ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסנת בת יפה
מספרים, שפעם אחת בעקבות גירושין של בני זוג, פרצה מריבה גדולה בין משפחות הבעל והאישה. המריבה התלהטה, והמשפחות פנו לבית הדין שיפסוק אצל מי יגדל הילד המשותף. בית הדין פסק שהילד יגדל אצל האם, אך משפחת האב סירבה לקבל את הדין, והמריבה הפכה לקטטה של ממש.
בעקבות זאת, החליטה האם לפנות לאביר יעקב, שיושיע אותה ויאשר את פסק הדין. פנתה האם לביתו של רבי יעקב, ושם נאמר לה שהרב יצא לפני זמן קצר לכפרי הסביבה. באותם ימים, היו שודדים בדרכים, והסכנה הייתה גדולה. בכל זאת, מיהרה האישה לצאת לדרך, והשיגה את רבי יעקב ושמשו.
גוללה האישה באוזני הרב את סיפורה, בעוד השמש מזרז אותה מפני סכנת השודדים. אך הרב האזין לדבריה ברוב קשב, ואף שאל כמה שאלות, וסבלנותו של השמש הלכה ופקעה. לבסוף התיישב הרב לכתוב לה פסק דין, והשמש יצא מדעתו.
ניגש השמש וביקש שימהרו לעיר הקרובה, ושם יכתוב הרב את פסיקתו, מפני הסכנה הגדולה. השיב ה'אביר יעקב' – "סכנה?! הסכנה היא במקום שבו מטים משפט." רק כשסיים הרב לכתוב את פסק ההלכה, ומסר אותו לאישה, הסכים להמשיך במסע. (חכמה מקדם עמ' 18).
אחד העמודים המרכזיים, שעליהם עומד העולם ועומדת כל חברה מתוקנת הוא עמוד המשפט והדין. כבר אמר רבן שמעון בן גמליאל (אבות א, יח)- " על שלושה דברים העולם קיים: על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו..".
נכונים הדברים אפילו אצל אומות העולם, שהרי 'דינים' היא אחת משבע מצוות בני נוח. גם הגויים המחוייבים רק במצוות המוסר הבסיסי המתוקן, מחוייבים להעמיד בתי משפט שידאגו לכך שיהיו בחברה אמות מידה של סדר חברתי מתוקן. (ונחלקו הראשונים אם בתי דין אלה צריכים לדון כדיני תורה או שעליהם לדון כפי רצונם, אך העיקר הוא שיהיה סדר וצדק).
בישראל בתי הדין תופסים מקום מרכזי מכיוונים נוספים. מצאנו שתנאי הכרחי לגיור הוא קבלת הגוי לישראל על ידי בית דין. אמנם מצאנו בתי דין של הדיוטות שגיוריהם כשרים בדיעבד אך צריך בית דין. בפשטות ניתן לומר שהטעם לכך הוא שבית הדין מייצג את ה'ממסד' של עם ישראל. כביכול, בית הדין הוא הייצוג של עם ישראל בזעיר אנפין. לכן גר מתקבל רק על ידי בית דין, כי כדי שגר יצטרף לעם ישראל עליו להתקבל על ידי עם ישראל, ואת זאת מייצג הבית דין. למדנו מכאן את מרכזיות בית הדין והמשפט המתוקן.
לאור זאת ברור, שכל פגיעה בסמכויות בית הדין וסילוף המשפט, ממוטט את יסודות העולם העם והחברה, ומהווה סכנה גדולה. וכבר מצאנו ב'פתח אליהו', ש"משפט עמודא דאמצעיתא', ללמדך שעמוד המשפט המתוקן הוא העמוד המרכזי עליו נסמך העולם. ממילא סילוף המשפט ממוטט את עמוד התווך של העולם ומסכן את העולם.
ואכן, מצאנו בתנ"ך שהנביאים זועקים פעמים רבות על סילוף הדין והצדק, ומזהירים מההשלכות הקשות מהעניין שעלולות ח"ו לפגוע קשות בעם ובירושלים.
רבי יעקב אבוחצירא מלמד אותנו שיעור מעשי בחשיבות הגדולה שיש למשפט צדק. הוא מזדרז לכתוב פסק דין להשיב הצדק על תילו, ומלמד בכך את האחריות שיש לרב להשיב לכל הפונים עליו בשאלות תורניות, ועל חשיבות הזריזות בעניין. יתר על כן מלמד הרב שהסכנה נמצאת בעיוות הדין יותר מאשר הסכנה הפיזית.
השודדים והדרכים מייצגים תמיד את הסכנות הצדדיות, המצויות ביציאה מהעיר וממקום היישוב (מהר"ל), ובא רבי יעקב ומלמד שאלו הן סכנות צדדיות לעומת עיוות המשפט הפוגע בעמוד המרכזי וסכנתו מרובה.
בשנים האחרונות, ובייחוד בתקופה האחרונה, חשים חלקים גדלים והולכים של העם, שמערכת המשפט הישראלית הולכת ופונה לכיוון של עיוות הדין. בכך מועלת מערכת זו בתפקידה וממוטטת את העמוד המרכזי של הצדק החברתי. על עיוות זה לעורר אותנו לפעולה וחתירה לשוב למשפט התורה - למשפט הצדק והיושר, שיאחד מחדש את עם ישראל על בסיס טוב ומתוקן.

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מי יושב במקום שלי?

איך ללמוד גמרא?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

עבודת ה' ליום העצמאות

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

קשה עליי פרידתכם

תהיו חמים!

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

"בזאת התורה" - איזו תורה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.















