ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"ביער גדול וגבוה בין שדרות שקמה
בית קטן קבוע משנות קדם הוקמה,
ואחד קדוש ונורא מתבודד לו שמה
ועוסק בקדושה ובטהרה בתורת ה' תמימה.
ויעמול בתיקון המידות וירדפם עד חרמה...
ועל בטחונו בקונו הנפלאה והרוממה
נתן ליבו ועינו מימים ימימה...
ובאחד הלילות וזה שעות כמה
לומד הצדיק בהתפעלות בהשתפכות הנשמה,
ושעה אחר שעה חולפת ונעלמה
והנר דולק בדומיה עדי שמנו נשלמה.
והצדיק אביר תקוותו ובטחונו בקונו עצומה
להיות אור בביתו, היפלא מה' מאומה?
הנר אך כבה, ואיש נכנס פנימה
ונר הניח בענווה, ויעלם האיש פתאומה. (בית אימי, עמ' 145).
הצדיק שבשיר זה הוא רבי יוסף יוזל הורביץ, 'הסבא מנובהרדוק', מגדולי תנועת המוסר (יום ההילולא שלו – יז' כסלו). השיר מתאר מעשה שאירע לסבא, שישב פעם והגה בתורה לאור הנר לבדו בלב היער. כשהנר עמד לכבות, בטח הסבא בה' שהבעיה תיפתר, ואכן, לפתע, נפתחה הדלת ואיש הניח לפניו נר, ונעלם.
סיפור זה מייצג גם את הדרך הייחודית שסלל הסבא מנובהרדוק בתנועת המוסר. הסבא סבר, שבתוך האדם מתקיים מאבק בין השכל ובין הרצון של יצר הרע. מצד הטבע הפשוט, יצר הרע חזק יותר, ולכן הדרך היחידה להתמודד איתו היא לעשות מעשים שיגרמו לביטול הרצון. נובהרדוק דגלה בסדרת פעולות של 'שבירת המידות', שהידועות שבהן הן פעולות ההשפלה העצמית הפומבית.
כחלק מהעניין, נהגו תלמידי נובהרדוק להתבודד ביערות על מנת להתעמק במחשבות מוסר וכדי לקנות את מידת הביטחון. והנה בסיפור, הסבא מתבודד ביער מתוך ביטחון בה', וה' מספק את צרכיו מחוץ לגדר הטבע.
לפי דרך זו, ביטחון בה' משמעותו למעט בהשתדלות המעשית, ולהאמין בה' שישלח את צרכינו בין בדרך הטבע ובין בדרך נס. ואכן, מי שיאמין בה' בכל מאודו שה' ישלח לו את צרכיו, יזכה לקבל את צרכיו אף בדרך נס.
אכן, יש שיטה כזו בענייני ביטחון בה', אך רבים חולקים עליה. החזון איש בספר 'אמונה וביטחון' סובר שאי אפשר להאמין בה' שוודאי ישלח לי את העניין שאותו אני מבקש. הרי ה' מעולם לא הבטיח לאדם, שהוא ישלח לו נר, לדוגמא, אם כן כיצד יתכן לומר שעל האדם לבטוח בה' שישלח לו נר. להיפך, לפי החזון איש, על האדם לעשות השתדלות בדרך הטבע, ולבטוח בה' שוודאי ינהיג אותו בדרך הטובה לו. לא בטוח שלאדם יהיה נר, אך וודאי שאם אין לו נר זה לטובתו, כדברי רבי עקיבא – 'כל מה שה' עושה, לטובה הוא עושה'.
ואולי, מחלוקת גדולי עולם אלו כבר מצויה בפרשת וישלח. שמעון ולוי הורגים את אנשי שכם בקנאם את קנאת ה' וקנאת כבוד ישראל המחולל. בפרשה שלנו, יעקב אבינו לא מלין על עצם המעשה, הוא רק חושש מהתוצאה המעשית – "עכרתם אותי, להבאישני ביושב הארץ... ואני מתי מספר, ונאספו עלי והכוני, ונשמדתי אני וביתי". משמע, יעקב מסכים לצדקת העניין, אך בדרך הטבע מעשה זה מסכן את משפחת יעקב.
עונים לו בניו – "הכזונה יעשה את אחותינו"?
את משמעות תשובה זו, אפשר להבין בשני כיוונים. יש שביארו (ספורנו) שאכן שמעון ולוי ענו תשובה שאפשר להבינה בדרך הטבע. הם באו ואמרו גם הגויים יבינו, שלא יתכן שכך ינהגו באחותינו, ולכן ירגעו ולא ילחמו בנו. אך יש שביארו (רש"י) כפי הפשט, ששמעון ולוי ענו את עצם העמדה המוסרית, שלא יתכן שנוותר בעניין כזה גם אם יש בכך סיכון מעשי . ואכן (כפי שמביא הרמב"ן) בעקבות הריגת אנשי שכם, התפתחה מלחמה גדולה, ומשפחת יעקב נלחמה בה וניצחה בדרך נס.
נמצאנו למדים, שיעקב פעל בדרך הטבע, אך שמעון ולוי בטחו בה' ופעלו מעבר לגדר הטבע, וה' סייע בידם. (חשוב לדייק בדברי הרמב"ן, שגם שמעון ולוי פעלו ועשו זאת מצד עניין רוחני, ולא בשביל צורך מעשי פרטי. העניין הרוחני הוא הרצון להעניש את אנשי שכם על עבירותיהם. אמנם, יעקב טען שעם ישראל לא חייב להתערב ולשפוט אותם על מעשיהם הרעים, אין זה חובתו ותפקידו, ולכן אסור לקחת סיכונים בגלל נושא זה. לעומתו, שמעון ולוי החליטו בכל זאת לקחת סיכונים).
ואולי, כפי שאומרים בשם גדולים, יש מקום לשתי השיטות. אדם רגיל פועל בדרך הטבע, אך אנשים גדולים שבטחונם שלם בה', זוכים שה' עושה בקשתם גם מחוץ לגדר הטבע מצד 'צדיק גוזר וה' מקיים'.

הלכות שטיפת כלים בשבת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך מוסרים את הנפש בימינו?

מבוא לסדרת פתחי אמונה

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?

מה אכפת לך?

איך מותר לנקות בגדים בשבת?

ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.















