ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ננסה לבחון דרך "משקפיה" של פרשת השבוע מה יחס ההלכה לתופעה מעין זו.
בפרשתנו מצויה פרשיית "אשת יפת תואר" שעליה אמרו חז"ל:
"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות" (קידושין כא ע"ב)
עליה ניתן לומר גם את דברי החבר "מצאת מקום חרפתנו". עם כל ההסתייגויות הנ"ל נעיין בפסוק החותם את הפרשייה:
"וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ" (דברים כ"א יד).
"וְהָיָה" לשון שמחה. "סוף טוב" איש זה שנפל בפח, התעשת והחליט לשלח את "אשת יפת התואר" מביתו. עכשיו הזמן להזהירו:
"וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף".
למרות שמדובר בשבויה והמנהג בעולם העתיק היה למכור שבויים כעבדים, אסור לך לסחור בה כיון ש"עִנִּיתָהּ". קשר האישות שנוצר ביניהם בכפיה, כתוצאה מכניעה לייצר הרע, היה יכול להתקדש, אם הייתה מתגיירת והיה נושא אותה לאישה. גם זה כאמור, בדיעבד גמור וכהזמנה לצרות לעתיד הקרוב והרחוק (כפי שרמוז בסמיכות לפרשיות הבאות). עם כל זאת, להוסיף "חטא על פשע" ולסחור באשה, התורה אוסרת בתוקף.
השאלה היא מה מוסיף הביטוי "לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ"? ביטוי זה מופיע רק פעם אחת נוספת במקרא:
"כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ" (דברים כ"ד ז).
לפי רש"י, המסתמך על רבי משה הדרשן, האיסור הוא להשתמש בה, ולדרוש ממנה לעבוד בעבורך וזאת על פי שורש דומה בשפה הפרסית. לשיטתו של "אבן עזרא" האיסור הוא לרמות או להונות את האשה, הוא מסתמך על ההקשר: "ופירושו לפי מקומו בטעם רמאות".
התורה איננה מפרטת מי היא אותה "אשת יפת תואר", אבל רמזים בכתוב והכרת המציאות הביאו את הרמב"ן להסביר כי היא אחת מבנות "מחנה הנשים המקושטות" שהיה סמוך לכל מחנה מלחמה.
אם כך, תוספת איסור זו, מהווה עבורנו אות וציון דרך לרמה המוסרית הנדרשת מעמנו בשני תחומים:
א. התורה מחייבת הפרדה מוחלטת בין קשר של אישות לקשר של בעלות ממונית או תלות ממונית. זו הסיבה שיש לשחרר אמה העבריה בהגיעה לגיל בו היא ראויה לחיי אישות. לכן גם במקרה של "יעוד" האמה הופכת לגבירה מכל הבחינות ואין לגרוע מזכויותיה כאישה. גם מי שנפל ב"פח" "אשת יפת התואר" חייב בדיעבד להמשיך את חייו עם השבויה בקדושה או לכתחילה לשחררה שחרור אמיתי ולנתק עמה כל קשר.
ב. אפילו אם מדובר במישהו ממעמד חברתי ורוחני נחות ככל שיהיה, אין לנצלו, להונותו או לסחור בו או בגופו בכל דרך שהיא. איסור זה תקף גם אם הוא בתמימותו או במצוקתו ואפילו מדעתו, גם אם היא קלה, בחר לזלזל בעצמו.
החברה בישראל חייבת להלחם בתופעת הסחר בנשים וניצולן גם כחובה הלכתית, תורנית. שיפור בתחום זה יהפוך את מדינת ישראל למדינה יותר יהודית.
לכן, מן הראוי שהרבנים מבחוץ וחברי הכנסת של הסיעות הדתיות, הם יצטרפו ליוזמה ויובילו אותה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














