ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסנת בת יפה
מספרים, שפעם אחת בעקבות גירושין של בני זוג, פרצה מריבה גדולה בין משפחות הבעל והאישה. המריבה התלהטה, והמשפחות פנו לבית הדין שיפסוק אצל מי יגדל הילד המשותף. בית הדין פסק שהילד יגדל אצל האם, אך משפחת האב סירבה לקבל את הדין, והמריבה הפכה לקטטה של ממש.
בעקבות זאת, החליטה האם לפנות לאביר יעקב, שיושיע אותה ויאשר את פסק הדין. פנתה האם לביתו של רבי יעקב, ושם נאמר לה שהרב יצא לפני זמן קצר לכפרי הסביבה. באותם ימים, היו שודדים בדרכים, והסכנה הייתה גדולה. בכל זאת, מיהרה האישה לצאת לדרך, והשיגה את רבי יעקב ושמשו.
גוללה האישה באוזני הרב את סיפורה, בעוד השמש מזרז אותה מפני סכנת השודדים. אך הרב האזין לדבריה ברוב קשב, ואף שאל כמה שאלות, וסבלנותו של השמש הלכה ופקעה. לבסוף התיישב הרב לכתוב לה פסק דין, והשמש יצא מדעתו.
ניגש השמש וביקש שימהרו לעיר הקרובה, ושם יכתוב הרב את פסיקתו, מפני הסכנה הגדולה. השיב ה'אביר יעקב' – "סכנה?! הסכנה היא במקום שבו מטים משפט." רק כשסיים הרב לכתוב את פסק ההלכה, ומסר אותו לאישה, הסכים להמשיך במסע. (חכמה מקדם עמ' 18).
אחד העמודים המרכזיים, שעליהם עומד העולם ועומדת כל חברה מתוקנת הוא עמוד המשפט והדין. כבר אמר רבן שמעון בן גמליאל (אבות א, יח)- " על שלושה דברים העולם קיים: על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו..".
נכונים הדברים אפילו אצל אומות העולם, שהרי 'דינים' היא אחת משבע מצוות בני נוח. גם הגויים המחוייבים רק במצוות המוסר הבסיסי המתוקן, מחוייבים להעמיד בתי משפט שידאגו לכך שיהיו בחברה אמות מידה של סדר חברתי מתוקן. (ונחלקו הראשונים אם בתי דין אלה צריכים לדון כדיני תורה או שעליהם לדון כפי רצונם, אך העיקר הוא שיהיה סדר וצדק).
בישראל בתי הדין תופסים מקום מרכזי מכיוונים נוספים. מצאנו שתנאי הכרחי לגיור הוא קבלת הגוי לישראל על ידי בית דין. אמנם מצאנו בתי דין של הדיוטות שגיוריהם כשרים בדיעבד אך צריך בית דין. בפשטות ניתן לומר שהטעם לכך הוא שבית הדין מייצג את ה'ממסד' של עם ישראל. כביכול, בית הדין הוא הייצוג של עם ישראל בזעיר אנפין. לכן גר מתקבל רק על ידי בית דין, כי כדי שגר יצטרף לעם ישראל עליו להתקבל על ידי עם ישראל, ואת זאת מייצג הבית דין. למדנו מכאן את מרכזיות בית הדין והמשפט המתוקן.
לאור זאת ברור, שכל פגיעה בסמכויות בית הדין וסילוף המשפט, ממוטט את יסודות העולם העם והחברה, ומהווה סכנה גדולה. וכבר מצאנו ב'פתח אליהו', ש"משפט עמודא דאמצעיתא', ללמדך שעמוד המשפט המתוקן הוא העמוד המרכזי עליו נסמך העולם. ממילא סילוף המשפט ממוטט את עמוד התווך של העולם ומסכן את העולם.
ואכן, מצאנו בתנ"ך שהנביאים זועקים פעמים רבות על סילוף הדין והצדק, ומזהירים מההשלכות הקשות מהעניין שעלולות ח"ו לפגוע קשות בעם ובירושלים.
רבי יעקב אבוחצירא מלמד אותנו שיעור מעשי בחשיבות הגדולה שיש למשפט צדק. הוא מזדרז לכתוב פסק דין להשיב הצדק על תילו, ומלמד בכך את האחריות שיש לרב להשיב לכל הפונים עליו בשאלות תורניות, ועל חשיבות הזריזות בעניין. יתר על כן מלמד הרב שהסכנה נמצאת בעיוות הדין יותר מאשר הסכנה הפיזית.
השודדים והדרכים מייצגים תמיד את הסכנות הצדדיות, המצויות ביציאה מהעיר וממקום היישוב (מהר"ל), ובא רבי יעקב ומלמד שאלו הן סכנות צדדיות לעומת עיוות המשפט הפוגע בעמוד המרכזי וסכנתו מרובה.
בשנים האחרונות, ובייחוד בתקופה האחרונה, חשים חלקים גדלים והולכים של העם, שמערכת המשפט הישראלית הולכת ופונה לכיוון של עיוות הדין. בכך מועלת מערכת זו בתפקידה וממוטטת את העמוד המרכזי של הצדק החברתי. על עיוות זה לעורר אותנו לפעולה וחתירה לשוב למשפט התורה - למשפט הצדק והיושר, שיאחד מחדש את עם ישראל על בסיס טוב ומתוקן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
