ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
בכדי להבין את הדברים, נעיין בפסוקים:
דברים פרק טו
(פסוקים ב-ג): וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה': אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ, וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ:
(פסוק ט): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא:
בפסוקים ב-ג מופיעה חובת ההשמטה ואיסור הנגישה אחרי השביעית. בפסוק ט מופיע האיסור להימנע מנתינת הלוואות בשל חובת ההשמטה.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
13 - מהי מצוות שמיטת כספים?
14 - מדוע הלל תיקן את הפרוזבול?
15 - נוסחי שטר הפרוזבול
טען עוד
לכאורה הלל הזקן עושה כאן חשבון השוקל בין האיסורים. העם אינו מצליח לעמוד בשתי החובות גם יחד, ועל גדולי ישראל מוטלת החובה לשאול: איזו מצווה נדחית מפני חברתה? הלל הכריע שעדיף להחמיר ולעודד נתינת הלוואות כדי להימנע מהאיסור המופיע בפסוק ט, על חשבון פגיעה בקיום פסוקים ב-ג.
מדוע? לכאורה ישנם מספר שיקולים להעדיף את קיום המופיע בפסוקים ב-ג מאשר למנוע מלעבור על פסוק ט. ראשית, בפסוקים ב-ג יש מצוות עשה (שמוט) ולא תעשה (לא יגוש). בפסוק ט לכאורה בעיקר מצוות לא תעשה. יתרה מזו, על האיסורים שבפסוקים ב-ג עוברים באופן פעיל, על ידי נגישה. על פסוק ט עוברים בצורה סבילה, ב"שב ואל תעשה", ולכאורה זה עדיף!
לפני שנסביר מדוע הלל (התנא הארץ ישראלי) בכל זאת הכריע לתקן פרוזבול, ראוי לציין שיתכן ולא כל חכמי ישראל בכל הדורות הסכימו אתו. שמואל (דור ראשון לאמוראי בבל) (שם במסכת גיטין עמוד ב) אומר שאילו היה בכחו היה מבטל את הפרוזבול. שמואל גם אומר שניתן למסור את הפרוזבול בפני בית הדין של סורא ונהרדעא בלבד. מדוע שתהיה הגבלה שכזו? רבים מן הראשונים אומרים שהכוונה היא שצריכים בית דין שבכחו להוציא ממון, ולא סתם שלושה אנשים. הרמב"ם אומר שמכיוון שהפרוזבול זו לכאורה הערמה, יש חשש שאנשים יזלזלו בזה, ולכן הומצאה דרישה שהפרוזבול יימסר בפני בית הדין הגדול שבדור. אך הרמב"ן (וכנראה גם הרי"ף לפניו וראשונים נוספים) אומר שמאחורי הדברים מסתתרת מחלוקת עקרונית: שמואל סובר שכל תקנת הפרוזבול בטעות יסודה, ולכן, גם אם אין בכחו לבטל את התקנה (הקדומה), בכחו להגביל את התקנה באופן שתצמצם את השימוש בה באופן משמעותי.
למעשה איננו פוסקים כך, אלא כרב נחמן שבהמשך הסוגיה אומר שאילו היה יכול היה עוד יותר מקל על גדרי מסירת הפרוזבול. אך נמצאנו למדים שלא כל גדולי ישראל הסכימו עם הכרעתו של הלל הזקן.
נשוב לעיקר שאלתנו: ניתן להציע שתי סיבות מדוע הלל מעדיף את פסוק ט על פני פסוקים ב-ג:
ראשית, הלל מתבסס על מנגנונים הלכתיים קיימים, המאפשרים לעקוף את שמיטת הכספים. אם כך ההכרעה איננה לעבור על פסוקים ב-ג, אלא לגרום לחובות לא להיות כלולות בציווי המופיע שם. לעומת זאת, אין דרך הלכתית לעקוף את מצוות נתינת ההלוואה.
שנית, יתכן ושיקולו של הלל מבוסס על מטרת המצוות הללו. המטרה של חיוב השמיטה ואיסור הנגישה הוא להקל על העניים. אך מה יבחר העני בין שתי האפשרויות הבאות: לקבל הלוואות שלא יישמטו, או לא לקבל הלוואות כלל, מה העני היה מעדיף? ודאי שהעני מעדיף שתהיה לו אפשרות לקחת הלוואה, גם אם הוא יודע שהיא לא תושמט. יתכן וזו הסיבה שהתורה הסמיכה את איסור ההימנעות מנתינת ההלוואה לחובת ההשמטה. כדי להבהיר שמצוות ההשמטה איננה עומדת בפני עצמה כגזירת הכתוב, אלא יש לראות אותה במסגרת הרצון להקל על העניים. לכן הייתה אפשרות להלל להעדיף את איסור ההימנעות מהלוואה על פני חובת ההשמטה. בסופו של דבר, מטרתו היא ליצור את המצב המוצלח ביותר שניתן עבור העניים, גם אם הדרך לשם דורשת להשתמש בפתרון עוקף-הלכתי.
מסתבר שבזה המחלוקת: שמואל מתמקד במקורות ההלכה, ועושה חשבון של לאו ועשה, ושל שב ואל תעשה. הלל מתמקד בצורך של העניים, ומרצון ה' הבא לידי ביטוי במצוות השמיטה.
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
איך עושים קידוש?
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
