ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק י"ח חלק ב'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה גבורות השם Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"ז סיוון התשע"ו

פרק י"ח חלק ב'

כ"ז סיוון התשע"ו



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

משה ומשיח גדלים במלכות אותה ישללו, מכיון שההעדר דבק בנמצאים
וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה. נִתְעוֹרְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִדְרַשׁ רַבּוֹת בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת (שם) עַל הַסִּבָּה שֶׁנִּתְגַּדֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּבֵית פַּרְעֹה, וְהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא הַצָּלָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל יְדֵי אַחֵר מִן הַמִּצְרִים וְלֹא יִהְיֶה בְּבֵית פַּרְעֹה! וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ רַבּוֹת (שם): וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה, 1 הָיְתָה בַּת פַּרְעֹה וכו', וְאַף מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁעָתִיד לְהִפָּרַע מֵאֱדוֹם יוֹשֵׁב עִמָּהֶם בַּמְּדִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כז, י): שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ וגו', עַד כָּאן. וְהַדָּבָר הַזֶּה מֻפְלָא מְאֹד לַמְבִינִים, כִּי 2 הַהֶעְדֵּר דָּבֵק בַּנִּמְצָאִים, וּמִצַּד הַהֶעְדֵּר שֶׁדָּבֵק בַּנִּמְצָאִים תָּחוּל צוּרָה אַחֶרֶת. נִמְצָא כִּי הַצּוּרָה שֶׁתָּחוּל נִמְשָׁךְ אַחַר הַדָּבָר שֶׁבּוֹ הַהֶעְדֵּר, שֶׁהַהֶעְדֵּר אֲשֶׁר יֵשׁ בַּנִּמְצָא עַצְמוֹ מֵבִיא אֶל צוּרָה אַחֶרֶת. לְכָךְ אָמַר כִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יוֹשֵׁב עִמָּהֶם בַּמְּדִינָה, פֵּרוּשׁ, 3 שֶׁהַצּוּרָה שֶׁתָּחוּל, שֶׁהִיא מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ, 4 נִגְרָר אַחַר הַדָּבָר שֶׁבּוֹ הַהֶעְדֵּר, כִּי מִצַּד שֶׁהַהֶעְדֵּר דָּבוּק בְּמַלְכוּת אֱדוֹם, מְקַבֵּל הָעוֹלָם מַלְכוּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ כְּאִלּוּ הֵם דְּבוּקִים זֶה בָּזֶה לְגַמְרֵי. וּלְזֶה הַטַּעַם הָיָה יָדוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אוֹחֶזֶת בָּעָקֵב שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהָרֶמֶז בָּזֶה, כִּי יַעֲקֹב נֶאֱחָז וְנִדְבָּק בְּהֶעְדֵּר עֵשָׂו, שֶׁהוּא נִרְמָז בָּעָקֵב שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא הַסּוֹף שֶׁל דָּבָר. וְכַאֲשֶׁר לֹא הָיָה מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ 5 עַל הַשְּׁלֵמוּת, נִגְרַר מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ אֶל אֱדוֹם. וְזֶהוּ דִּכְתִיב: שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ, קָרָא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר לֹא נִמְצָא עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת מַעֲלָתוֹ כְּמוֹ עֵגֶל, שֶׁלֹּא נִשְׁלַם גִּדּוּל שֶׁלּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בְּסוֹף פָּרָשַׁת שְׁמִינִי בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (פרשה יג, ה): וְאֶת הַחֲזִיר - זוֹ אֱדוֹם. וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר - שֶׁאֵינָהּ גּוֹרֶרֶת מַלְכוּת 6 אַחֲרֶיהָ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲזִיר? שֶׁמַּחְזֶרֶת עֲטָרָה לִבְעָלֶיהָ. 7 הָדָא הוּא דִכְתִיב (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה. וּלְפִיכָךְ יוֹשֵׁב עִמָּהֶם בַּמְּדִינָה, שֶׁהֲרֵי כָּרוּךְ וְקָשׁוּר בַּהֶעְדֵּר שֶׁלָּהֶם, שֶׁהַהֶעְדֵּר שֶׁלָּהֶם מֵבִיא לְקַבֵּל מַלְכוּת אַחֶרֶת. וְתָבִין בָּזֶה דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים, וְהוּא כִּי הָאֻמָּה הַנִּזְכֶּרֶת מִצַּד עַצְמָהּ מַחְזֶרֶת אֶת הַמַּלְכוּת לִבְעָלֶיהָ, 8 כִּי יֵשׁ לְזֹאת הָאֻמָּה וּלְזֹאת הַמְּלוּכָה אֲפִיסָה מִן הַמַּלְכוּת, מֵאֲשֶׁר הִיא מַלְכוּת נִפְסֶדֶת מִצַּד עַצְמָהּ. וְלֹא תְהֵא אֲפִיסָה הַזֹּאת אֲפִיסָה מֻחְלֶטֶת אֶל לֹא דָבָר לְגַמְרֵי*, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַלְכוּת בָּעוֹלָם, כִּי אֵין הַנְהָגַת הָעוֹלָם חָסֵר מַלְכוּת, וּלְפִיכָךְ גּוֹרֵם שֶׁתִּהְיֶה אֲפִיסָה זֹאת אֶל מַלְכוּת שָׁמַיִם. וְזֶהוּ שֶׁרָמְזוּ חֲכָמִים בְּהַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין צח, א), שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְאֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הֵיכָן יָתֵיב? אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה שֶׁל רוֹמִי. הֶרְאָה לוֹ הַקֶּשֶׁר הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא דָּבֵק וּמְחֻבָּר בְּעַצְמוֹ אֶל מַלְכוּת רְבִיעִית בַּסּוֹף שֶׁלָּהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַפִּתְחָא שֶׁל מְדִינָה, שֶׁהוּא סוֹף הָעִיר, שֶׁהַהֶעְדֵּר כָּרוּךְ בַּסּוֹף, וְהָבֵן זֶה הֵיטֵב, וְיִתְבָּאֵר בְּסֵפֶר הַנֵּצַח (פרק כח) בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִזֶּה הַטַּעַם הָיָה גָּדֵל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּפַלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ פַּרְעֹה, כְּמוֹ שֶׁהַמָּשִׁיחַ יָתֵיב אַפִּתְחָא דְּרוֹמִי, כִּי לוּלֵא אוֹתוֹ הַהֶעְדֵּר שֶׁיֵּשׁ בַּנִּמְצָא*, לֹא תָחוּל צוּרָה אַחֶרֶת הַמְקֻיֶּמֶת אַחַר כָּךְ.
