ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת שירה של אתר ישיבה בירושלים עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש כי תצא

למה 16,000 איש פשטו רגל?

40
לחץ להקדשת שיעור זה
הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה מעביר שיעורים שבועיים בלוויין, ואת השיעורים היו עורכים ומדפיסים בעלון 'קול צופייך'.
סיפר עורך העלון, שהרב היה תמיד מקפיד לשלם לו את שכרו באותו היום ובכך לקיים את המצווה המופיעה בפרשת כי תצא, מצווה לתת שכר שכיר ביומו ולא לאחרו ליום אחר, שנאמר "ביומו תתן שכרו" (כד, טו).
פעם אחת, הרב היה במסע הרצאות בחו"ל, אך העורך נשאר בארץ וביצע את עבודתו כרגיל. כשסיים את העריכה, צלצל לפתע הטלפון, על הקו היה הרב אליהו זצ"ל, שציין שהפעם לא יוכל לשלם לו כהרגלו באותו יום, אך חשוב לו שימחל לו. (לפי 'אביהם של ישראל').
סיפור זה ממחיש את הקפדתו של הרב אליהו זצ"ל במצוות תשלום שכר שכיר בזמנו. לצערנו, רבים מאיתנו לא מודעים מספיק למצווה זו, וחשוב ללמוד נושא זה כדי לא להיכשל בו, חלילה.
למרבה הצער, מוסר התשלומים במדינת ישראל ירוד מאד, ורבים משלמים רק לאחר זמן רב, (שוטף פלוס, פלוס...) עד שעסקים רבים לא מסוגלים לעמוד בחסרון הכסף בתזרים המזומנים והם כושלים ומתמוטטים. מי שלא משלם בזמן, גורם לכך שגם מי שהיה צריך לקבל ממנו את הכסף סובל ממחסור בכסף, וכך גם הוא נותר חייב לבא בתור, ונוצר אפקט דומינו שמפיל עסקים רבים.
מנתונים של אחת השנים האחרונות עולה, שבאותה שנה כ – 30% מהעסקים במדינת ישראל התמוטטו מסיבה זו, שבמספרים המשמעות היא שכ – 43,500 עסקים נסגרו, ו – 16,000 איש פשטו את הרגל.
גם מי מאיתנו, שאינו איש עסקים גדול, חייב להשתדל בנושא זה ולזכות לקיים מצוות אלו, שחיוניות למצבם הכלכלי של יהודים רבים. אמנם זו אינה מצווה הקשורה למסחר – קניה ומכירה, אלא לתשלום שכר עבודה של אדם, בהמה או כלים, כך שאין מצווה זו קשורה לכל הנושא של מוסר התשלומים, ועדיין היא נוגעת למצבים רבים. זוהי מצווה מעשית מאד, וקיימת אצל כל מי שמזמין בעל מלאכה לעשות לו עבודה, כמו – אינסטלטור, נהג הסעות וכדומה.
דינים רבים במצווה זו ונציין כאן כמה מהם (לפי שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שלט). יש במצווה זו גם לאו, שנאמר "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר", וגם מצוות עשה המופיעה בפרשתנו לשלם שכר שכיר, והכובש שכר שכיר עובר בחמישה לאווין ועשה. מי ששכר את חבירו למספר שעות ביום, חייב לשלם לו באותו היום, ואם שכרו למספר שעות בלילה, חייב לשלם לו באותו הלילה. אם שכרו לכל היום, הרי יכול לשלם לו כל הלילה, וכן להיפך.
מעביד ששוכר כמקובל עובד לתקופה של חודש, ועליו משלם משכורת חודשית, הרי מקיים את המצווה, כי משלם בתום תקופת העבודה. אך, כמובן, אסור להלין את שכר השכיר.
בנושא זה, יש קולא משמעותית מאד למעבידים: "אין בעל הבית עובר משום בל תלין, אלא אם כן תבעו השכיר. לא תבעו או שתבעו ולא היה לו מעות ליתן לו... אינו עובר". כלומר, במצבים שבהם אין למעביד כסף לשלם, הרי אינו עובר בלאו. וכן במציאות השכיחה, שמספק השירות מוחל מראש, ומוכן לקבל את שכר העבודה לאחר תקופה קצרה, הרי שאין מזמין השירות עובר על איסור. אכן, במצבים רבים זה מסייע לנו שלא לעבור על איסורים, (וזו הסיבה שהרב אליהו התקשר לעורך דבריו, כדי שלא יהיה בבחינת 'תובע' אותו).
אולם, יחד עם זאת, חשוב להדגיש שגם אם נותן השירות מוחל, ואיננו עוברים על איסור, הרי גם את מצוות העשה איננו מרוויחים. אך מי שמרוצה 'לאסוף' מצוות בחייו, וודאי ראוי שישתדל לשלם באותו יום, וכמו שאנו לובשים ציצית כדי 'להרוויח' מצווה כך טוב שנשתדל לשלם שכר שכיר בזמנו, כשהדבר אפשרי.
ויהי רצון, שנזכה לקיים את מצוות ה' בשלימות, ולהראות בכך לעולם כולו כיצד התורה מנחילה לישראל מציאות חיים טובה, ישרה... המצמיחה כלכלית את העם והעולם!
עוד בנושא כי תצא

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל שאלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il