ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
סן-חוזה, קוסטה-ריקה San Jose, Costa Rica
אדר ב' תשנ"ב
שאלה
תרמו עמוד תפילה לבית הכנסת, האם מותר לכתוב את שם התורם למעלה משם ה'?
תשובה
אין להקדים שמות אחרים לפני שם ה'[1], אלא אם כן יש צורך מיוחד לסדר זה[2], ולכן אין לכתוב שם התורם מעל שם ה', במיוחד שעמוד התפילה נמצא במקום בולט וגלוי לכל הציבור[3] אבל מותר לכתוב שם התורם מעל שם ה', אם זו האפשרות היחידה שיהיה שם ה' נגד פני המתפלל, כגון שאין מקום לכתוב את שם התורם למטה אלא על ידי העלאת שם ה' מעל פני המתפלל[4].
[1] מהא דציץ (סוכה ה ע"א וירושלמי יומא פ"ד ה"א גם לענין קלפיות של יום הכיפורים) שהיו כותבים השם למעלה ו"קודש ל" למטה, כדי שיהיה שם ה' למעלה. ועיין סוף מס' ידים ובנושאי כלים שם שאפשר להקדים שם של אחר לשם ה' רק כאשר הסדר דורש את זה, שמע מינא שבמקום שאין הסדר דורש את זה, אסור להקדים שם של אחר לשם ה' ועיין תוספות מגילה ט ע"א ד"ה א-להים ברא בראשית, שאפילו היוונים היו יודעים, שצריכים תמיד להזכיר הבורא בתחילה, ועיין בשו"ת פסקי מהרי"ט החדשים (סי' יד) שמביא את הציץ כמקור להקדים שם אביו לשמו.
[2] מפורש בסוף מס' ידים שבמקום צורך אפשר להקדים שמות אחרים לשם ה', כגון בספר תורה, ואפילו בשטרות שהיו כותבים "בשנה כך וכך ליוחנן כהן גדול לא-ל עליון" עיין תוספות בבא בתרא (קסב ע"א ד"ה לפי), ורק בציץ היתה קפידא מיוחדת, עיין כל זה בשו"ת מהרש"ם (ח"ה סי' ט בסופו).
[4] עיין "עשה לך רב" (ח"ד שאלה מד אות ד) שכתיבת "שויתי" לפני הש"ץ הוא ענין חשוב ועוזר למתפלל לכוון לבו לה' בתפילה. ואם כותבים את שם התורם כנגד המתפלל, אנו מפסידים את ענין הכוונות, ויתכן אף שנכנסים לבעית כתיבת אזכרות שלא לצורך (עיין בתשובה הנ"ל מה שכתב בשם הרב "תבואות שור"), ולכן נראה שיש מקום להתיר כתיבת שם התורם למעלה משם ה' רק במקרים מיוחדים, כאמור בהערה 1.
רבנים בבית המדרש
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
