ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
כסלו, תשנ"א
שאלה
לאור תשובתכם שהפעלת מאפיה בשבת מותרת בשבת רק כשכל העובדים במאפייה יהיו גויים, ושלא יהיה ליהודי בעל מניות, שום רשות ושליטה בעסק. אני לא מבין איך אפשר דבר כזה, שבעל המניות אין לו שום סמכות על מי שהוא באמת הפועל שלו. אולי תוכלו לברר את זה יותר. באותו עניין, שאלתי על מסעדת פלאפל שיש לו. המסעדה סגורה עכשיו בשבת. אם יעשה שותפות עם גוי ע"מ שהגוי יפתח בשבת אבל הרווח של שבת ילך לגוי — האם השותפות צריכה להיות 50/50, או די בכך שזה יהיה רק בצורה שרק הגוי יעבוד בשבת ויקבל את הרווח בשביל היום האחד הזה ושאר הרווח לכל ימי השבוע יהיה ליהודי. ואם הגוי כן עובד בשבת, האם יש בעיה של בישול גוי וכשרות כלי הבישול? ומה בקשר לכשרות הלחם מהמאפייה אם הגוי הוא אופה?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
381 - מריחת קרם ידיים בשבת
382 - עסק הפתוח בשבת ושותפות עם גוי
383 - השתתפות בעסק הפותח בשבת
טען עוד
המשך בירור בענין שותפות בע"מ במאפייה הפועלת בשבת:
נפסקה הלכה בשו"ע (או"ח, סי' רמ"ה, סעיף ד') שמותר לתת לגוי מעות שיתעסק בהן אף בשבת, וחולק עמו ברווח. משמעות הדבר שאע"פ שנעשה מסחר בכספו של יהודי בעצם יום השבת, הואיל וזה נעשה ע"י גוי והוא המחליט כיצד להשקיע ולסחור, וגם לא נאמר לו ע"י היהודי לעשות זאת דווקא בשבת — א"כ הרי הגוי נחשב כבעלים לאותה המלאכה, ואדעתא דנפשיה קעביד, ומעצמו הוא סוחר במעות בשבת, ואין שום איסור מבחינת היהודי.
ניתן להתיחס לעסק מסחרי כמעות (כמופיע במקורות) ולדמות מילתא למילתא, דהיינו: אם יהודים השתתפו ביניהם בהשקעה של עסק בע"מ, והמאפייה הוא מקור ההכנסה של אותה שותפות, הם יכולים למסור את ניהול המאפייה לידיים נוכריות בכל השנה. אמנם נכון שהנוכרים הם פועלים של היהודים, אבל הם לא "עבדים" שדעתם בטילה, אלא להם בעצמם הסמכות לקבוע את כל מרכיבי העבודה במאפייה, ועליהם מוטלת האחריות לכך שהעסק יכניס כמה שיותר רווחים. הגם שהרווחים הולכים לבעלי המניות, והגויים מקבלים משכורת קבועה שאיננה קשורה בהכנסות העסק. דבר זה מתבטא גם באי נוכחות קבועה של היהודים במאפייה, אלא רק לעיתים בבחינת מבקרים. לעומת זאת, עסקי חוץ, דהיינו התקשרות והשקעות של הנכסים בדברים אחרים — אלה יכולים להתנהל ע"י הבעלים היהודים, אבל לא הניהול הפנימי של המאפייה.
עם זאת יש להדגיש באופן הברור ביותר, שאם דרך זו איננה בת ביצוע בעסק המדובר, ומדובר על ניהול יהודי של המאפייה, אין שום אפשרות להיתר, ואסור לפתוח את המאפייה בשבת, או להשתתף בניהולה אם היא פתוחה בשבת.
בענין שותפות עם גוי במסעדה לפותחה בשבת:
ראשית, אנו חוזרים ומדגישים שההיתר הינו דווקא בשותפות בבעלות המסעדה ולא בעבודת התפעול (אם יש שילוט או מסמכים המציינים שם הבעלים היהודי, יצויין שם הנוכרי בשווה).
באופן זה מותר גם בחלוקת שותפות של כל ימי חול ליהודי ושבת לגוי, ובתנאי שהדבר יכתב בפירוש ובפרטים בחוזה כפי שהבאנו בתשובה המקורית מבעל "אגרות משה" 1 ואין צורך בחלוקה של חמישים אחוז וחמישים אחוז, אלא העיקר שרווחי השבת ילכו בלעדית לגוי.
המאכלים אשר מתבשלים במסעדה ואינם נאכלים כשהם חיים (כגון: חומוס, תפוחי אדמה, חצילים וכד'), יש בהם בעיית בישולי עכו"ם 2 , ואע"פ שאין מדובר על אכילה של יהודים בשבת, מ"מ יש לזה נפקא מינה לגבי מה שנשאר מן האוכל למוצ"ש וכן לגבי הכלים 3 . הפיתרון המוצע לכך הוא השארת אש שהודלקה ע"י יהודי מערב שבת, ובה ישתמש הגוי העובד בשבת 4 . גם במשך כל ימי השבוע יש לשים לב לכך כי מן הסתם יש עוד עובדים נוכרים במסעדה. אם לא נעשה הדבר: לכתחילה — יש להגעיל את הכלים 3 . ובדיעבד, מספיק להשהותם עשרים וארבע שעות ללא שימוש5 5 , ואם בישלו בו בתוך כ"ד שעות התבשיל לא נאסר 6 .
על פת עכו"ם אין לחוש כאן, כי הפיתות באות מן הפלטר ואין נוהגים להחמיר בזה בפרט בחו"ל 7 , אבל יש לוודא שהקמח במאפייה נקי ומנופה מתולעים ושרצים.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מותר להכין קפה בשבת?
מתנות בחינם
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
