ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
וזאת משום שמצוות יישוב הארץ צריכה להתקיים בהדרגה לפי יכולתו של עם ישראל. ומכיוון שעם ישראל לא היה מספיק גדול ורב לקראת הכניסה לארץ, ולא היה ביכולתו למלא את כל מרחבי ארץ ישראל כולה, המצווה הייתה לכבוש תחילה את עבר הירדן המערבי כפי הגבולות שבפרשת מסעי, שהם השטחים המקודשים יותר שבארץ. ורק לאחר שיישבו את כל השטחים שבידם כראוי יתרחבו בהדרגה לעבר הירדן המזרחי ולכל שטחי ארץ ישראל (רמב"ן במדבר כא, כא). וכן ביאר המלבי"ם, שאמרה התורה בפרשה זו כמה פעמים "לכם", עד שסיימה "זאת תהיה לכם הארץ - לרמוז שהוא רק לפי שעה, כי יתרחב הגבול בכל פעם כמו שהיה בימי דוד ושלמה ובימי הורדוס שאז התפשט מלכותם עד נהר פרת, וכל שכן לעתיד לבוא".
לכן מתחילה לא התכוון משה רבנו לכבוש את ארץ סיחון ועוג, ורק לאחר שסיחון ועוג לא נענו להצעת השלום של ישראל ויצאו נגדם למלחמה כבש עם ישראל את ארצם. ואחר שבני שבט ראובן וגד ביקשו להתנחל בעבר הירדן המזרחי נענה משה רבנו לבקשתם, ובתנאי שאף הם ישתתפו בכיבוש החלק המקודש יותר שנמצא בעבר הירדן המערבי.
אומנם גם את החלק המערבי לא יישבו כראוי, ובמיוחד בגבול צפון.
גבול צפון
חמש שיטות ישנן לגבי הנקודה המערבית בגבול צפון של ארץ ישראל, הנושקת לים התיכון. א) לתרגום יונתן ותרגום ירושלמי, ברכס ההרים הנקרא טוורוס אומנוס, שהם הרי אמנוס בדרום טורקיה, צפונה מקו רוחב 36. ב) ל'כפתור ופרח', בהר הנקרא אקרא - הר קל, בגבול שבין טורקיה לסוריה, בקו רוחב 36. ג) לרמב"ם, בקו רוחב 35, בהר הסמוך לעיר בַּניַאס. ד) לר"ש סירילאו ו'תבואות הארץ', בהר הנמצא מעט דרום מטריפולי, שנקרא כיום הר בתרון. ה) ל'אדמת קודש', סמוך לביירות ממזרחה, בהר הנקרא כיום חמנה (פניני הלכה העם והארץ ג, טו).
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
657 - ביאור חדש לכתבי הרב קוק זצ"ל
658 - פרו ורבו וירושת הארץ
659 - מענה לטענות בעניין היחס לרפורמים
טען עוד
ונראה יותר כדעה החמישית. שכן בפועל עד קרוב לביירות הגיעה קצה גבול התנחלות ישראל. וכן למדנו שהמצווה לקבוע ערי מקלט במרחקים שווים ביניהן, ובין הצפונית שבהן לגבול הארץ (מכות ט, ב). ומכיוון שעיר המקלט הצפונית שבגליל היא קדש (כ־25 קילומטרים מצפון לכנרת), ממילא גבול הארץ צריך להיות סמוך לאזור ביירות.
גבול צפון בפועל
אומנם גם אם נקבל את השיטה החמישית או הרביעית לעניין גבול פרשת מסעי, עדיין קשה. מפני שהנחלה הצפונית שייכת לשבט אשר, והיאך ייתכן שנתנו לו נחלה כה גדולה? שהרי אפילו לשיטה החמישית, יוצא שנתנו לו שטח גדול יותר משאר השבטים, שכן הוא כלל את רוב הגליל וקרוב למחצית הרי הלבנון עד ביירות, שטח גדול מאוד ופורה. על אחת כמה וכמה שקשה על הדעה הרביעית, שכוללת את כל הרי הלבנון עד טריפולי.
ואפשר לבאר שמתחילה היו כל שנים עשר השבטים אמורים לנחול בעבר הירדן המערבי עד לבוא חמת, וכפי שהמרגלים תרו עד לבוא חמת (במדבר יג, כא). וגם אחרי שראובן, גד וחצי המנשה נחלו בעבר הירדן המזרחי, עדיין נותר הגבול הצפוני של הארץ בהר ההר ולבוא חמת כגבול שאליו צריכים לשאוף. אומנם חלוקת הארץ לשבטים בימי יהושע בן נון הייתה רק עד צידון, שעד אליה נמשכה נחלת שבט אשר. ומה שצפון לנחלת אשר עד לבוא חמת, וכן הרי הלבנון שממזרח לצידון, נועדו לכל מי שיחסר לו מקום, וכשם שבאו בני דן ללשם שסמוכה לקריית שמונה (ראו פניני הלכה העם והארץ ג, 14).
התרשלות בפרו ורבו
מכיוון שמספרם של ישראל לא הספיק ליישב את הארץ כולה, ובני ראובן וגד וחצי המשנה התנחלו בעבר הירדן המזרחי, אף את הצד המערבי של הירדן לא זכינו ליישב כראוי, ומובלעות רבות נשארו בידי הכנענים, וכמעט כל השטח הצפוני שבהרי הלבנון נותר בידי הכנענים. בסופו של דבר בגלל הגויים שנשארו בארץ נחרב בית המקדש וגלינו מארצנו. ונתקיים בנו מה שנאמר: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשׂיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה. והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם" (במדבר לג, נה).