____________________________
ותביאהו לבת פרעה. הוקשה לחכמינו: מדוע היה משה רבנו צריך לגדול דווקא בבית פרעה, ולא ניצל מהיאור על ידי מצרי אחר וגדל בביתו? על זה אמרו חכמים במדרש רבה: 1 היתה בת פרעה מנשקת ומחבקת ומחבבת אותו כאילו הוא בנה. והיה פרעה מנשקו ומחבקו, והוא נוטל כתרו של פרעה ומשימו על ראשו. וכן הקב"ה אמר לחירם: ואוציא אש מתוכך. וכן בת פרעה מגדלת מי שעתיד להיפרע מאביה. ואף מלך המשיח, שעתיד להיפרע מאדום, יושב עימהם במדינה, שנאמר: שם ירעה עגל ושם ירבץ. רעיון זה נפלא מאד למבינים. 2 ההעדר, היינו הסיבה הגורמת לכל נמצא לאבד את צורתו הקודמת, ומתוך כך מביאה להופעה חדשה, היא חלק מכל נברא. נמצא שהצורה החדשה המופיעה, היא תוצאה מההעדר שהיה בנמצא ההוא, כי ההעדר הנמצא בכל דבר, הוא הגורם לשינוי הצורה. לכן אמרו חכמים, שמלך המשיח יושב עם אדום במדינתם. פירוש: 3 המציאות החדשה העתידה להופיע, מלכות המשיח, 4 היא תוצאה של ההעדר הקיים במלכות אדום. נמצא שהמשיח דבק בהעדר של מלכות אדום. מטעם זה הייתה ידו של יעקב אוחזת בעקב עשו, לרמוז שיעקב נאחז ונדבק בהעדר של עשו, לפי שהעקב הוא ההעדר הקיים בעשו, כי העקב הוא הסוף והקצה. כאשר מלכות המשיח 5 לא הגיעה לשלמותה עדיין, היא מחוברת אל מלכות אדום, וזו משמעות הכתוב: שם ירעה עגל ושם ירבץ. מלך המשיח נקרא עגל, כי עדיין איננו בשלמות מעלתו, כמו העגל שעדיין לא נגמר גידולו. על זה אמרו בויקרא רבה סוף פרשת שמיני: ואת החזיר - זו אדום. והוא גרה לא יגר - שאינה גוררת מלכות אחריה, 6 שהיא מלכות אחרונה. ולמה נקראת בשם חזיר? שמחזרת עטרת מלכות לבעליה. 7 זהו שאמר הכתוב: ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה. לכן יושב המשיח במדינת אדום, מפני שהוא קשור אל ההעדר שלהם, שההעדר שלהם מביא למלכות אחרת. בביאור זה תבין דברים עליונים, כי מלכות אדום מצד עצמה מחזירה את המלכות לבעליה. מדינת אדום ומלכות אדום עתידה להגיע אל העדר מלכות, 8 כי היא מלכות שאינה ראויה מצד עצמה למלכות, אולם אין המלכות מגיעה למצב של אפיסה מוחלטת, שלא תתקיים מלכות בעולם כלל, כי לא יתכן שיהיה העולם בלי מלכות כלל, לכן כאשר מגיעה מלכות אדום לאובדן, מופיעה מלכות שמים. עניין זה רמזו חכמים בפרק חלק: אמר רבי יהושע בן לוי לאליהו: היכן יושב המשיח? אמר לו אליהו ז"ל שהוא יושב על פתח מדינת רומי. בזה הראה אליהו את הקשר של המשיח אל המלכות הרביעית. מה שאמר לו: בפתח של המדינה, כי הפתח הוא הקצה והסוף, דהיינו ההעדר של מלכות רביעית, ובזה דבק המשיח. הבן דברים אלו היטב, ויתבארו הדברים עוד בנצח ישראל, בעזרת השם יתברך. מאותה סיבה גדל משה בבית פרעה בארמונו של המלך, כמו שהמשיח יושב בפתחה של רומי, כי ללא ההעדר הדבק בנמצא, לא היה שינוי, ולא הייתה מתהווה מציאות אחרת.
[ אֶל לֹא דָבָר לְגַמְרֵי – לכליון מוחלט. בַּנִּמְצָא – במציאות הנוכחית.]

