ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפילה
תפילה - כוזרי חלק ב'
זמן האיכות המשובח
נמשיך בדברי רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי. במאמר שלישי מתאר ריה"ל את עבודת התפילה כחלק מרכזי בעבודת ה' של 'החסיד', כלומר האדם השלם שמתנהג בצורה האידיאלית על-פי רצון הבורא ועל-פי הסדר הנכון לנפשו. מלבד הלימוד שמלמד אותנו ר' יהודה הלוי על התפילה עצמה – ניתן ללמוד מעצם הגדרת התפילה כחלק מעבודת החסיד, שהוא כאמור האדם השלם: התפילה היא הזמן המרומם ביותר לא רק אצל אדם פשוט, אלא אפילו אצל 'החסיד' - האיש השלם, שהתנהגותו היא המופת, החזון העליון בהתממשותו. התפילה היא זמן האיכות המשובח ביותר שהאדם מסוגל להגיע אליו. בעצם, התפילה מבחינה מסויימת, שואפת לכיוון מדרגת הנבואה. אמנם היא איננה דיבור א-לוהי עם האדם, אבל היא כן דיבור של האדם עם א-לוהיו. זו שאיפה להתקדם, להגיע למדרגה של קרבת ה'.
תחילה ריה"ל מאריך ומפרט איך כל האברים סרים למשמעתו של האדם (לצורך התפילה):
"ואחר זאת ההכנה (הנפשית), יעיר כח הרצון את כל האברים המשמשים אותו בזריזות וחשק ושמחה, ויעמדו בעת עמידה מבלי עצלה, וישתחוו עת שיצַוֵם בהשתחוויה, וישבו בעת הישיבה, ויביטו העינים הבטת העבד אל אדוניו, ויעמדו הידים מהתעסקותן, ולא תצטרף האחת אל האחרת, וישתוו הרגליים לעמידה, ויעמדו כל האברים כנבהלים ויראים למשמעתו והנהגתו, לא ישגיחו אם יהיה בהם כאב או חולשה, ותהיה הלשון מתאימה למחשבה כדי שלא תהיה יתרה עליה, ולא ידבר בתפילתו על דרך השגרה וההרגל כמו הזרזיר והתוכי, אלא עם כל מלה מחשבה והתבוננות בה"
אחרי שריה"ל מסביר איך התפילה צריכה להיראות, הוא מדגיש את חשיבותה בהגדרה המפורסמת: לב הזמן ופריו. הוא מסביר שכיוון שבזמן התפילה האדם עובד על עצמו עבודה רוחנית ומתפתח ברוחו – הוא רוצה לשוב אליה כל הזמן:
"ותהיה העת ההיא לב זמנו ופריו, ויהיו שאר עתותיו כדרכים המובילות לזו, יתאוֶה קרבתה, הואיל ובה ידַּמה לרוחניים ויתרחק מהבהמיים. ויהיו פרי יומו ולילו אותן שלש שעות התפילה".
ריה"ל מסביר מדוע יש צורך בשלוש תפילות ביום – במהלך היום המפגש עם העולם החומרי שוחק את הנפש ואת המדרגה הרוחנית שהאדם קנה בתפילה:
"והסדר הזה לנפש כסדר המזון לגוף, והוא מתפלל לנפשו ונזון לגופו, ונשארת ברכת התפילה עליו עד זמן תפילה אחרת, כהישארות כח סעודת היום עד שיסעד בלילה. והנפש הולכת ונעכרת ככל שמתרחק זמן התפילה ממנה ממה שבא עליה מעסקי העולם, כל שכן אם מביא [אותו] הצורך [שלו] לחברת נערים ונשים ואנשים שאינם מהוגנים, וישמע (-עלול לשמוע) מה שיעכיר זוך נפשו, מדברים מגונים ושירים שתתרונן (-תימשך) הנפש אליהם ולא יוכל למשול בה. ובתפילה יטהר נפשו ממה שעבר, ויכין אותה לעתיד"
(ספר הכוזרי מאמר שלישי, ה.)
כמו שאדם צריך לאכול מדי כמה שעות כדי לתחזק את הגוף שלו שלא יקרוס – כך בדיוק התפילה מתַחְזקת את נפשו, זה האוכל שלה, הנפש לא יכולה לחיות בלעדיה. התפילה 'שוברת את הצום' של הנפש, ומטהרת ומזככת אותה גם כהכנה לעתיד, והיא החלק בכל יממה שמהווה את תכלית החיים.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
