^ 1.בראשית א, ב.
^ 2.רש"י שם.
^ 3.ישעיה מ, כו.
^ 4.ראה אבי עזרי על הרמב"ם ח"א (הלכות תשובה ה, ה) שכתב על מצוות האמונה: "והנה מאז ומתמיד הייתי מתפלא למה מכנין למצוה זו אמונה, הרי בפשוטו שזהו מהמושכלות הראשונות, דאי אפשר לעולם בלי מנהיג וגם מבשרי אחזה אלקי, והחכמה הנפלאה שבכל יצור קטן, אין להעריך, ומכל שכן החכמה ביצירת האדם, ואיך אפשר שכל זה הוא בלא מנהיג, והרי הרמב"ם הנ"ל כתב 'לידע את ה'', הרי זו 'ידיעה', ובכתוב נאמר 'וידעת היום והשיבות אל לבבך כי ה' הוא אלקים', ולמה זה נקרא 'אמונה'? ובספר המצוות (במצוה א) כתב: היא הציווי אשר ציוונו בהאמנת האלקות.
ושאלתי את זאת למרן הגאון הגדול רבי יצחק זאב סאלאווייציק זצוק"ל, ואמר לי שגם הוא עמד על זה ושאל זאת לאביו הגר"ח זצוק"ל, ואמר לו, שודאי עד כמה ששכל האדם מגעת הוא מושכל ואין זו אמונה, והיא ידיעה, אבל חיוב האמונה מתחיל ממקום שכלה שכל האדם. והסביר לעצמו הענין, ששכל האדם הלא מוגבל הוא בזמן ובמקום, ומה שהוא למעלה מן הזמן והמקום כבר אין לו מושג, ועצמותו של הקב"ה הוא למעלה מן הזמן והמקום, שאין שם מקום לשכל האדם, אז חלה עליו חובת האמונה".
^ 5.חגיגה פ"ב, מ"א.
^ 6.ספורנו בראשית ג, א.
^ 7.שמונה קבצים א, שנז.
^ 8.בבא קמא צב ע"א.
^ 9.בראשית כ, יח.
^ 10. רבי צדוק הכהן מלובלין (פולין), התקפ"ג-התר"ס - גאון מופלא, בקי בנגלה ובנסתר, במקרא, במדרשי חכמים, בראשונים ובאחרונים, וכן במדעים שונים. נחשב לאחד היוצרים המקוריים והפוריים ביותר מבין גדולי החסידות. בהגותו יש שילוב נדיר של למדנות תורנית ופרשנות חדשנית עם תורות הקבלה והחסידות. שייך בדרכו לחסידות איז'ביצה-ראדזין של רבי מרדכי יוסף ליינר, ולחסידות לובלין של רבי יהודה לייב איגר. נודע כבר סמכא בזיהוי והכרת כתבי-יד, מה שמשך אליו תלמידי חכמים וחוקרים שרצו לקבל מידע על תיארוך ואמיתיות הכתבים שבידם. בין ספריו: "צדקת הצדיק" - פסקאות קצרות בנושאים שונים בעבודת ה', "פרי צדיק" על התורה, "רסיסי לילה" עם קונטרס "דברי חלומות", "לבושי צדקה" על ספרי בעל הלבושים, "קדושת שבת" עם קונטרס "שביתת שבת", "משיב צדק", "מחשבות חרוץ", "דברי סופרים" עם "קונטרס זכרונות", "דובר צדק", "ישראל קדושים", "שיחות מלאכי השרת", "תקנת השבין" על מצוות התשובה ו"דברי חלומות".
^ 11.צדקת הצדיק אות מז.
^ 12.שבת קלג ע"ב.
^ 13.על פי אגרת הרמב"ן.
^ 14.גיטין נה ע"ב.
^ 15.בראשית א, כו. וכדברי רש"י שם, שכתב: "ענותנותו של הקדוש ברוך הוא למדנו מכאן, לפי שהאדם בדמות המלאכים ויתקנאו בו לפיכך נמלך בהם".
