- הלכה מחשבה ומוסר
- זהירות וזריזות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
9. פחד שמביא לעצלות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
זריזות זו מידה טובה שכל אדם מעוניין בה. אחד הדברים המפריעים למידה טובה זו הוא הפחד והמורא. מי שיש בו נטייה לפחד ולהתיירא מכל דבר, נטייה זו מונעת אותו מעשות הרבה דברים טובים. פעם אחת הוא מפחד מהקור הגדול, ונמנע מלצאת ולעשות מצוות, ופעם הוא מתיירא מהחום, ופעם מהרוח, או ממחלות ומשאר פגעים. וכל הפחדים הללו עוצרים בעדו מלעשות את מה שמוטל עליו לעשות, מלעשות את מה שצריך וטוב לעשות.
וכבר יחסו חכמים את הפחד אל החטאים, והפסוק מסייע להם שנאמר: "פחדו בציון חטאים, אחזה דאגה חנפים". ואחד הגדולים שראה את תלמידו מפחד, אמר לו: "חוטא אתה!" ועל זה נאמר: "בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה".
שמא תאמר: הרי מצינו שחייבו חכמים בכל מקום שישמור האדם את עצמו שמירה מעולה, ולא ישים עצמו בסכנה, ומקרא כתוב: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ואמרו: "הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים". כלומר - צינים ופחים בידי אדם, אדם צריך להישמר מהקור או מהחום, זה בידו. אם-כן מדוע הנך אומר שהפחד הוא חטא, הרי התורה ציוותה את האדם להיזהר.
אכן, יש פחד ויש פחד. יש יראה ראויה ויש יראה שוטה, יש ביטחון ויש הוללות. הקב"ה עשה את האדם בעל שכל ישר, שינהיג את עצמו בדרך נכונה וישמר מן הדברים המזיקים. ומי שלא נזהר ומפקיר את עצמו לסכנות, אין זה ביטחון אלא הפקרות. והרי הוא חוטא ועושה נגד רצונו של הבורא יתברך שמו שציווה אותו לשמור את עצמו. ונמצא שמלבד הסכנה הטבעית, הנה בגלל שאינו נזהר הוא חוטא ומתחייב בנפשו, וחטא זה עצמו מביאו להיענש. שמירה מסכנות אמיתיות זאת יראה המיוסדת על החכמה והיא ראויה. ועליה נאמר: "ערום ראה רעה ונסתר ופתאים עברו ונענשו". אך היראה השוטה, היא היראה המופרזת, כאשר אדם מוסיף שמירה על שמירה ויראה על יראה ומשמרת למשמרת, באופן שיגיע מזה לביטול תורה ועבודה.
והכלל המבדיל בין שתי היראות הוא מה שאמרו חכמים במקום שההיזק שכיח ומצוי יש להישמר ובמקום שלא ידוע על היזק - אין לירא, ואין לו לחכם אלא מה שעיניו רואות. וזה מה שאמר הפסוק שהבאנו למעלה: "ערום ראה רעה ונסתר": ערום - החכם ראה ממש את הרעה ולכן נסתר, אבל כאשר לא רואים את הרעה אין להיסתר, אין להיסתר ממה שיוכל להיות, שיהיה אפשרי שיבוא, אין לירא מחששות דמיוניים שאינם מציאותיים.
והוא מה שאמרו חכמים: שבע דברים אמר שלמה בעצל, אמרו לעצל: "הרי רבך בעיר, לך לעיר ולמד תורה ממנו", והוא משיב אותם: "מתיירא אני מן הארי שבדרך". אמרו לו: "רבך בתוך המדינה (כלומר במקומך) לך ולמד תורה ממנו". אומר להם: "מתיירא אני שלא יהיה ארי בין הרחובות". אומרים לו: "הרי הוא בתוך ביתך" אומר להם: "אם אני הולך אצלו אני מוצא את הדלת נעולה". אמרו לו: "הדלת פתוחה". לסוף שאינו יודע מה להשיב אומר להם: "אני מבקש לישן מעט". ואז מתברר שלא היראה גורמת שיתעצל אלא העצלות גורמת שיתיירא. לפעמים העצלות גורמת ליראה דמיונית, ולפעמים היראה הדמיונית גורמת לעצלות. כאשר אדם מסלק מעצמו את הפחד המופרז ומתמלא בביטחון בריא, הוא ניצל מאחד מגורמי העצלות, מאחד הדברים המונעים את הזריזות. "בטח בה' ועשה טוב".
