

אימו של אויבינו הגדול


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

'הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות', אומר הפתגם הנודע.
הידעת? גם האויב הגדול של העם היהודי, האויב התמידי, נולד מכוונות טובות!
פרשת וישלח מסתיימת בכמה רשימות ארוכות ומפורטות. רשימת אלופי עשיו, רשימת בני שעיר החורי ורשימת מלכי אדום. לרובינו, רשימות אלו חתומות וסתומות ואיננו מבינים את טיבן, ואנו תמהים ושואלים – מפני מה נכתבו פרשיות אלו? (אמנם, חכמי הפנימיות, מצאו דווקא בפרשיות אלו סודות ועומקים רבים).
יתר על כן – רש"י (תחילת פרשת וישב) משווה את תולדות עשיו שנכתבו בתורה כרשימה מתומצתת לתולדות יעקב ובניו שפורטו בהרחבה. וממשיל על כך משל למרגלית שנפלה בעפר, שמסנן האדם את העפר במהירות עד שמוצא את המרגלית, ובה מתעסק. כך מתייחסת התורה לעשיו וסביבתו במהירות, ומרחיבה ביעקב המרגלית העולמית. ואם כך , נשאלת השאלה - לשם מה בכלל להזכיר את העפר? ואם בעשיו אנו מתקשים, הרי שהתמיהה על ציון תולדות אלופי שעיר 'רחוקי המשפחה' גדולה שבעתיים? (בקושיא זו התקשה כבר מנשה המלך הרשע – סנהדרין צט:).
רש"י מרגיש בקושיא, ומשיב – כל הרשימות הללו נכתבו בשביל אישה אחת ויחידה – תמנע. ברשימות הללו מופיעים עליה מספר פרטים, המצטרפים לכלל מארג שלם. תמנע הייתה אחות של לוטן. לוטן היה אלוף, אדם חשוב ונכבד. תמנע הייתה גם פילגשו של אליפז בן עשיו. צירוף כלל הפרטים לתובנה אחת מלמדנו, שלמרות שתמנע באה ממשפחה חשובה ומכובדת היא הסכימה לרדת למעמד של פילגש, כי השתוקקה בכל מאודה לזכות להצטרף למשפחתו של אברהם אבינו (רש"י).
נמצא שכוונותיה של תמנע היו נעלות מאד. ובכל זאת – תמנע היא זו שילדה את עמלק, אויבם הגדול של ישראל. חז"ל במסכת סנהדרין (צט:) מספרים שתמנע רצתה להתגייר אצל אברהם, יצחק ויעקב, אך הם סירבו לקבלה. משראתה כך, הלכה והייתה פילגש לאליפז, אמרה – "מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת". יצא ממנה עמלק, מפני שלא היה להם לרחקה.
נמצאנו למדים, שלמרות שכוונותיה של תמנע היו טובות, ורצונה היה להצטרף לאומה של אבותינו הקדושים, בכל זאת היא הימרה על סוס לא נכון, הצטרפה לאליפז וסופה שהולידה את עמלק.
הכוונה אינה מספיקה, דרוש גם המעשה הנכון. וכך מעבר למה שלימדונו חז"ל שעלינו לקרב במקום שצריך לקרב, יכולים אנו ללמוד את חשיבות הדיוק במעשים. ובמבט של שומרי תורה ומצוות, חשוב שנלמד את חשיבות הדיוק בפרטי ההלכה. לא מספיק ל'התחבר' באופן כללי, עלינו לדייק עד הפרט האחרון!
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il