ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- בירורי אמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
שנינו במסכת ראש השנה 1 "בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם". ובהמשך מובאת ברייתא:
אמר ר' כרוספדאי: שלשה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים גמורים ואחד של בינונים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים בראש השנה לאלתר לחיים, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, בינונים תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכיפורים. זכו נחתמים לחיים, לא זכו נחתמים למיתה.
הר"ן במקום מאריך לבאר מדוע נקבע ראש השנה כיום הדין. ר' אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם - בתאריך כ"ה אלול התחיל להיברא העולם, וביום השישי לבריאת העולם נברא האדם. אז הוא חטא, אז הוא עמד לדין ואז נסלח לו. וכשם שבתחילת בריאת העולם האדם נידון, וכך זהו היום שבו נידון האדם מידי שנה בשנה. אולם לפי ר' יהושע שסובר שבניסן נברא העולם אי אפשר להסביר כך, ולשיטתו מסביר הר"ן שהקב"ה קבע את ראש השנה בגלל יום הכיפורים: יום הכיפורים הוא יום סליחה, וכבר לפני כן יש התכוננות לכך.
נהגו לומר לפני ראש השנה סליחות, כהכנה ליום הדין. הספרדים נוהגים להתחיל לומר את הסליחות בתחילת ראש חודש אלול, והאשכנזים נוהגים להתחיל במוצאי שבת שלפני ראש השנה, ואם אין ארבעה ימים עד ראש השנה – מתחילים במוצאי שלפני כן.
איך ניגשים לתפילה במצב של מבוכה ועגמת נפש?
מורי ורבותי, אין השנה הזו כשאר השנים. לכל שנה יש את המיוחדות שלה, והשנה אנחנו נמצאים למעלה מחודש אחרי חורבן של חבלי ארץ בארץ ישראל, חורבן של ישובים, של בתי כנסיות, של בתי מדרשות, של ישיבות ושל תלמודי תורה, ומסירתן של כל המקומות הללו לידי אויבי ישראל. התפללנו, ביקשנו, התחננו, נשעננו על ריבונו של עולם, קיוינו – אך הגזירה לא נתבטלה. נסגרו שערי שמים, התפילות לא פעלו את פעולתן שקיווינו שיפעלו, והדבר יוצר מבוכה.
המציאות הזו יוצרת מבוכות נוספות, ויכוחים, חילוקי דעות איך היה צריך לנהל את המאבק, מתחים, בלבולים וטרוניות. מצבים שאנו נתונים בהם בבחינת 'לא יודעים מה נעשה'. תלמידים אמרו לי לפני כמה ימים, 'כבר אמצע אלול ואני לא מרגיש את חודש אלול'. המאורעות שעברנו גרמו לאיזו רעידת אדמה רוחנית-נפשית. כמובן, כאשר מרחיבים את ההתבוננות ומסתכלים באופן מאוד שלם על התמונה אנחנו יודעים שברוך ה' יש גם דברים טובים, לא הכל הזדעזע; איננו רוצים להמעיט בעוצמתה של המכה הנוראה שקיבלנו בכהוא זה, אולם אנו זוכרים שאנחנו נמצאים בארץ ישראל, נמצאים בירושלים, הארץ הולכת ונבנית בשאר המקומות, התורה הולכת ומתפתחת. הציבור שלנו הוכיח את עצמנו כציבור שיש לו כוחות גדולים שלא ידענו עליהם לפי כן, גם אם הם לא הצליחו להכריע את המערכה. במבט הרחב יש לתמונה כמה צדדים, ולא צריך לאבד את כל העשתונות, אבל מכל מקום, הזעזוע גורם למבוכות גדולות, ואנו קרובים לראש השנה, רוצים להתכונן לימים הנוראים, ולא יודעים איך.
לפעמים, צריך לגשת לתפילה גם על כך. אולי זהו המובן של הפסוק "ממעמקים קראתיך ה'" – מבור תחתיות, ממצבים של מבוכה, של צער ועגמת נפש ושל שאלות שמתעוררות, ולפנות לריבונו של עולם גם על כך. אנו פונים לריבונו של עולם גם שנקבל את התשובות, שיוציא אותנו מהתסבוכות, שיבהיר לנו את הדרך וירומם אותנו למדרגה חדשה.
ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם
הגמרא אומרת "אמר רבי יהודה ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר הנה אנוכי כורת ברית" 2 . אנחנו אמרנו כמה פעמים שלש עשרה מידות, וברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם. בהמשך הגמרא "אמר רבי יוחנן, גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, גדולה צעקה שמקרעת גזר דינו של אדם". צעקנו, התפללנו, אמרנו שלש עשרה מידות. אנו מאמינים שכל מה שפעלנו לא הלך ריקם. אמנם אנחנו עדיין לא רואים מה התפילה פעלה, אבל אנחנו מאמינים בלב שלם.
על כן אנחנו באים לתפילת הסליחות עם לב נשבר, עם צער ועגמת נפש עמוקים, ואנחנו יודעים שהקב"ה מקבל תפילות כאלה – "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" 3 . כשאדם מרגיש עצמו עני וחסר כל, חסר זכויות, נבוך ומבובלל - דוקא אז הקב"ה שומע את התפילה. אנו מקווים שמתוך הלב השבור, מתוך הצער ועגמת הנפש, ריבונו של עולם יקבל את תפילותינו ויסלח לנו, ותפילותינו לקראת ראש השנה יבואו לפניו, ושתהיה השנה הבאה עלינו לטובה שנה של כתיבה וחתימה טובה, שהקב"ה יציל אותנו מכל הצרות, ויהפוך את הכל לטובה, ולברכה ולגאולה שלמה.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לבדוק את החמץ שבלב
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקשבה בזמן של פילוג
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
