ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי ר' אורי מסטרליסק נהג לומר שרבבות האותיות של התורה הן כנגד רבבות הנשמות של ישראל. אם חסרה אות אחת בתורה, התורה פסולה. אם חסרה נשמה אחת מישראל, אין השכינה שורה בתוכם. כמו האותיות צריכות גם הנשמות להתחבר ולהיות לאגודה אחת. אם כן, למה אסור בספר תורה שתהא אות אחת נוגעת בחברתה? שכל נשמה מישראל צריכה שיהיו לה שעות להתבודד עם קונה.
רבות דובר כבר בספרי קבלה וחסידות על ההשוואה שבין שישים ריבוא האותיות שבתורה לבין שישים ריבוא נשמות כלל ישראל. יסודם של הדברים הוא בקביעה כי התורה וישראל חד הם. שוויון זה מניח תשתית להשוואות רבות בין דיני ספר התורה לבין ההתייחסות לעם ישראל. על בסיס ההשוואה הזו אמר ר' אורי את אמרתו.
מקורו של המספר שישים ריבוא במניינם של יוצאי מצרים. מספר זה הפך להיות למספר מציין לכלל ישראל, שכן ביציאתם ממצרים הפכו ישראל לעם. אז קיבלו ישראל את התורה, והפכו למציאות חדשה של ציבור, כנסת ישראל.
אחת ההלכות הנוגעות בעניין זה של קיבוץ שישים ריבוא ישראל במקום אחד היא ברכת "ברוך חכם הרזים". כך שנו חכמים: "הרואה אוכלוסי ישראל אומר 'ברוך חכם הרזים', שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה". בהמשך הגמרא שם אמרו אין אוכלוסא פחות משישים ריבוא.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
68 - מלך שומע צעקה
69 - כל אות וכל נשמה
70 - תשובה מאירה
טען עוד
אילו היו כל בני האדם חושבים בצורה שווה לא היה האדם מגיע לפסול את דעתו של השני, למצוא בה את הפגם, ומתוך כך היו מחשבות וכיוונים לא רצויים קונים שביתה בעולמנו הרוחני. דווקא הבדלי ההשקפות והדעות מביאים לידי ביקורת פנימית, ומתוך כך לבניין השקפת עולם ודרך נכונות וישרות.
נמצא שדווקא הבדל הדעות וההשקפות המתגלות בשעה שקיבוץ גדול מישראל מתכנס יחד, חושף את המגמה הכללית הפועלת לכיוון אחד, והוא תיקון העולם. דווקא מתוך ריבוי הדעות תיבנה מגמה כוללת המורכבת מדעות וכיוונים שונים, שכולם אומרים תיקון עולם במלכותו יתברך.
מדברי הרב קוק נמצינו למדים כי קיבוצם של שישים ריבוא מישראל מעורר שתי מחשבות סותרות: האחת, המחשבה אודות הגוונים השונים והמובדלים של בני האדם. המחלוקות, המפלגות, הדעות, השוני. כך מקובל לומר אצל יהודים: "שני יהודים שלוש דעות". משפט זה, שהולדתו בגנותו של עם ישראל, מצביע על הפריון המחשבתי הרב הקיים בציבוריות הישראלית. המחשבה השנייה המתעוררת בנו היא האחידות המתגלה בקיבוצם של פרטים כה רבים. דווקא העמידה של פרטים רבים כל-כך יחדיו מטשטשת את ההתייחסות הפרטית לכל אחד ואחד, ומדגישה את הפן הציבורי של הכלל.
מתוך המתח הזה שבין פרטים וכלל, המתגלה בקיבוצם של שישים ריבוא מישראל, אנו שבים אל ההשוואה שעורך ר' אורי מסטרליסק בין שישים ריבוא נשמות ישראל לבין שישים ריבוא אותיות התורה.
שתי הלכות יש בספר תורה: הלכה אחת מדברת על כך שאם חסרה בספר התורה אפילו אותו אחת, נפסל ספר התורה. הלכה זו מדגישה את הפן הכללי, האחדותי של ספר התורה, ומתוך כך גם את הפן הכללי והאחדותי של נשמות ישראל. אין אדם יכול להעמיד את עצמו בעמדה בדלנית ולחשוב כי יוכל להגיע לדרגה גבוהה יותר ללא זיקה לכלל ישראל. אותיות ספר התורה זקוקות זו לזו, הקטנות לגדולות והגדולות לקטנות, אותיות רבתיות עם אותיות זעירות.
כאן מגיעה לידי ביטוי הלכה נוספת בהלכות ספר התורה: הגישה המדברת על הנחיצות של כל אותו ואות בספר התורה שמה דגש על הממד הכללי של ספר התורה. האותיות אינן יכולות לעמוד בזכות עצמן, וזקוקות הן אחת לחברתה. גישה זו עלולה לטשטש את ייחודה של כל אות ואות. אך הלכה נוספת אומרת כי ספר תורה שאות אחת בו נוגעת בחברתה אינו כשר אף הוא. הכלל צריך לפנות מקום לפרטים. צריך להבין כי האותיות השונות הן שמרכיבות את המילים ואת המשפטים.
דווקא מתוך השוני שבין האותיות הולכת וצומחת אמירה בעלת משמעות: אין לדבק את האותיות זו לזו. יש לתת מקום לכל אחד ואחד מישראל לפתח את אישיותו המיוחדת לו; אסור לכלל למחוק את הפרט. אובדן הדעה הפרטית עלול ליצור חסר גם בכלל.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
