ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- בירורי אמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
שנינו במסכת ראש השנה 1 "בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם". ובהמשך מובאת ברייתא:
אמר ר' כרוספדאי: שלשה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים גמורים ואחד של בינונים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים בראש השנה לאלתר לחיים, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, בינונים תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכיפורים. זכו נחתמים לחיים, לא זכו נחתמים למיתה.
הר"ן במקום מאריך לבאר מדוע נקבע ראש השנה כיום הדין. ר' אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם - בתאריך כ"ה אלול התחיל להיברא העולם, וביום השישי לבריאת העולם נברא האדם. אז הוא חטא, אז הוא עמד לדין ואז נסלח לו. וכשם שבתחילת בריאת העולם האדם נידון, וכך זהו היום שבו נידון האדם מידי שנה בשנה. אולם לפי ר' יהושע שסובר שבניסן נברא העולם אי אפשר להסביר כך, ולשיטתו מסביר הר"ן שהקב"ה קבע את ראש השנה בגלל יום הכיפורים: יום הכיפורים הוא יום סליחה, וכבר לפני כן יש התכוננות לכך.
נהגו לומר לפני ראש השנה סליחות, כהכנה ליום הדין. הספרדים נוהגים להתחיל לומר את הסליחות בתחילת ראש חודש אלול, והאשכנזים נוהגים להתחיל במוצאי שבת שלפני ראש השנה, ואם אין ארבעה ימים עד ראש השנה – מתחילים במוצאי שלפני כן.
איך ניגשים לתפילה במצב של מבוכה ועגמת נפש?
מורי ורבותי, אין השנה הזו כשאר השנים. לכל שנה יש את המיוחדות שלה, והשנה אנחנו נמצאים למעלה מחודש אחרי חורבן של חבלי ארץ בארץ ישראל, חורבן של ישובים, של בתי כנסיות, של בתי מדרשות, של ישיבות ושל תלמודי תורה, ומסירתן של כל המקומות הללו לידי אויבי ישראל. התפללנו, ביקשנו, התחננו, נשעננו על ריבונו של עולם, קיוינו – אך הגזירה לא נתבטלה. נסגרו שערי שמים, התפילות לא פעלו את פעולתן שקיווינו שיפעלו, והדבר יוצר מבוכה.
המציאות הזו יוצרת מבוכות נוספות, ויכוחים, חילוקי דעות איך היה צריך לנהל את המאבק, מתחים, בלבולים וטרוניות. מצבים שאנו נתונים בהם בבחינת 'לא יודעים מה נעשה'. תלמידים אמרו לי לפני כמה ימים, 'כבר אמצע אלול ואני לא מרגיש את חודש אלול'. המאורעות שעברנו גרמו לאיזו רעידת אדמה רוחנית-נפשית. כמובן, כאשר מרחיבים את ההתבוננות ומסתכלים באופן מאוד שלם על התמונה אנחנו יודעים שברוך ה' יש גם דברים טובים, לא הכל הזדעזע; איננו רוצים להמעיט בעוצמתה של המכה הנוראה שקיבלנו בכהוא זה, אולם אנו זוכרים שאנחנו נמצאים בארץ ישראל, נמצאים בירושלים, הארץ הולכת ונבנית בשאר המקומות, התורה הולכת ומתפתחת. הציבור שלנו הוכיח את עצמנו כציבור שיש לו כוחות גדולים שלא ידענו עליהם לפי כן, גם אם הם לא הצליחו להכריע את המערכה. במבט הרחב יש לתמונה כמה צדדים, ולא צריך לאבד את כל העשתונות, אבל מכל מקום, הזעזוע גורם למבוכות גדולות, ואנו קרובים לראש השנה, רוצים להתכונן לימים הנוראים, ולא יודעים איך.
לפעמים, צריך לגשת לתפילה גם על כך. אולי זהו המובן של הפסוק "ממעמקים קראתיך ה'" – מבור תחתיות, ממצבים של מבוכה, של צער ועגמת נפש ושל שאלות שמתעוררות, ולפנות לריבונו של עולם גם על כך. אנו פונים לריבונו של עולם גם שנקבל את התשובות, שיוציא אותנו מהתסבוכות, שיבהיר לנו את הדרך וירומם אותנו למדרגה חדשה.
ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם
הגמרא אומרת "אמר רבי יהודה ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר הנה אנוכי כורת ברית" 2 . אנחנו אמרנו כמה פעמים שלש עשרה מידות, וברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם. בהמשך הגמרא "אמר רבי יוחנן, גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, גדולה צעקה שמקרעת גזר דינו של אדם". צעקנו, התפללנו, אמרנו שלש עשרה מידות. אנו מאמינים שכל מה שפעלנו לא הלך ריקם. אמנם אנחנו עדיין לא רואים מה התפילה פעלה, אבל אנחנו מאמינים בלב שלם.
על כן אנחנו באים לתפילת הסליחות עם לב נשבר, עם צער ועגמת נפש עמוקים, ואנחנו יודעים שהקב"ה מקבל תפילות כאלה – "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" 3 . כשאדם מרגיש עצמו עני וחסר כל, חסר זכויות, נבוך ומבובלל - דוקא אז הקב"ה שומע את התפילה. אנו מקווים שמתוך הלב השבור, מתוך הצער ועגמת הנפש, ריבונו של עולם יקבל את תפילותינו ויסלח לנו, ותפילותינו לקראת ראש השנה יבואו לפניו, ושתהיה השנה הבאה עלינו לטובה שנה של כתיבה וחתימה טובה, שהקב"ה יציל אותנו מכל הצרות, ויהפוך את הכל לטובה, ולברכה ולגאולה שלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















