ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מספרים, שפעם בעת שעדיין היה צעיר לימים, נסע לבקר את חותנו, ופגש שם את אחד מחסידי אביו. שוחחו השניים, ובעת השיחה, ביטל רבי דובער את החסיד בביטול גמור, הן במדרגותיו הרוחניות והן בתפילתו וכו'. אך האמת הייתה, שאותו חסיד היה מגדולי החסידים בעבודת התפילה, אלא שבענוותו המעיט את עצמו.
ענה לו אותו חסיד: מה אתה מתדמה אלי? תשווה את אביך לאבי. אביך הוא רבנו, אדם גדול, שבשעה שנוצרת בוודאי כיוון כוונות גדולות, והביא נשמה גבוהה לעולם. אחר כך שמר אותך בשמירה מעולה, וכך גדלת והגעת למה שהגעת. (אין זה) חידוש גדול!
לעומת זאת, הרי הכוונות שכיוון אבי מובנות הן, ואני קיבלתי נשמה רגילה מאוצר הנשמות. לאחר שנולדתי גדלתי כמו עז, ופרנסתי בכך שאני מלווה כסף לגויים לצורך זריעת שדותיהם. אחר כך אני נוסע אל הלווים בלילות החורף כדי לגבות את חובותיהם, וכשאני מגיע אליהם, אני חייב לשתות איתם משקאות חריפים, כי בלי זה לא מתחילים לדבר. וכך אני נודד ממקום למקום, עושה עם הגויים חשבון, ואחר כך אני נוסע הביתה והולך למקווה ומתפלל, כך שברור איזו תפילה יש לי.
כששמע רבי דובער דיבורים אלו, התפעל מאד, נסע מיד לאביו, והתלונן לפניו על מצבו הרוחני, שאין עבודתו שלימה וכו'.
לאחר מכן, כשבא פעם החסיד להרב בעל התניא, אמר לו הרב: "אני מחזיק לך טובה, אתה עשית את בני לחסיד"! (לפי סיפורי חסידים, תורה, מס' 149).
זהו סיפור חריף מאד, הממחיש כמה כל אדם צריך לעמול בכוחות עצמו להתקדם בעבודת ה', ולא להחזיק טובה לעצמו, כדברי רבן יוחנן בן זכאי – "אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת" (אבות ב, ח). אל לו לאדם להסתפק במה שהגיע אליו, וקל וחומר שאין להסתפק במה שהגענו אליו בקלות בזכות תכונות עימן נולדנו, תמיד עלינו לעמול ולהוסיף ולתלות את ההצלחה בסייעתא דשמייא.
האדמו"ר האמצעי היה מראשוני צדיקי החסידות, שירש מאביו את כס האדמו"רות, והנה בסיפור זה אנו למדים, שאל לו לאדם להסתפק במה שהורישו לו אבותיו, אלא דווקא אדם שזכה לנשמה גבוהה וחינוך טוב, עליו לעמול ולהתרומם ביתר שאת.
רעיון זה מלמד אותנו בפרשתנו, פרשת ויצא, יעקב אבינו. יעקב היה בנו של יצחק ונכדו של אברהם. אדם גדול, שהתגדל בביתם של גדולים. ואכן, קדוש מרחם היה, נולד מהול, ומראשיתו היה איש תם יושב אהלים.
אמת, אחיו היה עשיו הרשע, מה שמוכיח שהייחוס והחינוך הטוב לא מספיק, ויעקב אבינו היה חייב לעמול כדי להוציא את הפוטנציאל הטוב שלו אל הפועל. ובכל זאת, דומה שיכול היה אבינו יעקב לבחור בדרך קלה יותר, כדי לממש את צדקותו. יכול היה ללכת בדרכו של אביו יצחק, שנשאר כל ימיו בארץ ישראל, ודרכו העיקרית הייתה להמשיך את מעשיו של אברהם, אמנם בתוספת עומק וגובה, אך בכל זאת עיקר עניינו – ההמשכיות.
כך חופר יצחק את אותם בארות שחפר אביו אברהם ויסתמום פלישתים, וכשמביא הוא לאוהלו את אשתו הטרייה רבקה, נאמר – "האוהלה שרה אימו", כי כאשתו של יצחק, גם עניינה של רבקה בכך שהיא ממשיכתה של שרה.
אולם, יעקב דרכו שונה. הוא יוצא מבאר שבע והולך לחרן. עוזב את בית אבותיו הידוע והמוכר, והולך לבנות את עולמו החומרי והרוחני במו ידיו. הוא אמנם בן ונכד לעשירים מופלגים, ואף על פי כן כעני מרוד הוא עובר במקלו את הירדן, ושב לארץ אבותיו כעשיר ובעל רכוש מופלג. דווקא הוא, היורש העשיר, מתואר בספר בראשית, כאב שעבר את הדרך הכלכלית הארוכה ביותר. (יוסף הצדיק עבר דרך קשה ממנו).
וכך גם ברוחניות. בשונה מאביו שזכה לכך שאליעזר עבד אברהם טיפל בשידוכיו, יעקב עוזב את החממה המוגנת, והולך לבית לבן הרמאי, השוכן במקום של רמאים, שאבן גדולה שומרת על מימיהם מפני גניבות הדדיות. ודווקא שם הוא שומר על הצאן במסירות נפש עילאית, במידת אמת ויושר שאין דומה לה.
כך בונה יעקב קומה נוספת גדולה ומוצקה על גבי כל הקומות של אבותיו הקודמים, והופך להיות הבחיר שבאבות שדמותו חקוקה בכסא הכבוד.
וממנו יתד ופינה לכולנו, לשלב את המשכיותו של יצחק עם קומתו החדשה של יעקב. ללמוד מהורינו וממשפחתנו את כל הדברים הטובים שהנחילו לנו, ועל כך להוסיף ולבנות קומות חדשות עד בלי די. וכך בכל יום, לשמוח במקום שאליו הגענו, ולהוסיף עליו נדבכים נוספים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
