ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מידות
היום נמשיך ללמוד על נושא אהבת ישראל ונתמקד במקורות מתורת החסידות. נתחיל במייסד החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב. תורתו של הבעש"ט כללה שני רבדים שעל פניו נראים שונים מאוד זה מזה. האחד הוא ההתנהלות עם תלמידיו הקרובים (שהיו בדרך כלל רבנים מפורסמים וצדיקים עוד לפני הכרותם עמו, מה שמכונה אצל החסידים "החבריא קדישא" של הבעש"ט) מהם הוא היה דורש דרישות של עבודת השם גבוהה מתוך התמסרות מוחלטת, ושלילה גמורה של ה"אני" הנפרד בפני ה"אני" האמתי - "אני השם אלקיכם".
מאידך, הייתה לו חיבה מיוחדת מאוד לפשוטי העם עמם היה מתנהל על מי מנוחות, ורבים הסיפורים על היחס האישי החם והאוהב - ואפילו במידה מסויימת מעריץ - של הבעש"ט ליהודים הפשוטים, אותם יהודים כפריים שפעמים רבות אף לא ידעו לשון הקודש כראוי, ובטח שלא ידעו ללמוד תורה, וכל יהדותם הסתכמה לפעמים בקיום מצוות בסיסי ולקוי.
"אמר מרן הרב רבי ישראל בעל שם טוב, לתלמידו הרב מקאלאמעא אביו של הצדיק רבי נחמן ז"ל: את הקל שבקלים והפחות שבפחותים אשר הוא בדעתך (זאת אומרת מנקודת המבט שלך), אני אוהב אותו יותר מן מה שאתה אוהב את בנך יחידך"
איננו מתיימרים כאן להסביר את השורש של שני צדדים אלו במורנו הבעש"ט, הדבר מצריך לימוד עמוק ומקיף, מה גם שתורתו של הבעש"ט לא נכתבה מעולם על ידו, וכל מה שיש לנו ממנו זה רק מימרות קצרות שהובאו על ידי תלמידיו משמו. אולם בתורתם של תלמידיו ותלמידי תלמידיו, דבריו הקצרים מתבארים ומתרחבים, וכפי שנראה בהמשך ב"תניא" של רבי שניאור זלמן מלאדי.
בכל זאת, נביא קטע אחד בשם הבעש"ט עצמו שאולי מהווה כיוון למחשבה בנושא זה:
"ידוע ממרן הרב רבי ישראל בעל שם טוב, שצדיק גמור שאין בו שום שמץ רע כלל, אינו רואה שום רע באדם, ובעיניו הכל זכאים וצדיקים, ולכן הוא אוהב את ישראל מאוד, אבל כשעדיין לא תיקן לגמרי, יראה בעיניו איזה שמץ רוע לחייב את הרשעים, אבל ידע כי את נפשו הוא מחייב, "וזה הוא "מכל פשעי הצילני"(תהלים ל"ט), שתמחול לי על כל עווני, ובמה אדע, "חרפת נבל אל תשימני"(שם), כשלא תשים אותי שאראה שום חרפה בנבל, ובזה אדע כי נקי אני"
(ספר נתיב מצוותיך)
יש כאן אמירה עמוקה מאוד, אם אני רואה משהו רע זה אומר שמשהו בהסתכלות שלי מקולקל, מדוע לחשוב כך?
אמונה יסודית היא ש'אין עוד מלבדו'. אמירה זו, שנאמרה כבר בתורה, לובשת אצל הבעש"ט צורה מאוד יומיומית: לפי הבעש"ט הכל אלוקות ממש, וכל מה שקורה זה חלק מהטוב האלוקי. אם אתה "לובש את המשקפיים" האלוקיות אתה אמור לראות שהכל טוב, אתה אמור להיות מלא רחמים ועין טובה על כל המציאות כולה, כולל על הצדדים הנראים כמכוערים. ואם אתה לא רואה זאת כך אלא אתה רואה מציאות של רע שנפרדת ואפילו מנוגדת לרצון השם כביכול, זה אומר שאתה לא דבוק מספיק לקב"ה שמחיה ברצונו את אותה המציאות למרות שהיא נראית רעה.
לצורך משל, אם אני רואה מישהו גונב, אם יש בתוכי "גנב קטן", זאת אומרת אם לא תיקנתי באופן מוחלט את תאוות הממון שלי, אזי אני עדיין "מסוכסך" עם עצמי ביחס לממון, ולכן אני אתמלא כעס על הגנב. לעומת זאת, אם אני כבר נקי תאוות הממון, וכל היחס שלי לכסף ורכוש הוא לגמרי "אלוקי", אזי איני כועס יותר על המתאווה לממון כי אני כבר לגמרי "אלוקי" בתחום הזה, ובדיוק כפי שהקב"ה למרות שלמותו וטובו ראה לנכון לברוא את התאווה הזו בגלל הדברים החיוביים שהיא מולידה בסופו של דבר, כך גם אני מפסיק לכעוס עליה כי אני רואה את הטוב הטמון בה. כמובן, גם את הגנב יש לתקן, אך המחשבה על תיקון הגנב תבוא אצלי, במקרה כזה, לא מתוך דחף נמוך של כעס אלא מנקודה גבוהה של אהבה ורחמים על הגנב שמעשיו אינם מתוקנים והוא חסר.
זאת אומרת שבכל פעם שאני כועס על משהו בעולם, הסיבה היא שמה שאני רואה באחר גורם לי לראות אותו כנפרד מן הטוב, בדיוק כפי שבתוכי הדבר הזה עדיין מפריד אותי מן הטוב. אך אם בתוכי אני כבר לגמרי מצורף לרצון האלוקי באותו תחום, אני מלא אהבה ורחמים לנטייה זו.
וכפי שכתב גם מרן הראי"ה קוק:
מה הוא מקור הרוגזה של רשעים, מהו הקצף על העולם כולו, מה הוא יסוד העצבות המרה, האוכלת את הרוח ואת הבשר, הממלאת ארס את החיים, המצוים אצלם, מהיכן מקור משחת זה נמשך ? בבטחון פנימי ברור אנו משיבים על זה : ממקור הרשעה כל זה נובע, "מרשעים יצא רשע".
(אורות התשובה ח' ד')
מחר נראה אי"ה את דברי האדמו"ר הזקן בתניא, המבסס רעיונית כיוון נוסף בשורש לאהבת כל יהודי ואפילו רשע.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מכינים תה בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
