ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אלוקיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (דברים כ"ט ט).
הדגשה כפולה של הכתוב בעניין של כלל ישראל. גם הפרשיה הקודמת המשמשת כהקדמה לפרשתנו מדגישה עניין זה:
"ויקרא משה אל כל ישראל" (שם, שם א).
עיון בסוף פרשת וילך מגלה כי גם היא מסתיימת באותה הדגשה
"וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם" (שם ל"א ל).
לביטוי "ניצבים" יש משמעות מיוחדת בהרבה מאוד מהופעותיו בתנ"ך.
נתחיל בענייני דיומא. בימים אלה מנסה עם ישראל להיות בבחינת "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ" גם באמצעות אמירת שלש עשרה מידות, שם אנו מוצאים:
"וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר...וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר ... וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'... וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת... (שמות ל"ג ל"ד).
על פסוקים אלה אומרים חז"ל:
"אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם" (ראש השנה דף יז ע"ב).
מכאן למד הרב יוסף דוב סולובייצ'יק זצ"ל כי כל שליח ציבור בימים נוראים מייצג כביכול גם את השכינה.
נביא עוד כמה:
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' ... וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" (בראשית י"ח א-ב).
"הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם..." (שם כ"ד יג).
"לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתו" (שמות ז' טו).
"וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ" (במדבר כ"ב כג).
"אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה'" " (שמו"א א', כו).
"וּשְׁמוּאֵל עֹמֵד נִצָּב עֲלֵיהֶם וַתְּהִי עַל מַלְאֲכֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה" (שם י"ט, כ),
"הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם..." (שם כ"ד יג).
"לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתו" (שמות ז' טו).
"וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ" (במדבר כ"ב כג).
"אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה'" " (שמו"א א', כו).
"וּשְׁמוּאֵל עֹמֵד נִצָּב עֲלֵיהֶם וַתְּהִי עַל מַלְאֲכֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה" (שם י"ט, כ),
ועוד רבים.
בכל המאורעות הנ"ל מתואר מצב של גילוי שכינה ברמה זו או אחרת. כך בזמן ההתגלות אל אברהם באלוני ממרא וכך בזמן התבררות הסימן האלוקי בבחירת רבקה. גם חלומו הנבואי- פלאי של יעקב (והשוה גם ללשון בחלומו של יוסף על האלומות בשדה) בוודאי מבטא מצב של התגלות.
עקרון זה מפורש בדברי חז"ל, בעניין התייצבותה, כביכול, של אחות משה וז"ל:
"ותתצב אחותו מרחוק - א"ר יצחק: פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר; ותתצב - וכתיב: "ויבא ה' ויתיצב" (שמואל א ג' י) (סוטה דף יא עמוד א, עיינו גם שם יג ע"א מבואר שחז"ל ראו במעמד זה מבחן למרים, כמי שמדברת בשם השכינה). או בהגדרתם המכלילה "ואין יציבה אלא נבואה שנ' ראיתי את ד' נצב על המזבח (עמוס ט' א)" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה י ד"ה ותקח מרים).
(במאמר מוסגר נרמוז לכך שיתכן שגם המצבה ששימשה כלי לגיטימי לעבודת ד' בתקופת האבות שמה נובע מהשורש י.צ.ב שקשור בטבורו לגילוי שכינה).
אם כן, נוכל להגיע למסקנה מאוד מעניינת, כדי להגיע למצב של נוכחות שכינה יש צורך באחדות של כלל ישראל. כדי להיות ניצבים לפני הקב"ה במשמעות ובמובן של גילוי שכינה, יש צורך בנוכחות של כל חלקי העם מן הגדול ועד הקטן מראשי השבטים ועד חוטבי העצים ומן הזקנים ועד שואבי המים. אחדות זו, אין פירושה אחידות. האחדות באה לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה, שם נלחמו כתף אל כתף בני המושבים והקיבוצים יחד עם העולים החדשים, כולם עם בוגרי ישיבות ההסדר והמכינות.
שתי שאלות אנו צריכים לשאול את עצמנו: האם כל מגזרי החברה הישראלית היו שם? האם כל אלה שהיו שם, הרגישו שהם מאוחדים עם ההנהגה הנוכחית של מדינת ישראל? נשאיר את שתי השאלות פתוחות לדיון ציבורי מעמיק.
נתפלל כי כל העם יתייצב בלב אחד כאיש אחד באמירת שלוש עשרה המידות להגברת הרחמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
