ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
נכנסנו השבוע לחודש אב, שידוע שראשי התיבות שלו הוא א'לול ב'א, ובתחילת שבוע הבא אנו מציינים את יום ט' באב לזכר חורבן בית מקדשנו, ויעזור הקב"ה שנזכה שיום זה יהפך לנו ליום טוב ולשמחה, ונבאר את הדברים.
'בקי ברצוא' הכוונה היא לזמנים טובים ומשמחים שעוברים על האדם, האדם 'רץ' אל הקב"ה, ונמצא בעליה ומדרגה גדולה בעבודת בוראו, הוא מרגיש מתיקות וסיפוק ביהדות שלו.
הסכנה בזמן כזה היא שהאדם יפול לגאווה ולאדישות מתוך שהוא מסתפק במצבו, ולא ירצה להתקדם הלאה. לכן, האדם צריך לזכור מה שדוד המלך אומר בתהלים (קלט, ח) "אם אסק שמים- שם אתה", הכוונה שגם אם הגעתי לשמים, עלי לזכור ש'שם אתה'- יש לי עוד מה לעבוד כי 'לגדולתו אין חקר' והקב"ה גבוה מעל גבוה.
'בקי בשוב' הכוונה היא לזמנים שהאדם נמצא בירידה וחולשה רוחנית, הוא 'שב' ונסוג אחורה.
הסכנה במצב כזה היא שהאדם יפול ליאוש ועצבות ולא יאמין שיש ביכולתו לצאת מרשת הרע, וכך ישתקע בתוך חושך העוונות. לכן, האדם צריך לדעת את המשך הפסוק הנ"ל בתהלים "ואציע שאול- הנך", שגם אם חס ושלום הגעתי לשאול תחתית, עליי לזכור ש'הנך', הקב"ה נמצא איתי, עימי ואצלי וקרוב אליי.
מפורסם הדיבור של רבנו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן תנינא, מח) "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל", והצדיק מוהרא"ש זיע"א פירש (שו"ת ברסלב) שכדי לעבור את הגשר הצר, האדם צריך להחזיק בשני גדרים שהם 'תפילה ושמחה'.
וזה לשונו: "כשאדם רוצה לחזור אליו יתברך שזה בקי ברצוא, זה ענין של תפלה והתבודדות, שאדם משתוקק תמיד אחריו יתברך לעלות מעלה מעלה, והוא משיח ומספר את כל אשר עם לבבו אליו יתברך. על זה צריכים בקיאות חזרה לא לעזוב את עצמו בשום פנים ואופן, רק להיות עקשן גדול ולדבר תמיד אליו יתברך, ולעלות יותר ויותר מעלה מעלה.
ולהיפך כשנופל ונכשל וכו', עליו לחזק את עצמו בכל הכוחות, שזה בקי בשוב, שזה ענין שמחה, שאדם צריך לשמוח עם כל הנקודות טובות שיש בו, ואפילו שמרגיש שהוא הכי רחוק ואין לו כלום, עם כל זאת גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שיחפש ויבקש אחר הנקודות טובות שיש בו, כי כל בר ישראל יש בו המון טוב, כמאמרם ז"ל (ברכות נז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.
ולכן פעמיים בק"י היינו 'בקי ברצוא' שזה התבודדות, וכן 'בקי בשוב' שזה שמחה, על ידי שתי הבקיאות האלו, הוא יכול ללכת על דר"ך המלך, ויעבור את הגשר בבטחון שלא יפול לשום צד".
וזו ה'דרך' והכוונות של חודש אלול, כשאדם רוצה לחזור בתשובה ולהכין את עצמו לקראת הימים הנוראים עליו להתחזק ולהיות 'בקי' בשתי הדרכים האלו:
'רצוא'- להחזיק תמיד בתפילה והשתוקקות לקרבת ה', כי מי יוכל להתפאר שעשה תשובה שלמה, שהרי הקב"ה הוא אין סופי ותמיד יש לאן לשאוף ולהתקדם.
