ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וּכְבָר הִשְׁתַּבְּחָה הָאֻמָּה לִפְנֵי ה' יִתְעַלֶּה בִּהְיוֹתָהּ סוֹבֶלֶת הַשְּׁמָדוֹת וְהַצָּרוֹת וְנוֹשֵׂאת רָעוֹתָם, אָמַר: "'כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה" (תהלים מד, כג). וְאָמְרוּ ז"ל בְּמִדְרַשׁ חָזִיתָ: "'כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם' - זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד" (שיר השירים רבה ב, א). וְעַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּשְׂמְחוּ אֲנָשָׁיו בְּמַה שֶּׁיִּסְבְּלוּהוּ מִן הַצָּרוֹת וַאֲבֵדַת הַמָּמוֹן וְהַטִּלְטוּל וְהֶפְסֵד כֹּל עִנְיְנֵיהֶם, כִּי כֹּל זֶה שֶׁבַח לָהֶם אֵצֶל ה' יִתְעַלֶּה וְהַצְלָחָה עֲצוּמָה, וְכֹל מַה שֶּׁיֶּאֱרַע לָהֶם הוּא כְּקָרְבָּן כָּלִיל* עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְיֵאָמֵר לָהֶם: מִלְאוּ יֶדְכֶם* הַיּוֹם לה', וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה. עַל כֵּן רָאוּי לָהֶם שֶׁיִּבְרְחוּ אַחֲרֵי ה', וְיִכָּנְסוּ בְּאֶרֶץ בָּתָה* וּבַמִּדְבָּרוֹת, וְלֹא יָחוּסוּ עַל פְּרִידַת קְרוֹבִים, וְלֹא עַל אֲבֵדַת מָמוֹן, כִּי כֹּל זֶה מְעַט מִזְעָר כְּנֶגֶד מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מֶלֶךְ הַכֹּל, הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, ה' אֱלֹהֶיךָ, וְנֶאֱמָן הוּא לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. כֵּן מָצָאנוּ הַחֲסִידִים הַטְּהוֹרִים, בּוֹחֲרֵי הָאֱמֶת וּמַשִּׂיגֶיהָ, מְשׁוֹטְטִים עַל דָּת ה' מִן הַקְּצָווֹת הָרְחוֹקִים, וּבָאִים אֶל מְקוֹמוֹת הַחֲכָמִים לְהוֹסִיף לָהֶם דֵּעָה בַּדָּת, בַּעֲבוּר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה שָׂכָר טוֹב מֵאֵת ה' - וְאֵיךְ לֹא יִגְלֶה הָאָדָם וִישׁוֹטֵט בַּעֲבוּר הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ? וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶחָד מִבְּנֵי אָדָם, כְּשֶׁתֵּצַר לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּאַחַת הֶעָרִים יֵצֵא אֶל עִיר אַחֶרֶת, כֹּל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁתֵּצַר עָלָיו אֱמוּנַת דָּת ה' בְּמָקוֹם אֶחָד, הֲלֹא יֵצֵא אֶל מָקוֹם אַחֵר?
מי שנמנע ממנו לגלות למקום אחר
וּמִי שֶׁיִּמָּנַע מִמֶּנּוּ לָצֵאת קְצָת זְמַן - לֹא יִשְׁכַּח נַפְשׁוֹ, וְלֹא יִתְפַּקֵּר בְּחִלּוּל שַׁבָּת וּבְמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְיַחְשֹׁב שֶׁכְּבָר סָר מֵעָלָיו עֹל הַתּוֹרָה. זֹאת הַתּוֹרָה לֹא יִמָּלֵט מִמֶּנָּה אִישׁ מִבְּנֵי יַעֲקֹב לְעוֹלָם, לֹא הוּא וְלֹא זַרְעוֹ וְלֹא זֶרַע זַרְעוֹ, יִרְצֶה אוֹ לֹא יִרְצֶה, אֲבָל הוּא נֶעֱנָשׁ עַל מַה שֶׁיְּבַטֵל מִמִּצְווֹתֶיהָ וְעַל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר מֵאַזְהָרוֹתֶיהָ. וְלֹא יַחְשֹׁב הַחוֹשֵׁב אֲשֶׁר בַּעֲשׂוֹתוֹ הָעֲבֵרוֹת הַגְּדוֹלוֹת לֹא יֵחָשְׁבוּ עָלָיו הַקְּטַנּוֹת, וְיִתְפַּקֵּר בָּהֶן, אֲבָל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שְׁחוּק עֲצָמוֹת נֶעֱנָשׁ עַל הָעֲגָלִים אֲשֶׁר חָטָא בָּהֶם וְהֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, וְנֶעֱנָשׁ עַל בִּטּוּל עֲשִׂיַּת הַסֻּכָּה בְּסֻכּוֹת. וְזֶה שֹׁרֶשׁ מִשָּׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה, דְּעוּהוּ וְהוֹדִיעוּהוּ וְהַקִּישׁוּ עָלָיו*.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
18 - איגרת תימן חלק ט'
19 - איגרת תימן חלק י'
20 - לימוד שבועי באמונה ח- יד טבת תשע"ו
טען עוד
ביאורים
עד עתה חיזק הרמב"ם את האמונה וההבנה ביחס להבטחת ה' שנמסרה בידי הנביאים, שישראל יגברו על ייסורי השמד, וכן חיזק את מעמד דת ישראל מתוך העלאת מעמד הר סיני, שבו עמדו בפני השכינה וראו ניסים ומופתים גדולים.
