ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
לכאורה, היה נכון ביום זה להדגיש את ההצלה הגדולה של עמנו! מדוע אנו מדגישים את ירושלים, שלמרות חשיבותה, היא שולית ביחס להצלה האדירה?
נראה שההתמקדות בירושלים נובעת מסיבה מיוחדת ומהכוונה אלקית. כדי להבין זאת, נעמיק מעט בדיון אודות קדושת ארץ ישראל וקדושת ירושלים.
הרמב"ם פוסק ביחס לקדושת ארץ ישראל, שקדושה ראשונה (קדושת כיבוש עולי מצרים) קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא.
מאידך, פוסק הרמב"ם (בית הבחירה ו, טו-טז) שקדושת המקדש וירושלים, קיימות גם כיום, כיוון שקדושתן אינה תלויה בכיבוש ובישיבה, אלא: "קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה בטלה".
הרמב"ם מבאר, שקדושה שנובעת מכיבוש מתבטלת ברגע שמתבטל הכיבוש (וזו הקדושה הראשונה, קדושת יהושע), ואילו קדושת המקדש איננה תלויה בכיבוש אלא נובעת מהשכינה שאינה בטלה, ולכן היא קיימת לעד.
בנוסף להבחנה זו, הרמב"ם מסביר את החילוק הקיים בהלכה ביחס לקדושת ארץ ישראל, בין קדושה ראשונה, לקדושה שנייה: בקדושה ראשונה, יהושע כבש את הארץ. כיוון שנלקחה מהם הארץ ויצאו לגלות, בטל הכיבוש וממילא גם הקדושה. אולם, קדושה שנייה, קדושת עזרא, שנוצרה מהחזקת עולי בבל בארץ ולא מכיבוש, אינה בטלה.
לכאורה, חילוק זה צריך עיון. מה בכך שקדושה שנייה הייתה בחזקה, הרי סוף סוף בטלה חזקה זו? פרט לכך, גם אם הקדושה הראשונה החלה בכיבוש, הרי שבסופו של דבר היתה בה גם חזקה של יישוב?
הגרי"ד סולוביצ'יק (על התשובה, עמ' 307) ביאר את דברי הרמב"ם בדרך נפלאה. בקדושה ראשונה, כבשו תחילה את כל ארץ ישראל ורק בסוף כבשו את ירושלים. מאחר שבטל הכיבוש בטלה הקדושה. אולם, בקדושה שנייה הקדושה נוצרה בכך שעם ישראל התיישב סביב בית המקדש בירושלים, ולאחר מכן בכל הארץ. נמצא, שקדושת ארץ ישראל מזמן עזרא, נובעת היא מקדושת המקדש ולא מכיבוש. לכן, כשם שקדושת המקדש אינה בטלה, שהרי היא קשורה בשכינה, כך גם קדושת הארץ (קדושה שנייה) אינה בטלה!
מכאן ניתן להבין באופן מחשבתי את המשמעות האדירה של ירושלים ושל הר הבית גם בזמננו. אף שאי אפשר לבנות בית מקדש, הרי שקדושת הארץ בזמן הזה נובעת מקדושת ירושלים. קדושת מקום המקדש היא הנוסכת קדושה בכל חלקי הארץ.
ייתכן שזו הסיבה לכך שיום ירושלים לא נחגג בעוצמה הראויה.
ירושלים איננה רק שטח נוסף למגורים. כאמור, קדושתה נובעת מן השכינה. קדושה כזו יוצרת מחויבות שלא תמיד קל לעמוד בה. משום כך, אף שאנשים שמחים בירושלים, הם רוצים לגור באווירה חופשית יותר, ללא התחושה שישנה דרישה מלמעלה כיצד נכון לנהל את החיים (ע"פ מו"ח).
אמביוולנטיות זו עמדה ברקע לכיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים. אף על פי שבדרך כלל במלחמה יש תכניות מגירה למצבים משתנים, לא הייתה תכנית כזו ביחס לירושלים. ב"ה המציאות התפתחה כך שתוך זמן קצר הכריז מוטה גור: "הר הבית בידינו".
עם ישראל ניסה להתרחק מירושלים, משום שהיא קדושה ומחייבת מידי. אבל הקב"ה לא נותן לנו לברוח, ומסמן: קדושת השכינה הייחודית של ירושלים אמורה להיות במרכז חיינו ולהתוות לנו את הדרך הנכונה בארץ ישראל.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ניתן לברור מרק בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
כשר קצר ולעניין!
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
