בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אמונות ודעות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

ה' אדר ב' התשע"ו

מאמר שלישי חלק י"ז

undefined

רבנים שונים

ה' אדר ב' התשע"ו
4 דק' קריאה
נשיאת אחיות
-ט- 199 וְאַחֲרֵי אֵלֶּה הַמַּאֲמָרִים מָצָאתִי לָהֶם* סְפֵקוֹת מִן הַמִּקְרָא, הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁיִּרְאוּ מֵהֶם בִּטּוּל צִוּוּי וְהַזְהָרָה, וְהֵם רַבִּים וַאֲשֶׁר נִלְוֶה אֲלֵיהֶם יוֹתֵר בָּהֶם, אֲבָל סָמַכְתִּי מֵהֶם עַל עֶשֶׂר שְׁאֵלוֹת, וּמַה שֶּׁבָּא מִזּוּלָתָם* יִתְבַּטֵּל* בָּהֶם הַקּוֹרֵא אֶת סִפְרִי זֶה כִּי יִגָּלוּ לוֹ אָפְנֵי הַטָּעוּת בָּהֶם וְהַסְּבָרָא אֲשֶׁר סָבְרוּ בָּהֶם. וּתְחִלָּתָהּ לְקִיחַת בְּנֵי אָדָם אֶת אַחְיוֹתֵיהֶם וְאוֹמְרִים זֶה בִּטּוּל, וְאֵין זֶה בִּטּוּל אֲבָל הוּא לְצֹרֶךְ. 200 כִּי אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁהָאָחוֹת מְנוּעָה* קֹדֶם מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ אַבְרָהָם אוֹמֵר לְשָׂרָה (בראשית יב, יג) אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ. 201 אֲבָל לְקִיחַת בְּנֵי אָדָם אֶת אַחְיוֹתֵיהֶם הָיָה בַּעֲבוּר הַהֶכְרֵחַ, כִּי לֹא הָיָה מִן הַמְדַבְּרִים זוּלָתָם*, וְכַאֲשֶׁר רָחַב הַזֶּרַע* נִפְסְקָה אַמַּתְלַת* הַהֶכְרֵחַ לְמִי שֶׁעָשָׂה זֶה, כְּמִי שֶׁיֹּאכַל בְּיוֹם הַצּוֹם בְּחָלְיוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִרְפָּא תִּפָּסֵק אַמַּתְלָתוֹ, וּכְמִי שֶׁיֹּאכַל הַמֵּתָה* בַּמִּדְבָּר, וְכַאֲשֶׁר יִמְצָא זוּלָתָהּ תָּסוּר הָאַמַּתְלָה.

עונש קין
202 וְהַשֵּׁנִית דָּן עַל קַיִן בַּעֲבוּר הָרְגוֹ הֶבֶל נָד וְנָע בִּלְבַד, וְדָן אַחֲרֵי כֵן בַּהֲרִיגָה כָּל רוֹצֵחַ. וְזֶה גַּם כֵּן אֵינֶנּוּ בִּטּוּל, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא צִוָּה לַהֲרֹג אֶת הָרוֹצֵחַ כִּי אִם בְּדַיָּן וְעֵדִים, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִמְצָא זֶה בְּעֵת הֲרוֹג קַיִן אֶת הֶבֶל לֹא נִתְחַיֵּב הַהֶרֶג אַךְ עֲנָשׁוֹ בְּזוּלָתוֹ*, הֲלֹא תִרְאֶה שֶׁאָמַר לְנֹחַ (בראשית ט, ו) שֹׁפֵךְ דָּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ.

בחירת הכוהנים להקרבת הקורבנות
203 וְהַשְּׁלִישִׁית מַה שֶּׁצִּוָּה בְּקָרְבָּן כָּל אָדָם*, אַחַר כֵּן מְנָעָם כֻּלָּם חוּץ מֵאַהֲרֹן וּבָנָיו. וְזֶה גַּם כֵּן אֵינֶנּוּ בִּטּוּל, כִּי אֵין הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁכָּל בְּנֵי אָדָם הָעָמְדוּ לְהַקְרִיב, אֲבָל* הָיָה מַקְרִיב קֹדֶם אַהֲרֹן מִי שֶׁהָיָה מָעֳמָד* בִּכְמוֹ מְקוֹמוֹ, אֲבָל זוּלַת הַמָּעֳמָד* לֹא הָיָה לוֹ לְהַקְרִיב קֹדֶם בְּחִירַת אַהֲרֹן וְלֹא אַחַר בְּחִירָתוֹ.

קרבן בשבת
204 וְהָרְבִיעִית הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן בְּשַׁבָּת, אַחַר אֱסוֹר הַמַּעֲשֶׂה בּוֹ. וְזֶה גַּם כֵּן אֵינֶנּוּ בִּטּוּל, אֲבָל הוּא מִמַּה שֶּׁמְּאַמֵּץ* דְּחוֹת הַבִּטּוּל כִּי הַקָּרְבָּן הָיְתָה קֹדֶם מִצְוַת הַשַּׁבָּת, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּמְנָעֶנָּה מִצְוַת הַשַּׁבָּת, וְיִהְיֶה זֶה בִּטּוּל, וְאָסְרָה שְׁאָר הַמַּעֲשִׂים חוּץ מִן הַקָּרְבָּן וְהַמִּילָה הַקּוֹדְמִים לָהּ.
________________________
לָהֶם – למכחישים נצחיות התורה. מִזּוּלָתָם – שאלות נוספות מפסוקים אחרים. יִתְבַּטֵּל – יבטל אותם. מְנוּעָה – אסורה. הַמְדַבְּרִים זוּלָתָם – לא היו עוד נשים שהיו יכולים להינשא להן מלבד אחיותיהם. רָחַב הַזֶּרַע – גדלה האנושות. אַמַּתְלַת – סיבת. הַמֵּתָה – נבלה. בְּזוּלָתוֹ – בעונש אחר. כָּל אָדָם – יכול להקריב. אֲבָל – אלא. מָּעֳמָד – מדרגה. זוּלַת הַמָּעֳמָד – מי שאינו ראוי לכך. מְּאַמֵּץ – מחזק.