כעת הרמב"ם מבאר שעצם ייסורי השמד מביאים שלמות לאדם ולעבודת ה'. שהרי אפשר היה לחשוב שלעם המאמין באמונה הנכונה לא יהיו צרות, שהרי ה' ישמור עליהם, ואם בכל זאת יש צרות זה מעיד חלילה על אי נכונות אמונתם. אך לא כך – ראינו שישראל משתבחים בצרות וייסורי השמדות: "כי עליך הורגנו כל היום" [תהלים מד, כג], וההסבר לכך הוא מפני שאדרבה, ישראל כל כך בטוחים באמונתם, עד כדי שבשעת ניסיון באשר לאמונתם הם מוכנים למסור את כל היקר להם ולא להחליף את דתם. הַקְרבה זו היא מעין הקרבן שמביא המקריב לה', שהרי ה' אינו צריך את הקרבנות בשבילו, אלא שהם מועילים מצד המקריב, שמתעלה בכך שמוכן למסור ממונו בשביל עבודת ה'.
בכל דור יש אנשי מעלה אשר משמשים מקור השראה ורצון למסירות לעבודת ה', הרמב"ם עצמו הוא דוגמה לכך. הרמב"ם מביא לדוגמה חסידים אשר היו נודדים ממקום למקום בשביל להשיג דעת בעבודת ה'. אפשר ללמוד מהם בקל וחומר לשעת שמד – שכאשר עבודת ה' נמצאת בסיכון, יש לעזוב את מקום השמד, שהנדידה משם היא למען כל האמונה בה'.
בזמן זה של השמד היו שלא יכלו להימלט ולצאת מן הגזרות. כלפי אותם אנשים כותב הרמב"ם שלא יטעו לחשוב שכיוון שביטלו מעליהם חלקים גדולים מן המצוות, כבר אינם חלק מעם ישראל, ואין משמעות לשאר המצוות, אם יקיימו אותן או לא. אין זה כך, אומר הרמב"ם, אלא יסוד גדול, שהוא "שרש משרשי התורה", שה' דן על קלה כעל חמורה. כמו שירבעם בן נבט נענש על העבֵרות הגדולות שעשה (שהחטיא את ישראל בעגלים), כשם שנענש בדין גמור על חטאים קלים (שביטל מצוות סוכה בחג סוכות, שהרי במובן מסוים ביטול עשה הוא הפחות חמור שבעבֵרות), וכן הוא גם בקיום המצוות, הקלות והחמורות. הקשר של איש מישראל למצוות הוא קשר פנימי המונח בטבע מציאותו. מעשי העבֵרה הם רעים מצד עצמם, ולכן כל עבֵרה גורעת מהקשר הזה.
הרחבות
קבלת ייסורי הגלות באהבה
רָאוּי שֶׁיִּשְׂמְחוּ אֲנָשָׁיו בְּמַה שֶּׁיִּסְבְּלוּהוּ מִן הַצָּרוֹת. הרמב"ם מסביר שמי שסובל ייסורים בעבור שמירת התורה, צריך לשמוח בכך שהוא עושה את רצון ה' למרות הקושי. רבי יהודה הלוי אומר שצריך לקבל את הגלות וייסוריה באהבה ובבחירה, מתוך הכנעה וקבלת דין שמים, ואם היינו מקבלים את ייסורי הגלות בצורה זו, היינו נגאלים במהרה. אמנם רבים מתקשים לקבל את הייסורים באהבה, אך בכל זאת יש בהם מעלה גדולה, כי למרות הייסורים הם אינם מוותרים על יהדותם: "אילו היו רובנו... מקבלים את השפלות ככניעה לאלוהים ולתורתו, לא היה מזניחנו העניין האלוהי זה הזמן הארוך. אבל מיעוטנו בדעה הזאת, ולרוב יש שכר מפני שהם סובלים את הגלות בין הכרח לבחירה, כי אילו היו רוצים היו חברים למשפילים אותם במילה שיאמרו בלי טורח, וכגון אלו לא יאבדו אצל שופט צדק. ואילו היינו סובלים הגלות והייסורים האלה לשם ה' כראוי, היינו פאר לדורו של משיח המצופה, והיינו מקרבים קץ הישועה המצופה" [כוזרי מאמר ראשון, קטו]. בשירו 'מאז מעון האהבה' הבהיר רבי יהודה הלוי רעיון זה בחריפות רבה: "מאז, מעון האהבה היית, חנו אהבי באשר חנית. תוכחות מריבי ערבו לי על שמך , עזבם – יענו את אשר עינית... עד יעבר זעם ותשלח עוד פדות אל נחלתך אשר פדית". מרוב אהבת ה', חביב עלינו גם רצונו לייסרנו.
לבריאות אביעד בן ספירה אוסקר הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
