ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם:
הצעקה - פנימית יותר מהדיבור
הצעקה - פנימית יותר מהדיבור
מה המיוחד בצעקה?
הזוהר הקדוש 2 אומר שיש מן המשותף בין הבכי לצעקה, שכן שניהם מבטאים את מה שהפה אינו מסוגל לבטא, והוא מוסיף:
מאן דצלי ובכי וצעיק עד לא יכיל למרחש בשפוותיה - האי צלותא שלימתא, דהיא בלבא...
הנפש מלאה כל כך, עד שהשפתיים אינן יכולות לבטא זאת, ויש צורך בבכי ובצעקה, שכן ה"צעקה היא בלב, הדא הוא דכתיב 'צעק לבם אל ה''" וכו'. ועוד הוא אומר, ש"גדולה צעקה, שמושלת על מדת הדין של מעלה" וכו'. הצעקה קיימת כאשר הלב מלא כל כך בתפילה עד שאין אפשרות לבטא זאת בפה, ולכן היא מתגברת על מידת הדין של מעלה, מכוח העבודה הפנימית.
וכך יש להבין גם את התחנונים. יש אמנם תחנונים הבאים לידי ביטוי בדיבורים, אולם יש גם תחנונים של הלב, שבהם אין צורך בדיבורים. כפי שבכל תפילה יש מציאות של "ואני תפלה" 3 , שכל מציאותו של האדם מבטאת תפילה, כך גם בתחנונים יש מציאות שכל מהותו של האדם מבטאת תחנונים, ואין צורך בדיבורים של תחנונים.
צועק בבכי ותחנונים
זו היא העבודה הפנימית של הבכי והתחנונים, שעליה מדבר הרמב"ם בהלכות תשובה. הרמב"ם כותב שם 4 , ש"מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים", ואת דבריו ניתן להבין בשני אופנים. ניתן להבין שהכוונה היא לשני דברים נפרדים, שכן התחנונים הם לשון נוספת של תפילה, וכפי שמובא במדרש 5 "עשרה לשונות נקראת תפלה, ואלו הן: שועה, צעקה, נאקה, רנה, פגיעה, ביצור, קריאה, ניפול ופילול ותחנונים" וכו', והרמב"ם מלמדנו שבנוסף לצעקה של הבכי יש צורך בצעקה של דיבורי תחנונים ותפילה, וצריך לצעוק עם הבכי ועם דיבורי התחנונים. אך ניתן להבין שהכוונה היא לדבר אחד, שהצעקה היא צעקה של בכי ותחנונים; זו היא צורת הצעקה. הצעקה צריכה להיות צעקה פנימית, צעקה של בכי ותחנונים. זו היא עבודה פנימית, וצריך שהלב יצעק, וכפי שכתוב: "צָעַק לִבָּם אֶל ה'" 6 . זהו הלימוד שלמדים אנו מתוך פרשתינו, שצריך שהאדם יבכה בצעקתו, ואז אולי יזכה להתגבר על מידת הדין.
--------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
