ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
מהמשנה במסכת שבת (פרק יח משנה ב) משמע שאפרוחים הם מוקצים.
אך בדף מה (ע"ב) נאמר שהקן של הציפור היא מוקצה אם יש בו אפרוח מת.
רבינו יוסף בעל התוספות והר"ש משנץ פוסקים שאפרוח חי אינו מוקצה, מכיוון שילד קטן עשוי להשתעשע בו. מן המהרש"ל משמע שפוסק כדבריהם. אך בעלי התוספות על הדף חולקים ופוסקים שבעלי חיים הם מוקצים, וכך פוסק השולחן ערוך.
לכאורה המחלוקת הזו אמורה להשליך גם על חיות מחמד: לפי המהרש"ל הם לא יהיו מוקצים, ואילו לפי השולחן ערוך הם מוקצים.
אך הקשר אינו הכרחי. יתכן ויש הבדל בין חיה שילד עשוי להשתעשע בו, לבין חיה המיועדת לשעשע בה את הילד.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
7 - מוקצה – כלים שבורים וכלים מפורקים
8 - האם חיות מחמד הם מוקצים?
9 - כיבוי גז ביום טוב
טען עוד
בשבועות האחרונים למדנו על מוקצה מחמת גופו. ההגדרה היסודית של מוקצה מחמת גופו הוא כל דבר שאינו כלי ואינו אוכל. כלומר, חפצים מהטבע שהאדם לא הכין לשימושו.
המהר"ח אור זרוע מציע שאם האדם מצא ציפור שיר והביא אותה לביתו, ניתן לראות בה "כלי" שמקשט את ביתו בשירה.
הרא"ש אומר שבעלי חיים אינם כלים, מכיוון שהם ממשיכים לחיות בדרכם הטבעית. כשם שעד אז הם שוררו בטבע, כעת הם משוררים בבית. האדם לא עשה דבר להפוך אותם למזמרים יותר ממה שהיו קודם, לכן הם יוגדרו כמוקצה.
מחלוקת מקבילה נמצאת בדברי האחרונים המוקדמים. בהלכות קטנות מציע שכל בהמה שאדם משתמש בה נחשבת "כלי". אך החקרי לב חולק עליו. הוא אומר שגם אם היא משמשת למלאכה, היא אינה 'כלי' לעניין מוקצה בשבת. לכאורה נשמע כמחלוקת דומה למהר"ח אור זרוע והרא"ש. אך הרב עובדיה מעיר שלא ניתן להסיק שהחקרי לב חולק על המהר"ח אור זרוע. המהר"ח אור זרוע עוסק בציפור שכבר הוכנסה הביתה, בשונה משור שמשמש לחרישה.
בפועל הרב עובדיה מחמיר. הוא נשאל על טלטול אקווריום עם דגים, ופוסק שהאקווריום הוא בסיס לדבר שאסור לטלטל, מכיוון שהדג הוא בעל חיים, וממילא הוא מוקצה.
הגרש"ז חולק על פסיקה זו, ומתיר לטלטל את האקווריום, מכיוון שאקווריום נועד לקשט את הבית. לא הדג עיקר, אלא הקישוט.
אצל פוסקי דורנו רואים מהפך. הגרש"ז והרב פיינשטיין מתירים לטלטל חיות מחמד. מדוע?
נראה שיש מספר דיונים שונים ביחס לבעלי חיים:
הגמרא עוסקת בבעלי חיים הנמצאים במרחב של האנשים. יש תרנגולים בלול ועזים בדיר. האדם משתמש בהם, אך הם אינם "כלים" באף מובן.
בין בעלי התוספות היו שזיהו שילדים משחקים עם חלק מהחיות, ולאור זאת מציעים שהם אינם מוקצים. כאמור, רוב הראשונים והפוסקים דחו את ההצעה הזאת.
כיוון אחר שעולה בין הפוסקים (הלכות קטנות) הוא שבעלי חיים ייחשבו "כלי" אם יש להם שימוש מסוים של האדם.
המהר"ח אור זרוע מעלה את זה שחלק מבעלי החיים מוגדרים כמעין קישוט. אך רוב הפוסקים אינם רואים הבדל מהותי בין הקישוט לבין השור החורש. כמובן שיש יותר מקום לראות בשור החורש "כלי" מאשר עז או תרנגולת, ובכל זאת, הפסיקה הראשית היא שכל אלו הם מוקצים.
אך בדורנו נראה שיש סוג אחר של חיה. חיה שאיננה משמשת את הבית, אלא נמצאת בתוך המרחב של הבית והמשפחה עצמה. היחס של אנשים לכלב יכול להיות כאל משהו פונקציונלי (כלב שמירה), אך רוב בעלי הכלבים כיום רואים בכלב חלק בלתי נפרד מהמשפחה. המושג של "חיית מחמד" אינו מושג של "בעל חיים שמשמש לתפקיד מסוים", אלא בעל חיים המשתלב במשפחה. נראה שהגרש"ז אוירבך והרב משה פיינשטיין ערים להבחנה הזאת, ולאור זאת פוסקים שחיות מחמד אינן מוקצה.
בדיקת פירות ט''ו בשבט
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
למה ללמוד גמרא?
עבודת ה' לחופש
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
