- הלכה מחשבה ומוסר
- זהירות וזריזות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
7. התחלה והתמדה במידת הזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שני חלקים למידת הזריזות: האחד, קודם התחלת המעשה - כאשר עלה במחשבתו לעשות מעשה טוב, מעשה מצווה, אל ישתהה, אלא יזדרז לעשותו מיד, "זריזין מקדימין למצוות". ואמרו חכמים: "לעולם ירוץ אדם לדבר מצווה ואפילו בשבת, מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה".
והחלק השני של הזריזות הוא לאחר שהתחיל במעשה המצווה, לא להפסיק באמצע, אלא להמשיך ולמהר להשלים את המעשה הטוב. ועל זה אמרו חז"ל: "אין המצווה נקראת אלא ע"ש גומרה".
יש כאלה שיש להם חלק אחד מחלקי הזריזות וחסר להם החלק השני. יש כאלה שההתחלה תמיד קשה להם, ולפני שהם מתחילים איזה דבר הם מושכים את הזמן ודוחים את ההתחלה עוד ועוד. אבל כאשר סוף סוף הם התחילו, אז קל להם להמשיך, והם שוקעים בעניין וממשיכים בו עד השלמתו. זה יכול להיות בלימודים, בשעורי בית, קשה להתחיל אבל אחר ההתחלה - קל להמשיך.
ויש כאלה שיש להם תכונה הפוכה: קל להם להתחיל ללמוד, להתחיל במעשה הטוב, אך אין להם סבלנות להמשיך, הם תמיד מתעייפים מהר, מפסיקים באמצע, מסיחים את הדעת ולא מצליחים אף פעם לעשות דבר בשלמות, מתחילתו ועד סופו. אין להם כוח הריכוז וההתמדה.
ויש כאלה שהכל קשה להם, קשה להם להתחיל ותמיד הם דוחים את ההתחלה, ואחרי שהתחילו - קשה להם להמשיך ולגמור.
אדם צריך להכיר את תכונותיו, להכיר את מעלותיו ואת חולשותיו ע"מ שיוכל לחזק את עצמו, לחזק את מעלותיו ולתקן את חולשותיו. אפשר לשנות ואפשר להתגבר על חולשות. אפשר לפתח את מידת הזריזות ולהתגבר על תכונות העצלות, וזאת ע"י החלטה חזקה וע"י תרגול. תרגול לעשות דברים טובים בזריזות, בקצב, במהירות. כמו שנאמר באברהם, כאשר באו אליו אורחים "וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויאמר מהרי שלוש סאים קמח סולת, לושי ועשי עוגות. ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו". הכל בזריזות, במהירות, בקצב, לקיים מצוות הכנסת אורחים בכל השלמות. אברהם ממהר ורץ ומזרז את האחרים למהר.
וגם רבקה, כאשר פנה אליה אליעזר עבד אברהם ובקש ממנה "הגמיאיני נא מעט מים מכדך... ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו... ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר". את הכל היא עשתה במהירות, בריצה.
כאשר אדם מתלהב מאיזה דבר, והוא שמח לעשות אותו, הוא עושה את הדבר בזריזות, בקצב, בלי שהיות. ההתלהבות מביאה לידי זריזות. וגם להפך: הזריזות מביאה לידי התלהבות. כאשר אדם עושה את מעשיו בזריזות, במהירות, זה מביא אותו להתלהבות ולהתלהטות פנימית, ומתוך הזריזות החיצונית מתגבר החשק והרצון הפנימי.
והחלק השני של הזריזות הוא לאחר שהתחיל במעשה המצווה, לא להפסיק באמצע, אלא להמשיך ולמהר להשלים את המעשה הטוב. ועל זה אמרו חז"ל: "אין המצווה נקראת אלא ע"ש גומרה".
יש כאלה שיש להם חלק אחד מחלקי הזריזות וחסר להם החלק השני. יש כאלה שההתחלה תמיד קשה להם, ולפני שהם מתחילים איזה דבר הם מושכים את הזמן ודוחים את ההתחלה עוד ועוד. אבל כאשר סוף סוף הם התחילו, אז קל להם להמשיך, והם שוקעים בעניין וממשיכים בו עד השלמתו. זה יכול להיות בלימודים, בשעורי בית, קשה להתחיל אבל אחר ההתחלה - קל להמשיך.
ויש כאלה שיש להם תכונה הפוכה: קל להם להתחיל ללמוד, להתחיל במעשה הטוב, אך אין להם סבלנות להמשיך, הם תמיד מתעייפים מהר, מפסיקים באמצע, מסיחים את הדעת ולא מצליחים אף פעם לעשות דבר בשלמות, מתחילתו ועד סופו. אין להם כוח הריכוז וההתמדה.
ויש כאלה שהכל קשה להם, קשה להם להתחיל ותמיד הם דוחים את ההתחלה, ואחרי שהתחילו - קשה להם להמשיך ולגמור.
אדם צריך להכיר את תכונותיו, להכיר את מעלותיו ואת חולשותיו ע"מ שיוכל לחזק את עצמו, לחזק את מעלותיו ולתקן את חולשותיו. אפשר לשנות ואפשר להתגבר על חולשות. אפשר לפתח את מידת הזריזות ולהתגבר על תכונות העצלות, וזאת ע"י החלטה חזקה וע"י תרגול. תרגול לעשות דברים טובים בזריזות, בקצב, במהירות. כמו שנאמר באברהם, כאשר באו אליו אורחים "וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויאמר מהרי שלוש סאים קמח סולת, לושי ועשי עוגות. ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו". הכל בזריזות, במהירות, בקצב, לקיים מצוות הכנסת אורחים בכל השלמות. אברהם ממהר ורץ ומזרז את האחרים למהר.
וגם רבקה, כאשר פנה אליה אליעזר עבד אברהם ובקש ממנה "הגמיאיני נא מעט מים מכדך... ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו... ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר". את הכל היא עשתה במהירות, בריצה.
כאשר אדם מתלהב מאיזה דבר, והוא שמח לעשות אותו, הוא עושה את הדבר בזריזות, בקצב, בלי שהיות. ההתלהבות מביאה לידי זריזות. וגם להפך: הזריזות מביאה לידי התלהבות. כאשר אדם עושה את מעשיו בזריזות, במהירות, זה מביא אותו להתלהבות ולהתלהטות פנימית, ומתוך הזריזות החיצונית מתגבר החשק והרצון הפנימי.
4. השפעת מעשי האדם על המציאות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון ה'תשס"א
8. מימוש עצמי והשתחררות מפינוקים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תמוז ה'תשס"א
1. מידת הזהירות - יתבונן האדם במעשיו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון ה'תשס"א
5. התגברות על חולשות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון ה'תשס"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י'
שיעור מס' 98
כ"ה סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
כ"ב סיון תשפ"ג
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
האם מותר לפנות למקובלים?
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
איך יוצרים את השבת ?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
השלמת התמונה
למה תמיד יש מחלוקת??
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
איך מוסרים את הנפש בימינו?