חשוב לדייק, עיקר אי הצלחתנו ליישב את הארץ כולה אינה מפני שלא לחמנו כראוי בגויים, אלא מפני שהתרשלנו במצוות 'פרו ורבו', ולא היו מספיק אנשים ליישב את הארץ. שנאמר: "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ" (שמות כג, ל).
חטא המרגלים הכפול
נמצא שבעומק חטא המרגלים היה טמון חטא נוסף, התרשלות במצוות פרו ורבו. במשך מאתיים ועשר שנים שהיו במצרים - התרבו משבעים נפש לשישים ריבוא גברים יוצאי צבא. ואילו במשך כל אותם ארבעים שנה במדבר, שבהם היינו צריכים לגדול פי שניים ושלושה, לא גדלנו כלל.
שתי מצוות אלו: ישוב הארץ ופרו ורבו - תלויות זו בזו. ברכת הארץ והמשפחה אחת היא. וכפי שנאמר לאברהם אבינו: "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם. ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך יימנה" (בראשית יג, טו-טז, וכן שם יז, ו-ח). וכן נאמר ליצחק אבינו: "והרביתי את זרעך ככוכבי השמיים ונתתי לזרעך את כל הארצות האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ" (בראשית כו, ד). וכן נאמר ליעקב אבינו: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך" (בראשית כח, יג-יד).
חטא המרגלים של דורנו
לפני כמאה ועשרים שנה, כחמישים שנה אחרי תחילת פעילותם הציונית של הרב אלקלעי והרב קלישר, בעת הקמת התנועה הציונית, מנה העם היהודי כאחד עשר מיליון. הערבים שהתגוררו בכל סביבות גבולות ארץ ישראל התנ"כיים, כולל לבנון, סוריה וכל עיראק, מנו מעט יותר מחמישה מיליון, כאשר בשני עברי הירדן גרו מעט יותר מחצי מיליון ערבים. הייתה אז הזדמנות לעם היהודי לחזור לארץ, לפרות ולרבות בה. אולם רוב עמנו פחד לעקור עצמו מהגולה ולעלות לארץ וליטול את גורלו בידיו כמצוות התורה. אומנם הניסיון היה עצום, העלייה לארץ באותם הימים הייתה כרוכה בקשיים רבים, אולם הסירוב לקיים את המצווה לעלות לארץ כאשר היה ניתן היה בבחינת חטא המרגלים של ימינו, וכפי שלמדנו בתורה, המחיר על כך נורא. עברנו את השואה, את שלטון הדיכוי הקומוניסטי ואת ההתבוללות. וכך כיום, בכל העולם ישנם כחמישה עשר מיליון יהודים מוצהרים, ובארץ כשבעה מיליון יהודים. לעומת זאת, הערבים שבסביבות ארץ ישראל זכו ליהנות מפירות המהפכה התעשייתית, הרחבת ייצור המזון ושיפור הרפואה, והם מונים יותר מ־80 מיליון.
מספרים אלו מלמדים אותנו את מלוא משמעותו החמורה של חטא המרגלים - חטא הפחד לעלות לארץ, לכבוש אותה וליישבה, שהוא הגורם הראשון לחורבן הבית, שעליו אנחנו מתאבלים בתשעה באב.
בימי קדם, בעקבות חטא המרגלים, כל דור יוצאי מצרים נותר למות במדבר. בעת החדשה המוני העם היהודי שנותרו בגולה נרצחו, דוכאו והתבוללו.
אשרי היהודים שבחרו לעלות לארץ ישראל וליישבה. בזכותם העם היהודי חוזר להשתקם אחרי האסונות שפקדו אותו בעת החדשה. רק נדמיין לעצמנו איך היה מצבנו אילו מיליוני יהודים היו עולים לארץ לפני השואה וכיום היינו מונים חמישים מיליון, וחכמי התורה והמדע היו תורמים מכישרונם לתיקון עולם במלכות שדי. עדיין לא מאוחר, עוד אפשר לתקן, הן ביישוב הארץ והן בהידור במצוות פרו ורבו.
הברכה שבמצווה
לכל זמן יש אופי מיוחד משלו. כשם שיש זמן שמי שמשקיע בקרקע מרוויח, ויש זמן שהשקעה בטכנולוגיה משתלמת. כך יש דורות שמי שמשקיע במצוות פרו ורבו זוכה לברכה מיוחדת. כך למשל היה בארצות הברית, במשך שמונים וחמש שנה, מהכרזת העצמאות (1776) ועד מלחמת האזרחים (1861), האוכלוסייה גדלה ביותר מפי עשרה, מכשלושה מיליון לכשלושים ואחד מיליון, והכול כמעט בזכות ילודה והרחבת ההתיישבות. אז נבנתה החברה שקלטה את גלי ההגירה האדירים שהגיעו אחר כך והייתה תשתית למעצמה החשובה בעולם.
כך ויותר, בדורות אלו שדברי הנביאים מתחילים להתגשם, והארץ נותנת את יבולה, ובני ישראל צריכים להתרבות כדי לנחול את הארץ ולגלות את ברכתה לכל העולם, מי שזוכים להקים משפחה גדולה, באהבה ובשמחה, ולהעניק לילדיהם חינוך של תורה עם דרך ארץ, זוכים לברכה רבה במיוחד.
מתוך העיתון בשבע
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מי יושב במקום שלי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שופר
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
