ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש פרשת שבוע

חלק ד

שרות בצבא ישראל ויוחסין

מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
שאלת שרותם של חיילים לא מיוחסים, בצבאו של דוד המלך בפרט ובצבא הישראלי בכלל נדונה בדברינו לפרשיות ויגש, ויחי ושמות. מסקנתנו הייתה כי אין ספק כי גם בני נכר שרתו בצבא דוד וחלק מהם התגיירו בהמשך, כגרי צדק.
ננסה לבחון סוגיא זו מול מקורות נוספים בדברי חז"ל.
בסוגיא במסכת יבמות מצינו: "ת"ר: אין מקבלין גרים לימות המשיח; כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה. א"ר אליעזר, מאי קרא? הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל ( [רק] מי שנעשו גרים אתך בעניותך עליך יפול בעשירותך - רש"י) (ישעיה נ"ד טו) אבל אידך (אבל כאלה שרוצים להצטרף לעם ישראל רק בזמן שזה כדאי) לא!" (דף כד ע"ב).
גם הרמב"ם פסק כך להלכה: "לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה. בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק, ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן אחר שטבלו מכל מקום ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם" (הלכות איסורי ביאה פ"יג ה"טו).
מקור נוסף העוסק בשאלה זו, מתייחס למה שקרה אחרי שדוד המלך נענה על פי ציווי הקב"ה, לבקשתם של הגבעונים, לנקמה במשפחת שאול והוקיע שבעה צאצאים של שאול במשך חצי שנה.
הגמרא במסכת יבמות (דף עט ע"א) מקשה: "והא כתיב: "לא יומתו אבות על בנים..." ! אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא. "ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם וחית השדה לילה", והא כתיב: "לא תלין נבלתו על העץ"! (דברים פרק כ"א כג), אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא, שהיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של אלו? הללו בני מלכים הם, ומה עשו? פשטו ידיהם בגרים גרורים, אמרו: אין לך אומה שראויה להדבק בה כזו, ומה בני מלכים כך, בני הדיוטות על אחת כמה וכמה! ומה גרים גרורים כך, ישראל על אחת כמה וכמה! מיד נתוספו על ישראל מאה וחמשים אלף [גרים]".
ההסבר הוא פשוט. היו גרים שבימי דוד הצטרפו אל צבאו של דוד, או אל עם ישראל, מתוך הערצה לאישיותו של דוד ולמידותיו התרומיות, או מתוך הערצה לרמה המוסרית הגבוהה של צבא ישראל ועם ישראל. אנשים כאלה התקבלו בברכה גם לצבא וגם להליך של גרות. אנשים אחרים שרצו להצטרף אל עם ישראל, רק כדי ליהנות ממצבו הכלכלי או בגלל סיבות אחרות, שלא לשם שמים, גם אם התגיירו בפני הדיוטות (גיור שתופס), בית הדין התייחס אליהם בחשדנות.

גם בימינו, נקבל בזרועות פתוחות, לא יהודים המצטרפים לצבא הגנה לישראל, הרוצים להיות שותפים במפעל האלוקי של חזרת עם ישראל לארצו. נקבל בחום גרים, הרוצים להצטרף לעם ישראל מכל הבחינות, ומוכנים גם למסור את נפשם על הגנת העם והארץ.
עוד בנושא פרשת שבוע
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il