'ושוב'- בזמן עשיית התשובה עלול האדם ליפול בדעתו על ידי שרואה את מצבו הרוחני הירוד, ולכן עליו להתחזק באמונה שהוא סמוך לאביו שבשמיים, על ידי שימצא בעצמו נקודות טובות וישמח בהם.
וזו העבודה שלנו בחודש אב, שהוא בבחינת הכנה לחודש אלול כפי שנכתב, והיא גם ה'דרך' של בחינת בית המקדש שכולל בתוכו את שתי דרכים אלו יחד:
'רצוא'- על בית המקדש נאמר (ישעיהו נו, ז) "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". כל תפילה וציפייה לבית המקדש מוסיפה עוד לבנה בבניית הבית. ובנוסף, גם כשהבית הגדול יהיה בנוי על תילו, יהיה חיזוק עצום באמונה בכוחה של התפילה לנו ולכל העולם כולו, להשתוקקות לגילוי שכינה עוד ועוד עד אין סוף עד רום המעלה.
ובמקביל, דרך ה'ושוב'- שהיא שמחה והתחזקות במציאת הנקודות הטובות כפי שכותב רבי נתן מברסלב זיע"א בתחילת ספרו 'ליקוטי הלכות' (השכמת הבוקר א) "כִּי עִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא עַל יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְֹרָאֵל, עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא גַּם בְּהַנִּדָּחִים וְהָאֹבְדִים נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּמְקַבֵּץ אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל יְדֵי זֶה הַטּוֹב שֶׁיִּתְקַבֵּץ בְּעֵת בִּיאַת הַגֹּאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ".
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך עושים קידוש?
עירוב תבשילין
איך המזוזה שומרת עלינו?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.
אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.
נדרים התרת חכם והפרת בעל
השיעור עוסק בהבדל היסודי בהלכות נדרים בין התרת חכם, שעוקר את הנדר מעיקרו (למפרע), לבין הפרת בעל, שחותכת ומבטלת אותו מכאן ולהבא. דרך ניתוח שיטת הרמב"ם, התוספות ומפרשים נוספים, השיעור מנתח את ההשלכות המעשיות של הבדל זה, כגון שאלת החיוב במלקות או הבאת קורבן חטאת.
לנתיבות ישראל התחלת הגאולה בעיני גדולי ישראל
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
הרב מביא את עמדותיהם של רבנים בולטים, כדוגמת הרב קלישר, הרב גוטמכר והגאון מווילנא, ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל והשאלה האם חזרת העם לארצו מהווה את "אתחלתא דגאולה". בנוסף, נידונות ההשקפות השונות סביב היחס לתנועה הציונית, והמעבר מציפייה פסיבית לעשייה מעשית הכוללת קניית אדמות ובניין הארץ.
מידות הראי"ה זיכוך האמונה ושבירת הקליפות
אמונה י"ג - י"ז
השיעור עוסק בכך שהאמונה האמיתית חייבת להתפתח בהתמדה ולהשתחרר מתפיסות ילדותיות, דמיוניות ושגויות המכונות "קליפות". תהליך הזיכוך הזה מתרחש לעיתים דווקא באמצעות תופעת הכפירה, שתפקידה ההכרחי הוא לנפץ את האמונות המעוותות הללו ולאפשר לאור האלוהי הטהור והבוגר להתגלות מחדש.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת מטות מסעי
וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (לג לח) פרש"י – מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה. מהי מיתת נשיקה, ומדוע מדמה אותה לנשיקה שהיא בפה | איך צדיק וחסיד גדול כדוד המלך ע"ה ימות על ידי מלאך המות חס וחלילה, ואמרו רז"ל שאין הצדיקים מתים אלא בנשיקה | כיון שהיה עתיד להיאמר מצות שמירת שבת בעשרת הדברות במעמד הנכבד, למה הקדימו השם יתברך ונתנו לישראל במרה | אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. (לא ד) פרש"י - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי. אם כן למה לא אמר בקרא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