ביאורים

באופן מפתיע, גידולו של משה רבנו – מוסר התורה ומושיע ישראל ממצרים – נעשה דווקא בתוך ביתו של מלך מצרים. כמובן, אין הדבר במקרה ויש לכך משמעות עמוקה. משה הולך להקים את מלכות ישראל על חורבנה של מלכות מצרים. אין זה מהלך טכני של נפילה של מלך אחד והקמתו של אחר, אלא תהליך פנימי. כך גם המשיח עתיד לבוא מתוך עיר המלוכה של ממלכת אדום (רומי).
כל התקדמות העולם האנושי בנויה על כך שכל שאיפה, מטרה או דרך חיים אנושית יש בה חיסרון. בתחילת הדרך דבר חדש נראה מבטיח וממלא במרץ וחיות, אבל בהמשך מתגלה שהוא לא מושלם, ולעִתים אפילו רע. החיסרון הפנימי גורם בסופו של דבר להיחלשות הרצון, ועל ידי כך לנפילה של דרך החיים או המטרה הישנה. לאחר הנפילה, האנושות ממשיכה הלאה ומחפשת את השלמות, וכך היא מתקדמת למטרה חדשה שנדמה לה ששם תימצא השלמות, וחוזר חלילה.
תהליך זה נצרך, כיוון שהאנושות אינה מסוגלת לקבל מיד בתחילה את דרך ה'. היא נדרשת לעבור בירורים ושלבים עד שתתעלה ותוכל לקבל דרך זו.
דבר זה מתגלה במלכויות השולטות בעולם. כל מלכות קמה וכובשת בסערה את העולם ולבסוף, מפני החיסרון שבה, היא נופלת, ומלכות אחרת קמה תחתיה, וכך האנושות מבררת את דרכה ומטרותיה.
מלכות אדום היא המלכות המשוכללת ביותר מבחינה אנושית, ועל כן בנפילתה היא כבר אינה גוררת אחריה מלכות אנושית אחרת. בנפילתה נוצר ייאוש מהיכולת האנושית למצוא את דרך החיים המושלמת, וזה יוצר את הפתח להחזיר את המלכות לה'.
גם תחילת מלכות ישראל צריכה לעבור קודם את מלכות מצרים ורק על נפילתה היא נבנית. לכן משה גדל בבית פרעה, ולכן המשיח נמצא במדינת רומי.

הרחבות
אופייה של מלכות אדום
ההעדר דבוק במלכות אדום . המהר"ל מסביר כאן שמלכות אדום היא מוגבלת, ולכן בסוף היא תיפול. במקום אחר מרחיב המהר"ל בתיאור אופייה של מלכות אדום, ושם אפשר לראות את ההשפעה שיש למוגבלות ולסופניות שלה על התנהלותה בימי מלכותה.
המהר"ל מסביר שמלכות אדום חושבת את עצמה למושלמת. היא משלבת את כל הכוחות האנושיים , שהם החכמה, התרבות והכלכלה, בהרמוניה, מה שמביא אותה לגאווה גדולה. גאוותה גורמת לה לחוש שכל העמים האחרים אינם שווים כלום, שהם מיותרים ומפריעים. למרות הצלחתה האנושית הגדולה, היא מרגישה ריקנות פנימית של חוסר משמעות נצחית , וממילא גם ייאוש מהאנושיות. שתי תחושות אלה, הזלזול בחיי האחרים והייאוש מהאנושיות, גורמות לה לחפש תירוצים וסיבות לפגוע, להרוס ולהרוג בכל העמים האחרים: "אמנם מלכות הרביעית, מפני שרואה עצמה שהיא כל ואין זולתו , ולכך היא רוצה שלא יהיה נמצא אחר , ולכך הוא משחית הכל[...] המלכות הרביעית דבק בהם ההעדר[...] ומפני כך היא משחיתה הכל גם כן" [נר מצווה עמוד יז].
למרות גאוותה, אין היא חשה בנוח במעשיה המרושעים, ולכן היא עוטפת אותם באצטלה של מוסר וצדקות: "כי החבור שיש למלכות הרביעית אל השם יתברך, שכך מראים עצמם כאלו הם טהורים " [נר מצווה עמוד יח]. כלומר, הבושה שהיא חשה במעשיה, שגורמת לה להסתיר אותם תחת מעטה של צדקות, הוא הקשר היחיד בינה ובין ה' יתברך.

להצלחת ישראל בן אליהו חיים הי"ו
להצלחת אליהו חיים בן אברהם יצחק ורחל מלכה בת רבקה הי"ו
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il