ביאורים
199 -ט - עשר קושיות מן המקרא על נצחיות התורה.
לאחר ששללנו את כל הסברות שנאמרו לעיל, יש להתמודד עם עוד קושיות מן המקרא המעידות לכאורה שחלו שינויים בתורה:
קושיה ראשונה - קין והבל התחתנו עם אחיותיהם שהרי לא היו בעולם עוד נשים, ואחר כך אסרה התורה להתחתן עם אחיות, וכמו שהתורה השתנתה פעם, כך יש אפשרות שהיא תשתנה גם בעתיד. אך אין זו קושיה שהרי גם בתחילה היה אסור להתחתן עם אחיות, אלא שאצל בני האדם הראשון לא הייתה אף אישה אחרת בעולם חוץ מן האחיות שלהם ולכן הם היו חייבים להתחתן איתן, והתרת הנישואין עם אחיות הייתה מעין הוראת שעה.
200 והראיה לדבר שגם לפני מתן תורה היו אסורים נישואין עם אחיות היא שכאשר אברהם הולך אל מצרים בגלל הרעב בארץ הוא פונה לאשתו ואומר לה (בראשית יב, יג): "אמרי נא אחותי את", וכאשר תאמרי שאת אחותי הם יבינו שאנו לא נשואים שהרי אסור לאדם להתחתן עם אחותו, וכשירצו לקחת אותך לפרעה הם לא יהרגו אותי מפני שאינני בעלך.
בהבנה זו של רבנו ישנו חידוש משום שההבנה הפשוטה של הפסוק הזה הוא: 'אמרי בבקשה שאת לא אשתי', ובאותה מידה ששרה אמרה שהיא אחות אברהם היא הייתה יכולה לומר שהיא אחייניתו או קרובת משפחה אחרת, העיקר שלא תאמר שהיא אשתו, אולם לפי רבנו היא הייתה צריכה לומר דווקא שהיא אחותו וממילא היא אינה יכולה להיות אשתו, מפני שאסור לאדם להתחתן עם אחותו.
201 אם כן, קין והבל שלא היו להם אפשרויות נוספות עם מי להתחתן, התחתנו עם אחיותיהן, מה שאין כן לאחר מכן כשבני האדם התרבו בארץ ונוצרו אפשרויות נוספות לנישואין אסור לאדם להתחתן עם אחותו. אין זה מראה על ביטול התורה, מפני שהדבר דומה לאדם המחויב לצום והוא חולה, ולכן הוא אוכל - הוא אינו מבטל את הצום אלא אוכל מפני ההכרח שאם לא יאכל הוא עלול למות, וכן אדם הנמצא במדבר - מקום בו אין אוכל, ואוכל נבלות שאין זה ביטול התורה.
202 קושיה שניה - לאחר שקין הרג את הבל העונש שהוא קבל היה (בראשית ד, יב): "נע ונד תהיה בארץ", ואילו בהמשך התורה נאמר שעונשו של אדם ההורג את חברו הוא מות - וזו סתירה וביטול התורה. אולם גם קושיה זו אינה נכונה, מפני שהמשפט צריך להיעשות על ידי שני עדים ושופט, ואצל קין לא היו שני עדים ושופט ולכן הוא לא נענש במות, אבל כבר בימי נח נאמר בתורה (שם ט, ו): "שֹׁפך דם האדם באדם דמו ישפך".
203 קושיה שלישית - בתחילה היה יכול כל אדם להקריב קרבנות לה', ובהמשך אסרה התורה את ההקרבה על כולם וצותה רק את אהרון ובניו להקריב, והרי זהו ביטולה של תורה? אולם גם הבנה זו בטעות יסודה, משום שגם בתחילה לא כל אדם היה יכול להקריב קרבנות אלא רק אדם חשוב כאהרון, והסתייגות זו נשארה גם אחר כך - אסור לאדם פשוט להקריב קרבנות, אלא רק לכהנים.
204 קושיה רביעית - אחר שאסרו את שאר המלאכות בשבת התירו את הקרבת הקרבנות, והרי יש כאן ביטול מצוה? אך באמת קושיה זו עושה ההפך ממטרתה - היא מחזקת את נצחיות התורה, מפני שאף שה' נתן לנו את השבת והוא לא ביטל שתי מצוות שהיו עוד לפניה - קרבן ומילה, לכן הוא השאיר את הקרבת הקרבנות ואת ברית המילה כמות שהיו ולא ביטל אותן מפאת שבת.

להצלחת מחזור נ' ישיבת 'בית יהודה' כפר מימון
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il