ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
במשנה בקידושין (עד ע"א) נכתב שיש כאלו שנחשבים בייחוסם כ'ספיקות' ואסורים בחיתון עם אנשים שיחוסם ידוע, וכן עם אנשים אחרים שנחשבים כ'ספיקות'. ה'כותים', שהוגלו לארץ ישראל על ידי נבוכדנצר והתגיירו מפחד האריות, מיוחסים כ'ספיקות'.
בגמרא בדף עה הובאו כמה דעות מדוע אסרו את הכותים לבוא בקהל: האם זה משום שיש ספק בכנות הגיור שלהם; או משום שהם לא נהגו כדין בדיני אישות - הלכות גיטין ויבום, ולכן נוצר חשש ממזרות לכל מי שמתחתן עמהם (מתחתנים עם נשים נשואות מתוך הבנה שגויה שהן גרושות).
בית יוסף (אבן העזר סימן ד) הביא תשובת רבינו שמשון שהוא הדין לעניין קראים: אסור להתחתן בהם, משום שהקידושין שלהם נעשים כדין, אך הגירושין שלהם אינם נעשים כדין, ונמצא שיש עליהם חשש ממזרות.
וכן פסק רמ"א (אבן העזר ד, לז) שאסור להתחתן עם הקראים.
אמנם רדב"ז (א, עג) כתב שרבינו שמשון עסק רק במקרה שבו הקראים מתחתנים בקידושין רגילים, אבל במקומות שקהילותיהם נפרדות, אז גם קידושיהן לא נחשבים לקידושין, משום שהקידושין נעשים בפני עדים פסולים, שהרי הקראים פסולים להעיד, ולכן אין חשש ממזרות (הרדב"ז הפנה לתשובת הרמב"ם סימן שנא שממנה משמע שקראים מותרים לבא בקהל - תשובה שיש ספק אם הרמב"ם כתבה). מהרש"ך (ג, טו) דחה את דבריו ואמר שמתשובת ר"ש עולה שהוא עסק גם באופן שבו הנישואין היו בקהילה קראית לדעתו הקראים אינם פסולי עדות, כי רק דורות הקראים הראשונים היו רשעים להכעיס, אבל היום מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם פסולי עדות. נמצא שקידושיהם קידושין, וגיטיהם אינם נעשים כדין ופסולים.
אמנם נודע ביהודה סימן ה (הובא בפת"ש מה) אומר ש שהרמ"א התייחס למקרה שמתחתנים במקומות שיש הרבה מהקראים, שאז יש לממזרים מביניהם דין של 'קבוע', כיון שאדם הוא דבר חשוב ואינו בטל ברוב. אבל אם קראי בא להתחתן במקומנו, מותר להתחתן איתו, כי אז הכלל הוא 'כל דפריש מרובא פריש', ויש להניח שאותו קראי נמנה על הרוב שאינם ממזרים.
שאילת יעבץ (ב, קנב) מתיר מטעם אחר שכן לדעתו היו גוים שהתערבו בקראים, וגוים אינם יכולים להיות ממזרים. לכן לדעתו הקראים צריכים גיור, אבל אין חשש ממזרות.
בפועל הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח, אבן העזר יב) כתב שיש להתיר את לקראים לבוא בקהל מהטעם שקידושיהן אינם נחשבים לקידושין. אולם הרב שרמן (תחומין יט עמוד 192-200) אוסר את הקראים לבא בקהל.
סיכום: בסוגייתנו אוסרים את הכותים לבא בקהל, ודנו הפוסקים האם בימינו יש לאסור גם את הקראים מאותם טעמים.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך נהנים כשעובדים קשה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עניינו של ט"ו בשבט?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
