ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
נזכיר תחילה כמה מאפיינים מפורסמים בקשר הרוחני עם ציון:
א. עם הפנים אל ארץ ישראל
עמידתנו בתפילה הייתה תמיד נוכח ירושלים, כך נבנו כל בתי הכנסת המפוזרים בכל קצות הארץ, ממערב פנו אל המזרח, ומתימן לצפון, ומן הצפון לדרום. הפנים היו תמיד מופנות אל עבר ארץ ישראל. עניין זה למדנו מדניאל שהתפלל נוכח החלונות הפתוחים לכיוון ארץ ישראל, שנאמר: "וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם" (ברכות ל, ע"א).
ב. בקיום היומי - בברכת המזון
בסעודתו מזכיר היהודי בברכת המזון את "ארץ חמדה טובה ורחבה", ואת ציון וירושלים, וחותם מקבץ ברכות זה בברכת: "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו".
ג. בבניין הבית - בנישואין
בשמחת הנישואין נותנים אפר מקלה בראש חתנים ושוברים את הכוס לזכר החורבן, ללמדנו שאין השמחה שלימה כל עוד ירושלים חרבה, וחותמים בברכה האחרונה: "עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה", כביטוי לתקווה ולשאיפה שירושלים, העקרה מבלי בניה, תזכה במהרה להגיע לידי קיבוץ בניה לתוכה בשמחה.
הצדיק ר' לוי יצחק היה כותב בהזמנת הנישואין של צאצאיו, שהחופה תתקיים אי"ה בירושלים ביום פלוני בשעה מסוימת, ובהערת השוליים היה מציין, שאם לא נזכה לכך, תתקיים החתונה בברדיצ'ב במועד הנזכר.
ד. באבל, בקבורה ולקראת תחיית המתים
לא רק נחמת האבלים קושרת אל 'שאר אבלי ציון וירושלים', ולא רק במנהג הקבורה - שהיו שמים עפר ארץ ישראל למראשותיהם של הנקברים. אלא גם תחיית המתים קשורה לארץ ישראל - נוהגים לקבור כשהרגלים מופנות לארץ ישראל (חתם סופר יורה דעה תשובה שלב). מנהג שהוא לפי ה'חתם סופר' מבוסס על הפסוק 'וְתוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ'.
אנחנו נראה את המובן של 'ציון בית חיינו' לעניין הגשמים, נראה שישנה חלוקה מעניינת מאוד ביחס להזכרת גשמים ושאלת גשמים בארץ ובחו"ל, את הזכרת הגשמים בתפילת העמידה 'משיב הרוח ומוריד הגשם' אנחנו מתחילים לומר בשמיני עצרת. להתחלה זו שותפים גם יושבי ארץ ישראל וגם יושבי הגולה, אבל ביחס לשאלת הגשמים שהיא בברכת 'ברך עלינו' ישנו שוני והבדל - בארץ מתחילים לשאול בז' בחשון ואילו בגולה שישים יום בתקופה, וזאת על-פי החלוקה התלמודית הידועה והמוכרת. (תענית י, ע"א). אומנם הרא"ש, אחד מגדולי הפוסקים, רצה לחדש שלפי זה בכל ארץ יבקשו את הגשמים לפי צרכיה כמו בחלוקה בין ארץ ישראל לבבל, אבל רוב הפסוקים דחו את שיטת הרא"ש ונשארה החלוקה של ז' בחשון בארץ ישראל ושישים יום בתקופה - בגולה.
הזכרת גבורותיו של הקב"ה - תלויה בארץ ישראל
שאלה מעניינת נשאל הרב קוק ע"י תושבי ארגנטינה (אורח משפט כד) שאצלם ימות הגשמים מניסן ועד תשרי, כלומר, כשאצלנו קיץ אצלם חורף, ואז הם צריכים לבקש על הגשמים... הם שאלו אותו כיצד עליהם לנהוג שם? קבע הרב קוק ואמר כך: אנו רואים ש'הזכרת הגשמים' מתחילה אצל כולם ביחד, ואכן למה מתחילים כולם ביחד, כל יושבי הארץ והגולה, ואין חלוקה ביניהם? על שאלה זו ענה הרב קוק: מפני שעיקר השבח וההודיה לה' יתברך הוא על ארץ ישראל שם מתגלה גבורתו וגדולתו, לכן 'הזכרת גבורות גשמים' היא שווה בכל המקומות, על פי הזמן והעונה בארץ ישראל. רק ב'שאלת גשמים' חילקו בין ארץ ישראל לבבל, אבל על שאר הארצות, אין לנו חלוקה פרטית.
מכאן אנו מבינים שהתפילה והבקשה היא סביב הציר המרכזי של ארץ ישראל כלומר - יהודים קשרו את גורלם בציון לא רק בתפילות, בברכת המזון או בשמחת הנישואין, אלא בשאלת הקיום בכלל, שזו היא 'הזכרת הגשמים' 'הזכרת גשמים' קשורה ל 'ארץ ישראל'.
'זה לא הגשם שלנו'
נזכיר סיפור נאה שהביא הרב נריה זצ"ל בספרו 'מועדי הראי"ה' (עמ' קלז) בשם הסופר יצחק זיו-אב:
"סיפור זה שמעתי מפיו של מנהיג ציוני, שבשנות ילדותו, בשמיני עצרת, בתפילת הגשם ברוסיה, שאל את אביו בבית הכנסת: "אבא, גשם בחוץ.... למה מתפללים לגשם?...", מתחת לטלית בא קולו של האב: "ילד! זה לא הגשם שלנו..."
קול פסקני היה זה, דוחה כל הרהור שני: "זה לא הגשם שלנו!" סיפור זה קיבל את המשמעות הממשית, רק לאחר הרבה שנים. בתוך מערבולת מדינית הבין הבן כי מבעד למציאות שלו, שבה גם הגשם זר, ראה האב את עולמו הנכון, שאיננו בהישג יד, ובכל זאת קיים! התפילה לגשם שלו, ביטאה השתייכות תת-הכרתית, שהיא מעבר למציאות וחזקה מכל מציאות.
ומזה נבין יפה את המשפט "רחם על ציון כי היא בית חיינו" - מוקד חיינו וקיומנו הוא ארץ ישראל, הזכרת הגשמים מתחילה בארץ ישראל וגם השאלה של ברכת השנים קשורה לארץ ישראל וזו היא המשמעות של "ציון" - "היא בית חיינו".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













