ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
נושא הפרק: חשיבות הקרבנות
הקורבנות - חיבור הנברא אל בוראו
כְּמוֹ שֶׁדְּבֵקוּת 1 הָעִלָּה בְּמִי שֶׁהוּא 2 עָלוּל מִמֶּנּוּ, וּלְכָךְ נָתַן הַשֵּׁם שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם, וּכְמוֹ כֵן רָאוּי אֶל הֶעָלוּל שֶׁיִּהְיֶה פּוֹנֶה אֶל עִלָּתוֹ. לְכָךְ אַחַר שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם בַּעֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן וְלִהְיוֹת שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם, שֶׁזֶּהוּ שֶׁפּוֹנֶה הָעִלָּה וְלִהְיוֹת עִם מִי שֶׁהוּא עָלוּל מִמֶּנּוּ, צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּן שֶׁיַּקְרִיבוּ לְפָנָיו לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבָזֶה יִפְנֶה הֶעָלוּל אֶל הָעִלָּה. וְכַאֲשֶׁר אַתָּה רוֹצֶה לַעֲמֹד עַל עִקַּר הַקָּרְבָּן, אֵין עִנְיַן הַקָּרְבָּן רַק דָּבָר זֶה. כִּי כַּאֲשֶׁר הֶעָלוּל נִמְצָא מִן הָעִלָּה יִתְבָּרַךְ, כֵּן שָׁב אֶל עִלָּתוֹ, רָצָה לוֹמַר כִּי הַנִּמְצָאִים אֵין לָהֶם קִיּוּם בְּלֹא הָעִלָּה וְהֵם תְּלוּיִים בּוֹ, וְזֶהוּ 3 הֲשָׁבַת הֶעָלוּל אֶל הָעִלָּה. וּלְפִיכָךְ הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, לְפִי שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עִלַּת הַכֹּל, וְאֵלָיו יָשׁוּב הַכֹּל.
____________________________
כשם 1 שהבורא דבק 2 בנבראים, ולכן השרה שכינתו בישראל, כן ראוי שהנברא ירצה להיות דבוק במי שברא אותו. לכן לאחר שציווה ה' על עשיית המשכן כדי שיהיה מקום להשרות שכינתו ביניהם, שזו הפניה של הבורא אל הנבראים, ציווה הקב"ה על הקרבת הקרבנות, שיקריבו לפניו ושיעבדו עבודתו, ובזה יפנה הנברא אל הבורא. אם אתה רוצה לעמוד על עיקר עניין הקרבנות, דע שאין עניין הקרבן אלא דבר זה. כמו שהנברא קיים מהבורא, כן הנברא שב אל הבורא, רצוני לומר שלנבראים אין קיום בלי הבורא, וקיומם תלוי בו. זו הכוונה שהנברא 3 שב אל הבורא. לכן צריך להקריב את הקרבן, לומר שהוא בורא הכל וכל הבריאה תלויה בו.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
58 - גבורות השם פרק ס"ח חלק ד'
59 - גבורות השם פרק ס"ט חלק א'
60 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ב'
טען עוד
הקדמה
אחת המצוות המרכזיות שנצטוו עם ישראל היא מצוות הקרבת הקרבנות. התורה מייחדת לכך פסוקים רבים כל-כך, עד שמצווה זו תופסת נתח מרכזי בחומש ויקרא כולו. מדוע מצווה זו כה מרכזית? ומדוע חשוב למהר"ל לעסוק בה דווקא כאן, סביב העיסוק בלידתו של עם ישראל?
עם ישראל עומד במרכזו של העולם הזה. הקב"ה ברא יצורים רבים: מלאכים, בני אדם, חי, צומח ודומם. אולם במרכז כל הבריאה עומדים ישראל. הם נחשבים המציאות הראשונה שנאצלה מהבורא, וממילא הם אלה שאמורים לבטא את התלות המוחלטת והדבֵקות הגדולה של הנבראים בבורא. עניין זה מופיע במצוות הקרבנות. הקרבנות מבטאים איך האדם כולו תלוי בבורא ודבוק בו, ולכן חשוב כל כך שישראל, שעומדים במרכזו של עולם, יקריבו קרבנות לקב"ה, ויבטאו את הדבֵקות המוחלטת של המציאות כולה בבורא. בעניינם העמוק של הקרבנות יעסוק המהר"ל בפרק שלפנינו.
ביאורים
כשם שהבורא דבק בנבראים, ולכן השרה שכינתו בישראל, כן ראוי שהנברא ירצה להיות דבוק במי שברא אותו. לכן לאחר שציווה ה' על עשיית המשכן כדי שיהיה מקום להשרות שכינתו ביניהם, שזו הפניה של הבורא אל הנבראים, ציווה הקב"ה על הקרבת הקרבנות, שיקריבו לפניו ושיעבדו עבודתו, ובזה יפנה הנברא אל הבורא. אם אתה רוצה לעמוד על עיקר עניין הקרבנות, דע שאין עניין הקרבן אלא דבר זה. כמו שהנברא קיים מהבורא, כן הנברא שב אל הבורא, רצוני לומר שלנבראים אין קיום בלי הבורא, וקיומם תלוי בו. זו הכוונה שהנברא שב אל הבורא. לכן צריך להקריב את הקרבן, לומר שהוא בורא הכל וכל הבריאה תלויה בו.
החל מרגע בריאתו בידי הקב"ה, נע העולם במספר צירים. הציר הראשון הוא הציר הרגיל, שבו העולם כביכול מתנהל מעצמו, באופן טבעי: כדור הארץ סובב על צירו, כוחות הטבע פועלים בו, בני האדם נולדים, חיים ומתים וכדומה. הציר השני הוא הקשר של העולם אל הבורא. הקב"ה ברא את העולם הזה לכבודו, ורוצה שלמרות הנהגתו את העולם, הנסתרת בדרך כלל, יהיו תמיד יחסי גומלין ישירים בין הבורא לנבראים.
במרכזו של העולם ובבסיסו עומד עם ישראל. עם ישראל הוא הצינור המרכזי שדרכו וממנו קשור העולם כולו אל הבורא. ממילא הם אלה אשר דרכם היחסים הללו מתגלים. קשר זה מתבצע בשני כיוונים: הראשון הוא 'מלמעלה למטה', דהיינו שהבורא מתגלה ומשרה שכינתו על בני האדם. לצורך דבר זה נצטוו ישראל להקים את המשכן, ובכך לזכות להשראת שכינתו של הבורא: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" [שמות כה, ח]. הכיוון השני הוא 'מלמטה למעלה', דהיינו שהברואים מתעלים ועמלים לדבוק בבורא. כל מציאותם של הברואים היא מכוח הבורא, והוא שמקיימם ומחיה אותם בכל רגע ורגע, ולכן על הברואים לבטא את תלותם בבורא ולדבוק בו.
המהר"ל מסביר שזהו עניין הקרבנות. האדם הזוכה להקריב קרבן אל הבורא, זוכה להתמסר אליו ולדבוק בו. לכן, לאחר הציווי של בניית המשכן, שהוא כלי להשראת השכינה מלמעלה, ציוותה התורה על הקרבת הקרבנות, כדי שדרכם הנבראים יתעלו וידבקו בבורא.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך עושים קידוש?
אחדות זו מעבדה של בירורים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
