ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
וכבר יחסו חכמים את הפחד אל החטאים, והפסוק מסייע להם שנאמר: "פחדו בציון חטאים, אחזה דאגה חנפים". ואחד הגדולים שראה את תלמידו מפחד, אמר לו: "חוטא אתה!" ועל זה נאמר: "בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה".
שמא תאמר: הרי מצינו שחייבו חכמים בכל מקום שישמור האדם את עצמו שמירה מעולה, ולא ישים עצמו בסכנה, ומקרא כתוב: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ואמרו: "הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים". כלומר - צינים ופחים בידי אדם, אדם צריך להישמר מהקור או מהחום, זה בידו. אם-כן מדוע הנך אומר שהפחד הוא חטא, הרי התורה ציוותה את האדם להיזהר.
אכן, יש פחד ויש פחד. יש יראה ראויה ויש יראה שוטה, יש ביטחון ויש הוללות. הקב"ה עשה את האדם בעל שכל ישר, שינהיג את עצמו בדרך נכונה וישמר מן הדברים המזיקים. ומי שלא נזהר ומפקיר את עצמו לסכנות, אין זה ביטחון אלא הפקרות. והרי הוא חוטא ועושה נגד רצונו של הבורא יתברך שמו שציווה אותו לשמור את עצמו. ונמצא שמלבד הסכנה הטבעית, הנה בגלל שאינו נזהר הוא חוטא ומתחייב בנפשו, וחטא זה עצמו מביאו להיענש. שמירה מסכנות אמיתיות זאת יראה המיוסדת על החכמה והיא ראויה. ועליה נאמר: "ערום ראה רעה ונסתר ופתאים עברו ונענשו". אך היראה השוטה, היא היראה המופרזת, כאשר אדם מוסיף שמירה על שמירה ויראה על יראה ומשמרת למשמרת, באופן שיגיע מזה לביטול תורה ועבודה.
והכלל המבדיל בין שתי היראות הוא מה שאמרו חכמים במקום שההיזק שכיח ומצוי יש להישמר ובמקום שלא ידוע על היזק - אין לירא, ואין לו לחכם אלא מה שעיניו רואות. וזה מה שאמר הפסוק שהבאנו למעלה: "ערום ראה רעה ונסתר": ערום - החכם ראה ממש את הרעה ולכן נסתר, אבל כאשר לא רואים את הרעה אין להיסתר, אין להיסתר ממה שיוכל להיות, שיהיה אפשרי שיבוא, אין לירא מחששות דמיוניים שאינם מציאותיים.
והוא מה שאמרו חכמים: שבע דברים אמר שלמה בעצל, אמרו לעצל: "הרי רבך בעיר, לך לעיר ולמד תורה ממנו", והוא משיב אותם: "מתיירא אני מן הארי שבדרך". אמרו לו: "רבך בתוך המדינה (כלומר במקומך) לך ולמד תורה ממנו". אומר להם: "מתיירא אני שלא יהיה ארי בין הרחובות". אומרים לו: "הרי הוא בתוך ביתך" אומר להם: "אם אני הולך אצלו אני מוצא את הדלת נעולה". אמרו לו: "הדלת פתוחה". לסוף שאינו יודע מה להשיב אומר להם: "אני מבקש לישן מעט". ואז מתברר שלא היראה גורמת שיתעצל אלא העצלות גורמת שיתיירא. לפעמים העצלות גורמת ליראה דמיונית, ולפעמים היראה הדמיונית גורמת לעצלות. כאשר אדם מסלק מעצמו את הפחד המופרז ומתמלא בביטחון בריא, הוא ניצל מאחד מגורמי העצלות, מאחד הדברים המונעים את הזריזות. "בטח בה' ועשה טוב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
