ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך וירא

ראשית העבודה – שלום בית!

67
מוקדש לרפואת
שלמה בן לאה
לחץ להקדשת שיעור זה
הרב מרדכי שרעבי, (שיום ההילולא שלו יחול ב- כ' חשוון), היה מגדולי המקובלים ובעלי המופתים בדורות האחרונים. מספרים, שבוקר אחד ניגש אחד המתפללים לתיבה, כדי לשמש חזן בתפילה. והנה, ניגש אליו הרב, נגע בכתפו ואמר לו:
"לא תוכל לגשת לתיבה, כי רבת הבוקר עם אשתך ופגעת בה. תוכל להיות חזן רק אחרי שתפייס אותה". (חכמה מקדם עמ' 222).
סיפור זה הוא ממש אבן יסוד לחייהם של איש או אישה נשואים, הרוצים לעבוד את ה'. ככל שהוא נכון, כך הוא אתגר קשה לכולנו, ובכל זאת עלינו לשנן אותו שוב ושוב.
הנה, המקובל האלוקי הגדול, שראשו מגיע השמימה, והתפילה היא עמוד מרכזי בחייו, עד שכונה 'ראש עדת המכוונים', אומר לנו את האמת הפשוטה – ראש הסולם מגיע השמיימה, רק כאשר הוא מוצב ארצה. אפשר לעלות במעלות התפילה ועבודת ה', רק אם אנו מקדימים לה את שלום הבית. עלינו לחיות באהבה ושלום עם בן/ בת הזוג, ורק מתוך כך לטפס במעלות הרוחניות. ואם חלילה כשלנו בכך, עלינו להתאמץ ולפייס את הצד השני, ורק לאחר מכן נוכל שוב להתפלל כראוי.
יכולים אנו ללמוד זאת כבר מראשון המאמינים, אברהם אבינו, בפרשתנו פרשת וירא. אברהם אבינו זוכה כבר בתחילת הפרשה לגילוי שכינה – "וירא אליו ה'...", וכל זאת מתוך מסירות נפשו הגדולה על מצוות המילה. ובהמשך – זוכה לגילוי המלאכים, כאשר גילוי זה משולב בעבודת ה' הנלהבת של אברהם, המכניס אורחים במסירות ובזריזות.
כך רואים אנו מול עינינו דמות גדולה של עובד ה' אמיתי, המשלב מסירות והתלהבות בקיום מצוות, וזוכה גם להופעות עליונות של דבקות בה' וגילוי שכינה.
והנה, במהלך דברי המלאכים, התורה בוחרת להדגיש מילה אחת. בפסוק המביא את דברי המלאכים, נאמר – "ויאמרו אליו: איה שרה אשתך". המילה 'אליו', מסומנת ב – 3 נקודות, שנמצאות מעל האותיות. חז"ל מבארים, שנקודות אלו באות ללמד אותנו עניינים נוספים, הנרמזים בצורה סמוייה בתורה.
וכך נאמר (בבא מציעא פז, א) – "תני משום רבי יוסי - למה נקוד על איו שבאליו? לימדה תורה דרך ארץ, שישאל אדם באכסניא שלו (בשלום אשתו של בעל הבית). שואלת הגמרא - והאמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל? ועונה – על ידי בעלה שאני. כלומר – על האורחים לשמור על צניעות האישה, ובכל זאת להתעניין בשלומה דרך בעלה, ובכך לעורר את שלום הבית ביניהם
וכפי שהגמרא שם ממשיכה ומבארת את דברי המלאכים: "ויאמרו אליו: איה שרה אשתך? ויאמר: הנה באהל! להודיע, ששרה אמנו צנועה היתה. אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יצחק: יודעים היו מלאכי השרת, ששרה אמנו באהל היתה, אלא מאי באהל? כדי לחבבה על בעלה...".
יתר על כן, מבאר הספורנו במקום – הרי אברהם אבינו כבר התבשר בפרשת המילה, שבסוף פרשת לך לך, שיוולד לו בן משרה. נמצא, שמטרת ביאת המלאכים ביום השלישי למילה, היית כדי לבשר את אותה בשורה לשרה. לכן, מדגישה התורה את מקומה של שרה בעניין.
וניתן להמשיך את הרעיון ולומר – בפרשת המילה, זוכה אברהם ומתעלה למדרגה הגבוהה של יהודי הכורת ברית עם ה' ונימול. ואכן, כפי שמביא רש"י (יז, ג) נבואתו של אברהם עולה דרגה מזמן המילה, שעד המילה היה נופל בזמן ההתגלות, ומהמילה ואילך הרי בכוחו לעמוד. כאן מגיע המימד של עבודת ה' של אברהם, שמכוחה ביכולתו להמשיך את נשמתו הקדושה של יצחק.
אך זה לא מספיק. כדי להביא את הנשמה הקדושה בשלימות, עליו להתאחד עם שרה מתוך שלום בית. לשם כך, מתגלים המלאכים. את פני המלאכים, מקדמים אברהם ושרה בעבודת ה' של הכנסת אורחים לביתם, וכך מופיע כאן גם המימד של הבית. והעניין מושלם בדברי המלאכים, המחבבים את שרה על אברהם, ומרבים שלום בבית.
שנזכה להרבות כל אחד ואחת בשלום הבית, ולבנות על גבי נדבך יסוד זה נדבכים רבים וטובים של עלייה רוחנית ועבודת ה'!
עוד בנושא וירא

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il