ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א.תפילת הדרך אינה פותחת בברוך לפי שאינה ברכה, אלא תפילה.
ב.אעפ"כ ראוי להסמיך אותה לברכה אחרת כדי שתפתח בברוך.
ג.כיצד מחשבים את המרחק הקובע לתפילת הדרך? יש אומרים לפי זמן (נסיעה של 72 דקות) ויש אומרים לפי מרחק (פרסה- 3.8-4.6 ק"מ).
ד.גם בימינו שהדרכים מיושבות והמרחק בין הערים או היישובים קטן מפרסה, יש לומר תפלת הדרך בשם ומלכות מאחר ויש סכנה של תאונות דרכים.
ה.יש מהפוסקים בימנו שכתב שבמציאות שלנו יש לומר תפילת הדרך אף בדרכים עירוניות, מאחר וגם שם יש חשש לתאונות
א. לסמוך את תפלת הדרך לברכה.
בנוסח תפלת הדרך אנו מברכים רק פעם אחת, בסופה.
ונוסח זה מעורר שאלה, שהרי למדנו במסכת ברכות שכל הברכות פותחות בברוך אתה, ולמה תפילת הדרך שונה?
התשובה לזה היא שתפלת הדרך היא תפלה, "שמתפלל להקב"ה שיוליכנו לשלום ואינה כברכת הנהנין ולא כברכות שתקנו על שם המאורע אלא בקשת רחמים" (לשון הטור).
למרות זאת, מהר"ם מרוטנבורג נהג לומר את תפילת הדרך בסמיכות לברכות השחר, ובכך סמך אותה לברכה.
מזה למדו האחרונים שטוב לסמוך את תפלת הדרך לברכה, כגון שיאכל משהו ויברך אחריו ברכה אחרונה ומיד יתחיל תפילת הדרך1.
ב. כיצד מחשבים את המרחק
המרחק בו מתחייבים בתפלת הדרך הוא פרסה.
עם התפתחות אמצעי התחבורה בעולם, התעוררה שאלה מעניינת בנושא זה.
הזמן בו ניתן לעבור פרסה בימינו הוא מהיר בהרבה מהזמן בו עברו פרסה בעבר, אינו דומה קצב הליכה רגלית למהירות נסיעה ברכב. האם בבואנו לחשב פרסה אנו מחשבים לפי המרחק הממשי, אולפי הזמן בו עוברים פרסה בהליכה (72 דקות).
הפוסקים נחלקו בשאלה זו, שיש לה השלכות אף לסוגיות נוספות.
למעשה- לדעת הגר"ע יוסף שליט"א ועוד אחרונים מחשבים את המרחק לפי הזמן (72 דקות).
- לדעת המשנ"ב, הגרש"ז אויערבך זצ"ל ועוד אחרונים מחשבים לפי מרחק ממשי (גר"ח נאה- 3.8 ק"מ. חזו"א- 4.6 ק"מ)2.
ג. תפילת הדרך בדרכים מיושבות
באחרונים מובא שאם יש עיר פחות מפרסה בתוך הדרך שהוא עתיד לנסוע בה, אין לו לומר תפילת הדרך בשם ומלכות, מאחר והסכנה בדרכים אלו אינה גדולה כל כך.
וברבים מכבישי ארצינו המציאות היא שיש ישובים בצד הדרך במרחקים קטנים מפרסה האחד מהשני, ואם כן לכאורה אין לומר תפלת הדרך בשם ומלכות.
אולם הרבה אחרונים כתבו שמאחר והיום עיקר הסכנה בכבישים היא התאונות, ובזה אין הבדל בין אם יש ערים סמוכות ללא, חייבים לברך בשם ומלכות למרות שיש ישובים סמוכים פחות מפרסה בדרך
והגר"ד ליאור שליט"א כתב ע"פ סברה זו, שיש לברך אף כשרוצה לנסוע בתוך העיר, מאחר וגם בנסיעה כזו יש סכנה של תאונות, אולם הוסיף שמי שלבו נוקפו ולא רוצה לברך, יכול לומר את תפלת הדרך בברכת שומע תפילה3.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מכינים תה בשבת?
אנחנו קודש למענך
למה ללמוד גמרא?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