^ 16.שבת סג ע"א.
^ 17.בראשית ג, יט.
^ 18.בראשית ג, טז.
^ 19.בראשית ד, ה-ח.
^ 20.במדבר ד, א.
^ 21.רש"י בראשית ד, ג.
^ 22.בראשית ד, ו-ז.
^ 23. הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש) (גרמניה), התקס"ח-התרמ"ט - מהבולטים שבמנהיגי היהדות באירופה ומחשובי פרשני המקרא האחרונים. אבי שיטת "תורה עם דרך ארץ". בילדותו למד תורה מפי סבו ואביו. בהמשך אחת מהדמויות שהשפיעו עליו מאוד, היה הרב יצחק ברנייס, רבה של המבורג. בגיל עשרים נסע אל ישיבתו של רבי יעקב עטלינגר, בעל ה"ערוך לנר", ולאחר שנתיים וחצי בלבד של לימודים קיבל ממנו היתר הוראה. עם פרישת רבה של דוכסות אולדנבורג, נתמנה הרש"ר הירש בהמלצתו למחליפו והוא רק בן עשרים ושתיים. בתקופה זו התפלמס בחריפות עם מנהיגים רפורמים, וכן עם שונאי תנ"ך נוכריים, וחיבר את ספרו "חורב" על הסברת טעמי המצוות ומיונן לסוגיהן. קודם לכן פרסם חוברת בשם "אגרות צפון". בשנת התר"א מונה לרבם של שני המחוזות המערביים של ממלכת הנובר, אוריך ואוסנאבריק, ועבר להתגורר באמדן. שם המשיך בפעילותו הפולמוסית נגד הרפורמה תחת הסיסמה "האמת מתקיימת. השקר לא מתקיים", וכן הרבה לעסוק בחינוך ובגמילות חסדים. כעבור שש שנים נקרא לכהן כרבה הראשי של מורביה, משרה שלא היתה לה מקבילה באירופה מבחינת הסמכויות שניתנו לנושא בה. ממקום מושבו בניקלשבורג היה אחראי על חמישים ושתיים קהילות. בשנת התרי"א החליט לנטוש רבנות חשובה זו לטובת קהילת פרנקפורט, שם הקים בית ספר תיכון בו שולבו לימודי חול ולימודי קודש - "תורה עם דרך ארץ". בפרנקפורט חיבר הרב הירש את פירושיו לתורה, לסידור התפילה ולספר תהלים. בתקופה זו עמד בראש המערכה להפרדת הקהילה האורתודוקסית מהקהילה הכללית, שנטתה לרפורמיות. הרב הירש התנגד נחרצות לראשוני חיבת ציון ולרעיון החדש של הלאומיות היהודית כמטרה לגאולת העם, אף בצביונה הדתי.
^ 24.רש"ר הירש בראשית ד, ג-ו.
^ 25.בראשית ה, לב.
^ 26.בראשית ה, כט.
^ 27.בראשית ו, ה-ו.
^ 28.בראשית ו, ז-ח.
^ 29. רבי נחמן מברסלב (מז'יבוז', אוקראינה), התקל"ב-התקע"א - נינו של הבעש"ט, אדמו"ר חסידי בדור הרביעי לחסידות, מורה רוחני, מייסד חסידות ברסלב. חסידיו מהווים את אחד הזרמים המרכזיים בחסידות. להגותו וכתיבתו המקורית השפעה ניכרת בחסידות עד ימינו. בהיותו בגיל שלושים ושמונה בלבד נפטר ממחלת השחפת. מידי ראש השנה פוקדים את קברו באומן עשרות אלפי אנשים. תורתו יצאה לאור בספרים: "ליקוטי מוהר"ן", "סיפורי מעשיות", "ספר המידות", "חיי מוהר"ן", "שבחי הר"ן", "שיחות הר"ן" - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות, ו"ליקוטי עצות".
^ 30.קהלת ז, כט.