ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובע הוא בעל עסק שנמצא באזור התעשייה בשטח השייך לישוב, אך הוא מחוץ לגדר. בין הישוב לבעל העסק ישנו הסכם (שאינו חתום, אך מוסכם כי הוא מחייב) כי הישוב יאבטח את העסק במסגרת סיורי השמירה, אולם, בפועל רכז הביטחון של היישוב (הרבש"ץ) לא הורה לעובדי הבטחון לסייר באזור העסק.
התובע דורש שייקבעו נהלי שמירה מדויקים, בנוסף הוא דורש שתהיה התראה לרבש"ץ במקרה של אזעקה בעסק, בנוסף הוא ביקש להצטרף לכיתת הכוננות של הישוב, וכן הוא דורש 4,000 ₪ כפיצוי על הוצאות התביעה.
הנתבעים הסכימו שיש לקבוע סידורי ביטחון ראויים בהתחשב ביכולות של המוגבלות של יישוב קטן ובקשו מבית הדין לקבוע כללים בעניין.
פסק הדין בקצרה:
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
209 - עבודה לאחר שליחת תנאים בדוא"ל בלי חתימה על חוזה
210 - החובה לאבטח אזור תעשייה בישוב
211 - משמעותה של "זכות ראשונים" להמשיך לשכור דירה
טען עוד
נימוקים בקצרה
א. אחריות לביטחון עסק הממוקם בישוב
הגמרא במסכת בבא בתרא (ז ע"ב - ח ע"א) קובעת שכופים את תושבי העיר לממן שמירה לצרכי כל העיר. וכן נפסק בשו"ע (חו"מ קסג, א). לכן במדינת ישראל כשאין מענה מצד הצבא לביטחון התושבים, האחריות מוטלת על בני הישוב. בנוסף יש בין הצדדים הסכם הקובע כי חלה חובה על הישוב לאבטח את העסק. כיון שהרבש"ץ הוא עובד הישוב עליו להיות אחראי גם על בטחון העסק.
ב. סידורי בטחון ראויים
לגבי סידורי הביטחון, הובהר על ידי הנתבעים כי יחס התושבים לשמירה על העסק הוא מעין גמילות חסדים, ולא מתוך תחושה של מחויבות. בית הדין הורה ליישוב לשנות את נהלי השמירה, ולהבהיר לשומרים שהם חייבים לסייר גם באזור העסק. בנוסף, קיבל בית הדין את בקשתו של התובע שהרבש"ץ יקבל התראה במקרה של הפעלת האזעקה בעסק.
ג. הוצאות משפט
בית הדין דחה את דרישת התובע לקבלת הוצאות משפט. זאת, כיוון שלא הוכח נזק שנגרם לתובע מקיומו של הדיון, מעבר לכך מדיניות בית הדין היא שכאשר שני הצדדים התנהלו באופן סביר אין חיוב בהוצאות משפט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
