ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"ביער גדול וגבוה בין שדרות שקמה
בית קטן קבוע משנות קדם הוקמה,
ואחד קדוש ונורא מתבודד לו שמה
ועוסק בקדושה ובטהרה בתורת ה' תמימה.
ויעמול בתיקון המידות וירדפם עד חרמה...
ועל בטחונו בקונו הנפלאה והרוממה
נתן ליבו ועינו מימים ימימה...
ובאחד הלילות וזה שעות כמה
לומד הצדיק בהתפעלות בהשתפכות הנשמה,
ושעה אחר שעה חולפת ונעלמה
והנר דולק בדומיה עדי שמנו נשלמה.
והצדיק אביר תקוותו ובטחונו בקונו עצומה
להיות אור בביתו, היפלא מה' מאומה?
הנר אך כבה, ואיש נכנס פנימה
ונר הניח בענווה, ויעלם האיש פתאומה. (בית אימי, עמ' 145).
הצדיק שבשיר זה הוא רבי יוסף יוזל הורביץ, 'הסבא מנובהרדוק', מגדולי תנועת המוסר (יום ההילולא שלו – יז' כסלו). השיר מתאר מעשה שאירע לסבא, שישב פעם והגה בתורה לאור הנר לבדו בלב היער. כשהנר עמד לכבות, בטח הסבא בה' שהבעיה תיפתר, ואכן, לפתע, נפתחה הדלת ואיש הניח לפניו נר, ונעלם.
סיפור זה מייצג גם את הדרך הייחודית שסלל הסבא מנובהרדוק בתנועת המוסר. הסבא סבר, שבתוך האדם מתקיים מאבק בין השכל ובין הרצון של יצר הרע. מצד הטבע הפשוט, יצר הרע חזק יותר, ולכן הדרך היחידה להתמודד איתו היא לעשות מעשים שיגרמו לביטול הרצון. נובהרדוק דגלה בסדרת פעולות של 'שבירת המידות', שהידועות שבהן הן פעולות ההשפלה העצמית הפומבית.
כחלק מהעניין, נהגו תלמידי נובהרדוק להתבודד ביערות על מנת להתעמק במחשבות מוסר וכדי לקנות את מידת הביטחון. והנה בסיפור, הסבא מתבודד ביער מתוך ביטחון בה', וה' מספק את צרכיו מחוץ לגדר הטבע.
לפי דרך זו, ביטחון בה' משמעותו למעט בהשתדלות המעשית, ולהאמין בה' שישלח את צרכינו בין בדרך הטבע ובין בדרך נס. ואכן, מי שיאמין בה' בכל מאודו שה' ישלח לו את צרכיו, יזכה לקבל את צרכיו אף בדרך נס.
אכן, יש שיטה כזו בענייני ביטחון בה', אך רבים חולקים עליה. החזון איש בספר 'אמונה וביטחון' סובר שאי אפשר להאמין בה' שוודאי ישלח לי את העניין שאותו אני מבקש. הרי ה' מעולם לא הבטיח לאדם, שהוא ישלח לו נר, לדוגמא, אם כן כיצד יתכן לומר שעל האדם לבטוח בה' שישלח לו נר. להיפך, לפי החזון איש, על האדם לעשות השתדלות בדרך הטבע, ולבטוח בה' שוודאי ינהיג אותו בדרך הטובה לו. לא בטוח שלאדם יהיה נר, אך וודאי שאם אין לו נר זה לטובתו, כדברי רבי עקיבא – 'כל מה שה' עושה, לטובה הוא עושה'.
ואולי, מחלוקת גדולי עולם אלו כבר מצויה בפרשת וישלח. שמעון ולוי הורגים את אנשי שכם בקנאם את קנאת ה' וקנאת כבוד ישראל המחולל. בפרשה שלנו, יעקב אבינו לא מלין על עצם המעשה, הוא רק חושש מהתוצאה המעשית – "עכרתם אותי, להבאישני ביושב הארץ... ואני מתי מספר, ונאספו עלי והכוני, ונשמדתי אני וביתי". משמע, יעקב מסכים לצדקת העניין, אך בדרך הטבע מעשה זה מסכן את משפחת יעקב.
עונים לו בניו – "הכזונה יעשה את אחותינו"?
את משמעות תשובה זו, אפשר להבין בשני כיוונים. יש שביארו (ספורנו) שאכן שמעון ולוי ענו תשובה שאפשר להבינה בדרך הטבע. הם באו ואמרו גם הגויים יבינו, שלא יתכן שכך ינהגו באחותינו, ולכן ירגעו ולא ילחמו בנו. אך יש שביארו (רש"י) כפי הפשט, ששמעון ולוי ענו את עצם העמדה המוסרית, שלא יתכן שנוותר בעניין כזה גם אם יש בכך סיכון מעשי . ואכן (כפי שמביא הרמב"ן) בעקבות הריגת אנשי שכם, התפתחה מלחמה גדולה, ומשפחת יעקב נלחמה בה וניצחה בדרך נס.
נמצאנו למדים, שיעקב פעל בדרך הטבע, אך שמעון ולוי בטחו בה' ופעלו מעבר לגדר הטבע, וה' סייע בידם. (חשוב לדייק בדברי הרמב"ן, שגם שמעון ולוי פעלו ועשו זאת מצד עניין רוחני, ולא בשביל צורך מעשי פרטי. העניין הרוחני הוא הרצון להעניש את אנשי שכם על עבירותיהם. אמנם, יעקב טען שעם ישראל לא חייב להתערב ולשפוט אותם על מעשיהם הרעים, אין זה חובתו ותפקידו, ולכן אסור לקחת סיכונים בגלל נושא זה. לעומתו, שמעון ולוי החליטו בכל זאת לקחת סיכונים).
ואולי, כפי שאומרים בשם גדולים, יש מקום לשתי השיטות. אדם רגיל פועל בדרך הטבע, אך אנשים גדולים שבטחונם שלם בה', זוכים שה' עושה בקשתם גם מחוץ לגדר הטבע מצד 'צדיק גוזר וה' מקיים'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