וכבר יחסו חכמים את הפחד אל החטאים, והפסוק מסייע להם שנאמר: "פחדו בציון חטאים, אחזה דאגה חנפים". ואחד הגדולים שראה את תלמידו מפחד, אמר לו: "חוטא אתה!" ועל זה נאמר: "בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה".
שמא תאמר: הרי מצינו שחייבו חכמים בכל מקום שישמור האדם את עצמו שמירה מעולה, ולא ישים עצמו בסכנה, ומקרא כתוב: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ואמרו: "הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים". כלומר - צינים ופחים בידי אדם, אדם צריך להישמר מהקור או מהחום, זה בידו. אם-כן מדוע הנך אומר שהפחד הוא חטא, הרי התורה ציוותה את האדם להיזהר.
אכן, יש פחד ויש פחד. יש יראה ראויה ויש יראה שוטה, יש ביטחון ויש הוללות. הקב"ה עשה את האדם בעל שכל ישר, שינהיג את עצמו בדרך נכונה וישמר מן הדברים המזיקים. ומי שלא נזהר ומפקיר את עצמו לסכנות, אין זה ביטחון אלא הפקרות. והרי הוא חוטא ועושה נגד רצונו של הבורא יתברך שמו שציווה אותו לשמור את עצמו. ונמצא שמלבד הסכנה הטבעית, הנה בגלל שאינו נזהר הוא חוטא ומתחייב בנפשו, וחטא זה עצמו מביאו להיענש. שמירה מסכנות אמיתיות זאת יראה המיוסדת על החכמה והיא ראויה. ועליה נאמר: "ערום ראה רעה ונסתר ופתאים עברו ונענשו". אך היראה השוטה, היא היראה המופרזת, כאשר אדם מוסיף שמירה על שמירה ויראה על יראה ומשמרת למשמרת, באופן שיגיע מזה לביטול תורה ועבודה.
והכלל המבדיל בין שתי היראות הוא מה שאמרו חכמים במקום שההיזק שכיח ומצוי יש להישמר ובמקום שלא ידוע על היזק - אין לירא, ואין לו לחכם אלא מה שעיניו רואות. וזה מה שאמר הפסוק שהבאנו למעלה: "ערום ראה רעה ונסתר": ערום - החכם ראה ממש את הרעה ולכן נסתר, אבל כאשר לא רואים את הרעה אין להיסתר, אין להיסתר ממה שיוכל להיות, שיהיה אפשרי שיבוא, אין לירא מחששות דמיוניים שאינם מציאותיים.
והוא מה שאמרו חכמים: שבע דברים אמר שלמה בעצל, אמרו לעצל: "הרי רבך בעיר, לך לעיר ולמד תורה ממנו", והוא משיב אותם: "מתיירא אני מן הארי שבדרך". אמרו לו: "רבך בתוך המדינה (כלומר במקומך) לך ולמד תורה ממנו". אומר להם: "מתיירא אני שלא יהיה ארי בין הרחובות". אומרים לו: "הרי הוא בתוך ביתך" אומר להם: "אם אני הולך אצלו אני מוצא את הדלת נעולה". אמרו לו: "הדלת פתוחה". לסוף שאינו יודע מה להשיב אומר להם: "אני מבקש לישן מעט". ואז מתברר שלא היראה גורמת שיתעצל אלא העצלות גורמת שיתיירא. לפעמים העצלות גורמת ליראה דמיונית, ולפעמים היראה הדמיונית גורמת לעצלות. כאשר אדם מסלק מעצמו את הפחד המופרז ומתמלא בביטחון בריא, הוא ניצל מאחד מגורמי העצלות, מאחד הדברים המונעים את הזריזות. "בטח בה' ועשה טוב".
5. התגברות על חולשות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון ה'תשס"א
8. מימוש עצמי והשתחררות מפינוקים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תמוז ה'תשס"א
4. השפעת מעשי האדם על המציאות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון ה'תשס"א
6. יישום מידת הזריזות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון ה'תשס"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (2)
שיעור מס' 91
ט"ז סיון תשפ"ג
הסיבות לחורבן ותיקון
ה' אב תשפ"ג
איך יוצרים את השבת ?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לאן שבים ולמה מתוודים?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
סוד המנורה וסוד החנוכיה
למה תמיד יש מחלוקת??
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?