סליחות ותפילה לאחר חורבן חבלי ארצנו

ראש השנה ומנהג אמירת סליחות
שנינו במסכת ראש השנה 1 "בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם". ובהמשך מובאת ברייתא:

הר"ן במקום מאריך לבאר מדוע נקבע ראש השנה כיום הדין. ר' אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם - בתאריך כ"ה אלול התחיל להיברא העולם, וביום השישי לבריאת העולם נברא האדם. אז הוא חטא, אז הוא עמד לדין ואז נסלח לו. וכשם שבתחילת בריאת העולם האדם נידון, וכך זהו היום שבו נידון האדם מידי שנה בשנה. אולם לפי ר' יהושע שסובר שבניסן נברא העולם אי אפשר להסביר כך, ולשיטתו מסביר הר"ן שהקב"ה קבע את ראש השנה בגלל יום הכיפורים: יום הכיפורים הוא יום סליחה, וכבר לפני כן יש התכוננות לכך.

נהגו לומר לפני ראש השנה סליחות, כהכנה ליום הדין. הספרדים נוהגים להתחיל לומר את הסליחות בתחילת ראש חודש אלול, והאשכנזים נוהגים להתחיל במוצאי שבת שלפני ראש השנה, ואם אין ארבעה ימים עד ראש השנה – מתחילים במוצאי שלפני כן.

איך ניגשים לתפילה במצב של מבוכה ועגמת נפש?
מורי ורבותי, אין השנה הזו כשאר השנים. לכל שנה יש את המיוחדות שלה, והשנה אנחנו נמצאים למעלה מחודש אחרי חורבן של חבלי ארץ בארץ ישראל, חורבן של ישובים, של בתי כנסיות, של בתי מדרשות, של ישיבות ושל תלמודי תורה, ומסירתן של כל המקומות הללו לידי אויבי ישראל. התפללנו, ביקשנו, התחננו, נשעננו על ריבונו של עולם, קיוינו – אך הגזירה לא נתבטלה. נסגרו שערי שמים, התפילות לא פעלו את פעולתן שקיווינו שיפעלו, והדבר יוצר מבוכה.

המציאות הזו יוצרת מבוכות נוספות, ויכוחים, חילוקי דעות איך היה צריך לנהל את המאבק, מתחים, בלבולים וטרוניות. מצבים שאנו נתונים בהם בבחינת 'לא יודעים מה נעשה'. תלמידים אמרו לי לפני כמה ימים, 'כבר אמצע אלול ואני לא מרגיש את חודש אלול'. המאורעות שעברנו גרמו לאיזו רעידת אדמה רוחנית-נפשית. כמובן, כאשר מרחיבים את ההתבוננות ומסתכלים באופן מאוד שלם על התמונה אנחנו יודעים שברוך ה' יש גם דברים טובים, לא הכל הזדעזע; איננו רוצים להמעיט בעוצמתה של המכה הנוראה שקיבלנו בכהוא זה, אולם אנו זוכרים שאנחנו נמצאים בארץ ישראל, נמצאים בירושלים, הארץ הולכת ונבנית בשאר המקומות, התורה הולכת ומתפתחת. הציבור שלנו הוכיח את עצמנו כציבור שיש לו כוחות גדולים שלא ידענו עליהם לפי כן, גם אם הם לא הצליחו להכריע את המערכה. במבט הרחב יש לתמונה כמה צדדים, ולא צריך לאבד את כל העשתונות, אבל מכל מקום, הזעזוע גורם למבוכות גדולות, ואנו קרובים לראש השנה, רוצים להתכונן לימים הנוראים, ולא יודעים איך.

לפעמים, צריך לגשת לתפילה גם על כך. אולי זהו המובן של הפסוק "ממעמקים קראתיך ה'" – מבור תחתיות, ממצבים של מבוכה, של צער ועגמת נפש ושל שאלות שמתעוררות, ולפנות לריבונו של עולם גם על כך. אנו פונים לריבונו של עולם גם שנקבל את התשובות, שיוציא אותנו מהתסבוכות, שיבהיר לנו את הדרך וירומם אותנו למדרגה חדשה.

ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם
הגמרא אומרת "אמר רבי יהודה ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר הנה אנוכי כורת ברית" 2 . אנחנו אמרנו כמה פעמים שלש עשרה מידות, וברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם. בהמשך הגמרא "אמר רבי יוחנן, גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, גדולה צעקה שמקרעת גזר דינו של אדם". צעקנו, התפללנו, אמרנו שלש עשרה מידות. אנו מאמינים שכל מה שפעלנו לא הלך ריקם. אמנם אנחנו עדיין לא רואים מה התפילה פעלה, אבל אנחנו מאמינים בלב שלם.

על כן אנחנו באים לתפילת הסליחות עם לב נשבר, עם צער ועגמת נפש עמוקים, ואנחנו יודעים שהקב"ה מקבל תפילות כאלה – "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" 3 . כשאדם מרגיש עצמו עני וחסר כל, חסר זכויות, נבוך ומבובלל - דוקא אז הקב"ה שומע את התפילה. אנו מקווים שמתוך הלב השבור, מתוך הצער ועגמת הנפש, ריבונו של עולם יקבל את תפילותינו ויסלח לנו, ותפילותינו לקראת ראש השנה יבואו לפניו, ושתהיה השנה הבאה עלינו לטובה שנה של כתיבה וחתימה טובה, שהקב"ה יציל אותנו מכל הצרות, ויהפוך את הכל לטובה, ולברכה ולגאולה שלמה.

---