ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
פסח דורות, הפך גם הוא, לאחד מהסמלים הלאומיים החשובים ביותר.
פסח בדורות מאוחרים יותר, הפך גם לשמו של חג שבעת הימים, הנפתח בליל הסדר ששיאו אמור להיות הטעימה מקרבן הפסח.
בדורנו, פסח הינו המאורע הראשון בסדרת המאורעות הלאומיים, המצוינים בין המועדים מדאורייתא - פסח ושבועות: ה'מימונה', שהפכה להיות סמל לקיבוץ גלויות ואחדות. יום השואה והגבורה, שמקשר בין השואה והחורבן הנורא, להקמת מדינת ישראל. יום הזיכרון לחללי צה"ל, המחבר ומאחד סביב זיכרון הקדושים שבמותם ציוו לנו - שימרו על המפעל הלאומי הנפלא שזכינו לו. יום העצמאות, המכריז על אתחלתא דגאולה מבחינה מדינית ורוחנית. ל"ג בעומר, בו אנו מציינים כי חלום חידוש העצמאות של בר כוכבא וחייליו, תלמידי רבי עקיבא ורשב"י, לא היה חלום שווא (תלמידי רשב"י, חכמי האמת הם ששמרו בסתר את סוד הגאולה). יום שחרור ירושלים, בירתו הנצחית של עם ישראל, הן מבחינה לאומית והן מבחינה רוחנית. עד שמגיעים לחג השבועות שהוא גם חג מתן תורה, בסיום ספירת שבע השביעיות.
חלק מהעם מציין את כל המועדים הללו רק מהבחינה הלאומית, חלק אחר בעם מציין את רוב הימים הללו רק מהבחינה הרוחנית - קדושתית שלהם. ויש כמונו, המנסים לחבר בין שני המוקדים החשובים הללו.
נקדיש את דברי התורה, המיועדים לשבתות הקרובות, לבירור פרשיה סתומה החותמת את ספר שמואל והקשורה בטבורה לשאלות אלה.
הפרק האחרון של ספר שמואל עוסק בשתי פרשיות שהקשר ביניהן איננו ברור דיו. החלק הראשון של הפרק עוסק במפקד העם בידי דוד, ובמגפה הקשה שבאה בעקבותיו (שמו"ב כ"ד א-טז). חלקו השני עוסק בעצירת המגפה, באמצעות בניית מזבח בגורן ארוונה היבוסי וקניית המתחם הקרוי היום הר הבית (שם יז-כה).
מאורע זה גילה שני דברים חשובים:
א. הר הבית הוא המקום שנבחר לבנית בית המקדש, כמבואר בפסוקים בדברי הימים: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית יְקֹוָק הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל" (דברי הימים א כ"ב א).
ב. לשון הפרק מגלה, באמצעות שימוש במטבעות לשון חוזרות, כי גם עקדת יצחק, בהר המוריה הייתה במקום זה. גם כאן ספר דברי הימים מסכם זאת בלשון ברורה: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְקֹוָק בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי" (דברי הימים ב ג' א).
קולמוסים רבים נשברו בהלך הדורות בניסיון להסביר: מה היה חטאו של דוד? מדוע לא נזהר כמבואר בתורה, כבר בספר שמות: "וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיקֹוָק בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם"? (ל' יא-יב). אם דוד חטא, מדוע העם שילם את המחיר (שבעים אלף הרוגים)? ומה הקשר בין הקמת המזבח בגורן ארוונה לבין המפקד?
בע"ה בשבועות הקרובים ננסה להציע פתרון.
הבה נתפלל כי נזכה גם אנו, לראות את ירושלים בבניינה ובתפארתה כמרכז הרוחני והלאומי של עם ישראל,
בירת השלום העולמי.
איך עושים קידוש?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אנחנו קודש למענך
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
