ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
ב: כדי לקבוע אם אדם צריך להימנע מהצום, עליו לברר לפני יום הכיפורים עם רופא ירא שמיים האם אסור לו לצום. לאחר הבירור עם הרופא יוכל הרב לפסוק את ההלכה כראוי, לכן צריך כל אדם שיש לו ספק אם יכול לצום, לברר בהקדם עם רופא את מצבו על מנת שיוכל לקבל תשובה ברורה מהרב.
ג: אם הרופא קובע שהחולה צריך לאכול ולשתות כרגיל, ואם לא יעשה כן יסכן את עצמו, יאכל וישתה ללא שינוי.
ד: במצב בו הרופא אומר שהחולה יכול להסתפק באכילה ושתיה מועטת ובהפסקות, צריך החולה לאכול ולשתות פחות פחות מכשיעור כפי שנפרט להלן.
אכילה: יאכל בכל פעם נפח של כ-30 סמ"ק. (למשל: אם אוכל לחם יאכל 20 גרם בכל מנה. קרקרים, יאכל 15 גרם בכל מנה. תמרים, יאכל 40 גרם), לכתחילה ישקול המאכלים לפני יום כיפור, ואם שכח, ישקול וימדוד ביום כיפור בכלי שאינו חשמלי.
בין אכילה לאכילה יפסיק 9 דקות, ואם קשה לו יפסיק רק 7 דקות בין האכילות.
שתיה: ישתה בכל פעם פחות ממלוא פיו, וכיוון שהשיעור משתנה מאדם לאדם, החולה צריך לבדוק כמה מים נכנסים ב'כמלא פיו', (דהיינו שממלא פיו מים באופן שרק לחי אחת מלאה), ויפלטם לתוך כוס, ויסמן את המקום שאליו הגיעו המים, וישתה בכל פעם פחות מזה. לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום. למעשה השיעור לשתיה בכל פעם הוא כ35 סמ"ק.
לכתחילה יפסיק בין שתיה לשתיה כמו באכילה, ואם קשה לו וצריך לשתות יותר, יפסיק דקה אחת בין שתיה לחברתה, מפני שיש סוברים שלגבי שתייה הפסק זה מספיק.
אין הבדל בין שתיית מים לשאר משקים לכן כדאי לשתות משקים עתירי קלוריות ובכך ניתן יהיה להימנע מאכילה, בהוראת רופא כמובן.
ה: במהלך יום הכיפורים, חולה שאומר שהוא צריך לאכול משום שהוא מרגיש בסכנה או ספק סכנה, מאכילים אותו מיד (תריח א), כמו כן אם רואים על אדם שנחלש הרבה כל אדם יכול לקבוע שהוא בסכנה ומאכילים אותו מיד (תריח ו ברמ"א).
ו: בספר תורת היולדת לרב יצחק זילברשטיין שליט"א הביא תפילה מיוחדת שיאמר אותה החולה הצריך לאכול ביום הכיפורים לפני אכילתו. אנו מצרפים את התפילה לתועלת המוכרחים לאכול ביום הכיפורים:
הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתיה ביום הכיפורים כמו שכתבת בתורתך: ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'. ובזכות קיום מצווה זו תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב ועיניתם את נפשותיכם, כן יהי רצון, אמן.
ז: האם חולה האוכל יכול לעלות לתורה? בקריאת התורה בשחרית עולה ללא ספק שהרי הקריאה מחמת קדושת היום ולא מחמת הצום. בקריאה במנחה יש ספק האם חולה האוכל יכול לעלות וכדאי להמנע, אך אם אוכל לשיעורים ודאי יכול לעלות. וביום הכיפורים שחל בשבת בודאי יכול החולה לעלות במנחה (פסק"ת תרכא א).
ח: חולה שאין בו סכנה, יכול לבלוע כדורים, שהרי אין בהם טעם. ויבלעם ללא מים. אם אינו יכול לבולעם ללא מים, יערב במעט מים טיפת סבון על מנת לפגום לגמרי את טעמם. אפשר גם להכין מראש תה מר מאד באמצעות תה קמומיל בבונג, ולשתות איתו את הכדורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
