ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תשרי תשנ"ט
שאלה
האם מותר לומר קדיש על מי שר"ל ציווה לשרוף גופתו לאחר מותו?
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
403 - ל. חתם "מקדש השבת" בתפילת יום טוב שחל ביום שישי
404 - אמירת קדיש על מי שציווה ר"ל לשרוף את גופתו
405 - השמטת קטעים מן התפילה ושיתוף הציבור בתפילה
טען עוד
גם אם סיבת הציווי לשרוף את גופו לאחר מותו היא משום שהיה "מומר להכעיס", אומרים עליו קדיש 1 , ואע"פ שזה מעשה מגונה מאוד 2 .
במקום שהרב חושש, שאמירת הקדיש תביא לפירצה בתחום חשוב זה, יש לשקול סנקציות אחרות, כגון בקביעת מקום הקבורה, ואכמ"ל 3 .
רק אם ח"ו נשתמד, יש מקום - לפי נסיבות העניין - למנוע אמירת קדיש 4 .
^ 1. אף שהאב רשע, מכל מקום שייך לגביו ברא מזכא אבא, דהא חזקיהו מלך יהודה "גרר עצמות אביו", והודו לו חכמים. ואמרינן בפרק נגמר הדין (סנהדרין מז ע"א) בטעמא דחזקיהו שגרר עצמות אביו "כי היכי דתהוי ליה כפרה", ובן חייב בכבוד אביו הרשע, כמו שמובא ברמב"ם (פ"ו מה' ממרים הל' יא).
^ 2. וז"ל שו"ת "שרידי אש" (ח"ב סי' כג) "וגרוע זה שציוה לשרוף את גופו משאר רשעים, שהללו הם רשעים בחייהם, וזה המשיך את רשעותו גם לאחר מותו, וציוה להבדיל את גופו המת משאר מתי ישראל". ונפקא מינה לקבורה בקבר ישראל.
^ 3. עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"ד תשו' קיב).
^ 4. רמ"א בשו"ע יו"ד (סי' שעו סע' ה) פוסק: י"א דמומר שנהרג ביד עובדי כוכבים, בניו אומרים עליו קדיש, וט"ז וש"ך כתבו שם, אבל מת על מטתו - לא. ואף-על-פי שמקורו של רמ"א הוא מהרד"ך, ומשמע מהרד"ך עצמו דאפילו על מומר להכעיס יכולים לומר קדיש, רק שאבלים אחרים יכולים לבוא עליו בטענה שהם קודמים ויותר חייבים בזיכוי אבותיהם היהודיים (ובימינו נהוג שכולם אומרים קדיש ביחד ואין אחד בא בטרוניא על משנהו בזכות הקדישים, כמו שמובא ב"פני ברוך" סי' לד סע' לד), וכן הבין בשו"ת "ציץ אליעזר" (ח"י סימן מא פרק ד), מכל מקום מובא (שם) שר"מ בנעט וכן בשו"ת "אמרי אש" (חי"ד סי' קכב) הבינו דברי רמ"א דוקא במומר שנשתמד או מומר לע"ז, וכן מחלק "גשר החיים" (ח"א פ"ל סע' ח ס"ק י).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
