בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • דברים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה
מצאנו בתורה פעם אחת "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה', לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּובָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹותֶיךָ" (דברים ו, יח)

ולעומתו: "שְׁמֹור וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם, כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹוהֶיךָ: (דברים יב, כח).

מדוע נתהפך סדר המלים? קשה בעיני לומר שהוא לשם גיוון ספרותי, כי קבלנו מהגר"א, מהמלבי"ם ומרש"ר הירש שיש טעם הגיוני לכל שינוי שבמקרא. לבאר שינוי זה יש להקדים היסוד כי "הטוב" הוא על פי שֵׂכֶל, ו"הישר" הוא על פי חפץ הלב. מניין לי זאת? מדברי המלבי"ם (על דברים יב, כח) לענין "הטוב" שאין לנו ידיעה מהו הטוב התורני אם לא שהקב"ה ינחה אותנו בתורתו, כי הכל תלוי בספירת חכמה דלעילא. [והרחיב בזה בפירושו למשלי, פרק א].

ולענין "יושר" כתב המלבי"ם (על דברי הימים-ב כט, לד): "כי הלוים ישרי-לבב שלענין הקידוש היו זריזים יותר שהם ישרי לב, נפרשים מן התאוות, ולבם מושל ביראת אלוהים על פי היושר הנטוע בלבם" [עכ"ל]. הרי שהיושר תלוי בלב וברצון.

רש"י על דברים (יב, כח) כתב מעין זה? "הטוב, בעיני השמים. והישר, בעיני אדם".

עיינתי בקונקורדנציה ומצאתי סימוכן לכך מהמקרא. בשלוש עשרה מקומות "יושר" מציין חפץ הלב. הנה הרשימה:
דברים ט, ה – לא בצדקתך וביושר לבבך
מלכים-א ג, ו – באמת ובצדקה ובישרת לב
תהלים ז, יא – מושיע ישרי לב
תהלים יא, ב – לירות במו-אופל לישרי לב
תהלים לב, יא - והרנינו כל ישרי לב -
תהלים לו, יא – וצדקתך לישרי לב
תהלים סד, יא - ויתהללו כל ישרי לב
תהלים צד, טו – ואחריו כל ישרי לב
תהלים צז, יא – ולישרי לב שמחה
תהלים קיט, ז – אודך ביושר לבב
איוב לג, ג – יושר לבי אֲמָרַי
דברי הימים-א כט, יז – אני ביושר לבבי התנדבתי
דברי הימים-ב כט, לד – והלוים ישרי לב להתקדש

אבל לשון "לב טוב" אמנם נמצא בשימוש רב בימינו לענין מדות טובות, אבל במקרא הוא מופיע רק לענין מצב רוח טוב. "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ, וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹוהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ" (קהלת ט, ז) ושם ענינו הנאה גופנית, בלי קשר לענינים שכליים. וכן "ולב נבל טוב עליו" (שמואל-א כה, לו) "כטוב לב המלך ביין" (אסתר א, י). וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב... (אסתר ה, ט).

אבל מקורות במקרא שענין "טוב" הוא לפעמים תואר של השֵׂכֶל, הנה המקראות:
שמואל-א כה, ג – והאשה טובת שֵׂכֶל
תהלים קיא, י – שֵׂכֶל טוב לכל עושיהם [ראה שם המלבי"ם]
משלי ג, ד – וּמְצָא חן ושֵׂכֶל טוב בעיני אלוהים ואדם
משלי טז, כ – משכיל על דבר ימצא טוב
משלי יג, טו – שֵׂכֶל טוב יתן חן
דברי הימים-ב כב – והלוים משכילים שֵׂכֶל טוב לה'


נחזור לשאלתנו בתחילת המאמר, מדוע כאן כתוב "ישר" לפני "טוב", וכאן "טוב"
לפני "ישר". רעיון דלהלן קבלתי מדברי המלבי"ם על דברים (יב, כח) אמנם שם כתב לענין אחר והוא לא בא ליישב שאלתנו על היפוך המלים בין שני פסוקים אלו.

אדם המקיים חוקי האלוהים, שיסודם בחכמה עליונה [כמו שאמרו במדרש בראשית רבה (יז) "נובלות חכמה של מעלה: תורה"] עליו להתחנך לפעול בעצמו שיקיימם מתוך "יושר לבב", בחפץ לב בלי סטיות צדדיות, למען מטרות אחרות שהן חוץ מעבודת הקב"ה. כי קו הישר הוא המרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות, כי אינו סוטה לצדדים למטרות אחרות. כלומר, תעשה הטוב [העליון] מפני שהוא מתאים ליושר האנושי, ותעשה בחפץ-לב.

אבל גם כאשר האדם מקיים מדת הישרות, כמו ביצוע "לפנים משורת הדין", כמו שאמרו חז"ל (מהרש"א על עבודה זרה כה ע"א, והביא כמה מקומות מהתלמוד) עליו לקיים זאת לא מפני נטיות לבו בלבד, אלא כי כך רצון הבורא, שהוא הטוב. כלומר תעשה היושר מפני שהוא מתאים לטוב העליון, לחכמה העליונה.

לכן באו שנו המקראות הללו בסדר שונה זה מזה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il