- שבת ומועדים
- חודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
משנכנס אדר מרבים בשמחה
הצרות הן המביאות את הישועות
"משנכנס אדר מרבים בשמחה". בחודש זה לא רק ניצלנו מסכנה, אלא הרווחנו מהצרה. מעמדנו התחזק יותר ממה שהיה קודם לצרה. וכך פעמים רבות במשך הדורות אירעה לנו ירידה צורך עלייה, הירידה היא שמביאה לעלייה חדשה. וכך אמרו חכמים (שמות-רבה נ, ג) על הפסוק (ירמיה ל, יז) "כי אעלה ארֻכה לךְ וממכותיך ארפאֵךְ": אין מידותיו של הקב"ה כמידת בשר-ודם, מידת בשר-ודם שהוא מכה באיזמל ומְרפא ברטייה, אבל הקב"ה במה שהוא מכה הוא מרפא, שנאמר (שמות פרק טו, כג): "ויבֹאו מרתה ולא יכלו לשתֹת מים ממרה כי מרים הם". אמר רבי לוי: הדור היה מר במעשיו. "ויצעק אל ד' ויורהו ד' עץ", ומה היה? יש אומרים זית ויש אומרים ערבה ויש אומרים הרדופני היה.
כלומר העץ היה עץ מר ואולי אפילו סם-המוות, ויש אומרים עקרי תאנים ועקרי רימונים היה. על כל פנים, העץ שד' הורה להשליכו למים היה עץ מר, נטלו והשליכו למים, וימתקו המים. - הוֵי "מ מכותיך ארפאך", כלומר, המכה בעצמה מרפאה; העץ המר המתיק את המים המרים. וכן אתה מוצא באלישע, שאמרו לו אנשי יריחו (מלכים ב ב, יט): "הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדֹנִי רֹאה והמים רעים והארץ משכלת". אמר להם: "קחו לי צלֹחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו. ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח, ויאמר: כה אמר ד': רפאתי למים האלה לא יהיה משם עוד מות ומשכלת. וירפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דִבר". הרי שהמלח ממתיק, אלו דברי חכמים.
הווי אומר, הצרות הן המביאות את הישועות. "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושֵע" (ירמיה ל, ז) - יושע מהצרה בעצמה, שממנה באה הישועה. על כך אומר הגאון מווילנא בספר "קול-התור" (פרק א סעיף יג): שיש "לדעת מראש כי בעקבות משיחא מכל צרה יוצאת ישועה, והישועה באה מתוך צרה על-פי הכתוב: 'ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע'. ...עקבות משיחא באות בהפרעות ומכשולים מצד שרו של עשו וגם על-ידי ארמילוס שר הערב-רב, אבל בסופו נופל ביד שרו של יוסף. ...ולכן חלילה לנו לסגת אחור במשהו, אם יהיה ח"ו איזה קושי, איזה מכשלה, בדרך עבודתנו, ולהיות בטוחים כי דוקא ממנה יוָשֵׁע, ומן המיצר נגיע למרחביה".
והחודש הזה, חודש אדר, כבר הוחזק בנס כזה שהצרה התהפכה לישועה, - "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשֹׂנאיהם". ולכן משנכנס אדר מרבים בשמחה. גם מהצרה של היום, הרוחנית, המדינית והצבאית, גם ממנה נוושע בעז"ה, ועל-ידה ומתוכה יתפתח בעז"ה שלב חדש במהלך הגאולה, גם התעוררות של תשובה, גם ביסוס יישוב-ארץ-ישראל בכל מרחביה וגם הדיפת האויבים מארץ-ישראל. ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו תחילה וראש לפדיון נפשנו.
כלומר העץ היה עץ מר ואולי אפילו סם-המוות, ויש אומרים עקרי תאנים ועקרי רימונים היה. על כל פנים, העץ שד' הורה להשליכו למים היה עץ מר, נטלו והשליכו למים, וימתקו המים. - הוֵי "מ מכותיך ארפאך", כלומר, המכה בעצמה מרפאה; העץ המר המתיק את המים המרים. וכן אתה מוצא באלישע, שאמרו לו אנשי יריחו (מלכים ב ב, יט): "הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדֹנִי רֹאה והמים רעים והארץ משכלת". אמר להם: "קחו לי צלֹחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו. ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח, ויאמר: כה אמר ד': רפאתי למים האלה לא יהיה משם עוד מות ומשכלת. וירפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דִבר". הרי שהמלח ממתיק, אלו דברי חכמים.
הווי אומר, הצרות הן המביאות את הישועות. "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושֵע" (ירמיה ל, ז) - יושע מהצרה בעצמה, שממנה באה הישועה. על כך אומר הגאון מווילנא בספר "קול-התור" (פרק א סעיף יג): שיש "לדעת מראש כי בעקבות משיחא מכל צרה יוצאת ישועה, והישועה באה מתוך צרה על-פי הכתוב: 'ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע'. ...עקבות משיחא באות בהפרעות ומכשולים מצד שרו של עשו וגם על-ידי ארמילוס שר הערב-רב, אבל בסופו נופל ביד שרו של יוסף. ...ולכן חלילה לנו לסגת אחור במשהו, אם יהיה ח"ו איזה קושי, איזה מכשלה, בדרך עבודתנו, ולהיות בטוחים כי דוקא ממנה יוָשֵׁע, ומן המיצר נגיע למרחביה".
והחודש הזה, חודש אדר, כבר הוחזק בנס כזה שהצרה התהפכה לישועה, - "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשֹׂנאיהם". ולכן משנכנס אדר מרבים בשמחה. גם מהצרה של היום, הרוחנית, המדינית והצבאית, גם ממנה נוושע בעז"ה, ועל-ידה ומתוכה יתפתח בעז"ה שלב חדש במהלך הגאולה, גם התעוררות של תשובה, גם ביסוס יישוב-ארץ-ישראל בכל מרחביה וגם הדיפת האויבים מארץ-ישראל. ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו תחילה וראש לפדיון נפשנו.

למה נענה חוני המעגל?
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם
פורים קטן
הרב דוד אמיתי | אדר א תשפ"ב
השמחה בעבודת ה'
שיעור לחודש אדר
הרב חיים בן שושן | ג' אדר ב' תשע"א

"משנכנס אדר מרבין בשמחה"
הרב אליעזר חיים שנוולד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
י"ט אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י'
שיעור מס' 98
כ"ה סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י' - י"א (1)
שיעור מס' 99
כ"ו סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (3)
שיעור מס' 92
י"ז סיון תשפ"ג
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מכינים תה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך לא להישאר בין המצרים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
חכמת התורה וחכמות החול
הדלקת נרות חנוכה
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

הדלקת נרות חנוכה
נוסח עדות המזרח - הנוסח המלא
הסידור המהיר
הדלקת נרות חנוכה
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
