ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
תשובה לכך נמצא אצל יודעי פנימיות התורה. רמב"ן גילה סוד זה כאשר מניח יסוד שהקב"ה קבע עיקר חיוב תורה ומצוות בארץ ישראל, כי לה' הארץ (רמב"ן, ויקרא יח, כה). ודאי כי כמו כן חייבים אנו לשמור כל המצוות גם בהיותנו בחוץ לארץ, אבל הוא רק בתור חינוך. "הציבי לך ציונים, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו" (רש"י לדברים יא, יח. ומקורו במדרש ספרי, שם). אמנם מהר"ל ("גור אריה", שם) מבאר שהמצוות בחו"ל הן מדאורייתא, אבל הן בדרגא פחותה מול קיומן בא"י. וכן סבור הגר"א ("אדרת אליהו", דברים פרק ח).
בכך מבינים אנו מאמר מוזר בחז"ל. "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה. וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה" (כתובות קי ע"א). צריך עיון. כלום אין הקב"ה רבון ושליט בכל פינות תבל? כיצד אפשר לצמצם אלהותו למקום מסויים בעולם? התשובה לכך היא כי יש הבדלי דרגות בין מקום למקום. המשנה מלמדת "עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל" (כלים, פרק א). זאת אומרת, מקום ירושלים קדוש יותר משאר א"י, וכן מקום הר הבית עדיף ממנה, ומקום העזרות עדיף, ומקום ההיכל עדיף וכיו"ב. כך כאשר הקב"ה ברא את העולם, נקודת המוצא היתה ארץ הקודש (יומא נד ע"ב). "עד לא עשה ארץ וחוצות". אחרי חטא אדם הראשון נתרחב יישוב העולם ונוספו אוכלוכסיות ב"חוצות" מה שלא היה מקודם. והם בדרגא של בדיעבד. ולכן כאשר יהודים רוצים לנטוש את ארץ הקודש ולקבוע דירתם בחו"ל, הם מורדים במלכות שמים. הרי מפני עון זה מתו גדולי הדור. "היה רבי שמעון בר יוחאי אומר, אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו, ופרנסי הדור היו, ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוץ לארץ" (בבא בתרא צא ע"א).ובהמשך הוסיפו חומרא: "אפילו מי שיש לו זכות אבות, אינה עומדת לו בשעה שיוצא מא"י לחו"ל".
ועלינו לחקור, מה חרי האף הגדול הזה? למה ה' ממית מי שיוצא מא"י? הרי בסך הכל הוא רק מפסיד מדריגה בקדושה, ואינה עובר עבירה בפועל? ואפשר שמקיים את כל המצוות בחו"ל בדייקנות ובהידור?
עונה על כך רמ"ק (המקובל ר' משה קורדברו, בן דורו של אריז"ל) בספרו "אור יקר" (כרך יא, עמ' רנא). הוא מניח יסוד כי יש סדר זמנים ברקיע, מתי שבת מתי חול. כל מצוה שאנו מקיימים בארץ, משפיעה השפעתה בספירות מעלה. אבל יש תיקונים שונים לפי עיתות השנה, כל זמן והתיקון שלו. אינו דומה תיקון תפילת שחרית לתיקון מנחה הבאה בזמן מאוחר יותר. וכן לא לתפילת ערבית. כיון שכל העולם עשוי ככדור, ומסתובב על צירו, הרי בבת אחת יש יהודים במקום מסוים בעולם המתקנים התיקונים הנעשים ע"י תפילת שחרית, בו בזמן שיש יהודים אחרים המתקנים מנחה, ואחרים מתקנים ערבית. ומה היא נקודת האמת? שאלה זו אנו שואלים גם לענין שבת וחול. כאשר אנו בא"י מתפללים תפילת שבת, הרי במדינת הודו כבר הגיעה עת מוצאי שבת, אבל יהודי ארה"ב נמצאים עדיין ביום הששי? העולם מחולק לעשרים וארבע שעות שונות, לפי שטח שונה בכדור הארץ. ומה האמת בשמים?
עונה רמ"ק ששעון השמים כשעון ארץ ישראל, כדין אדם הראשון באותו יום שנברא. [וכך נרמז בכוזרי, ח"ב פסקא יד]. היהודים שבארץ ישראל הם המתקנים תיקונים עליונים בספירות מעלה, כי הם מכוונים לפי סדר זמנים האמתי. מה שאין כן בני חוץ לארץ. ובזה מבוארים דברי רמב"ן הנ"ל שיושבי א"י הם הממליכים את המלך. ומובנים דברי הגמרא כיצד הנמצא בחו"ל כאילו אין לו אלוה. ומוסבר מדוע המכחיש מתנת א"י נקרא "מורד". ומובן מאד מדוע חטא זה גרר אחריו עונש, שאין כדוגמתו בשאר החטאים. [נכון שכל יהודי מתקן תיקונו האישי והיחודי, בעת שמקיים המצוה. אבל אם הוא בחו"ל הוא איננו מתקן את "תיקוני העולמות"].
לקח זה ולימוד זה הוא יפה. אבל כלום יש לזה רמז בחז"ל? ודאי שכן. הנה בזוהר (ח"א דף יד ע"ב) אמרו שהגיהנם מושבת ובטל במשך יום השבת, והרשעים אינם נענשים. מתי מתחילה שוב מדת הדין לפעול במוצאי שבת? עונים: "ואע"ג דנפק שבתא לא תייבין [הרשעים] לאתרייהו עד דאמרי ישראל בארץ ישראל 'המבדיל בין קודש לחול". [בעברית: ואע"פ שיצאה השבת, אין הרשעים חוזרים לגיהנם עד שבני הקהילות בא"י מבדילים במוצאי שבת]. זאת אומרת, הקובעים הזמן הם יושבי א"י. מתי שמסתיים אצלם שבת, כך זה בספירות מעלה. ואין מתחשבים במוצאי שבת של בני חו"ל.
רעיון זה נמצא ב"יערות דבש" (ר' יהונתן אייבשיץ, דרוש ט"ו, מהד' מכון הספר, דף רפח) וכן ב"חתם סופר" (פרשת בא, ד"ה כחצות הלילה) וכן ב"ספר הברית" (ח"א מאמר י, פרק יב) ובספר "פרשת דרכים" (דרוש כ"ג) ובדברי חיד"א ("פני דוד", פרשת כי תשא). ועל קושייתו של "בן איש חי" נגד רמ"ק עניתי בסוף ספרי "דרישת ציון" (עמ' 158).
כמה טוב לנו שאנו בני היכל המלך. וכמה יש לנו לגנות ולהתנגד לאנשים ריקים ופוחזים החותרים לתת מנחלת אבותינו לזרים. הם הם המורדים בה'. יעזרנו ה' וכל מזימתם תתבדה כעשן מתנדף. וישראל עושה חיל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
