ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
מהמשנה במסכת שבת (פרק יח משנה ב) משמע שאפרוחים הם מוקצים.
אך בדף מה (ע"ב) נאמר שהקן של הציפור היא מוקצה אם יש בו אפרוח מת.
רבינו יוסף בעל התוספות והר"ש משנץ פוסקים שאפרוח חי אינו מוקצה, מכיוון שילד קטן עשוי להשתעשע בו. מן המהרש"ל משמע שפוסק כדבריהם. אך בעלי התוספות על הדף חולקים ופוסקים שבעלי חיים הם מוקצים, וכך פוסק השולחן ערוך.
לכאורה המחלוקת הזו אמורה להשליך גם על חיות מחמד: לפי המהרש"ל הם לא יהיו מוקצים, ואילו לפי השולחן ערוך הם מוקצים.
אך הקשר אינו הכרחי. יתכן ויש הבדל בין חיה שילד עשוי להשתעשע בו, לבין חיה המיועדת לשעשע בה את הילד.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
7 - מוקצה – כלים שבורים וכלים מפורקים
8 - האם חיות מחמד הם מוקצים?
9 - כיבוי גז ביום טוב
טען עוד
בשבועות האחרונים למדנו על מוקצה מחמת גופו. ההגדרה היסודית של מוקצה מחמת גופו הוא כל דבר שאינו כלי ואינו אוכל. כלומר, חפצים מהטבע שהאדם לא הכין לשימושו.
המהר"ח אור זרוע מציע שאם האדם מצא ציפור שיר והביא אותה לביתו, ניתן לראות בה "כלי" שמקשט את ביתו בשירה.
הרא"ש אומר שבעלי חיים אינם כלים, מכיוון שהם ממשיכים לחיות בדרכם הטבעית. כשם שעד אז הם שוררו בטבע, כעת הם משוררים בבית. האדם לא עשה דבר להפוך אותם למזמרים יותר ממה שהיו קודם, לכן הם יוגדרו כמוקצה.
מחלוקת מקבילה נמצאת בדברי האחרונים המוקדמים. בהלכות קטנות מציע שכל בהמה שאדם משתמש בה נחשבת "כלי". אך החקרי לב חולק עליו. הוא אומר שגם אם היא משמשת למלאכה, היא אינה 'כלי' לעניין מוקצה בשבת. לכאורה נשמע כמחלוקת דומה למהר"ח אור זרוע והרא"ש. אך הרב עובדיה מעיר שלא ניתן להסיק שהחקרי לב חולק על המהר"ח אור זרוע. המהר"ח אור זרוע עוסק בציפור שכבר הוכנסה הביתה, בשונה משור שמשמש לחרישה.
בפועל הרב עובדיה מחמיר. הוא נשאל על טלטול אקווריום עם דגים, ופוסק שהאקווריום הוא בסיס לדבר שאסור לטלטל, מכיוון שהדג הוא בעל חיים, וממילא הוא מוקצה.
הגרש"ז חולק על פסיקה זו, ומתיר לטלטל את האקווריום, מכיוון שאקווריום נועד לקשט את הבית. לא הדג עיקר, אלא הקישוט.
אצל פוסקי דורנו רואים מהפך. הגרש"ז והרב פיינשטיין מתירים לטלטל חיות מחמד. מדוע?
נראה שיש מספר דיונים שונים ביחס לבעלי חיים:
הגמרא עוסקת בבעלי חיים הנמצאים במרחב של האנשים. יש תרנגולים בלול ועזים בדיר. האדם משתמש בהם, אך הם אינם "כלים" באף מובן.
בין בעלי התוספות היו שזיהו שילדים משחקים עם חלק מהחיות, ולאור זאת מציעים שהם אינם מוקצים. כאמור, רוב הראשונים והפוסקים דחו את ההצעה הזאת.
כיוון אחר שעולה בין הפוסקים (הלכות קטנות) הוא שבעלי חיים ייחשבו "כלי" אם יש להם שימוש מסוים של האדם.
המהר"ח אור זרוע מעלה את זה שחלק מבעלי החיים מוגדרים כמעין קישוט. אך רוב הפוסקים אינם רואים הבדל מהותי בין הקישוט לבין השור החורש. כמובן שיש יותר מקום לראות בשור החורש "כלי" מאשר עז או תרנגולת, ובכל זאת, הפסיקה הראשית היא שכל אלו הם מוקצים.
אך בדורנו נראה שיש סוג אחר של חיה. חיה שאיננה משמשת את הבית, אלא נמצאת בתוך המרחב של הבית והמשפחה עצמה. היחס של אנשים לכלב יכול להיות כאל משהו פונקציונלי (כלב שמירה), אך רוב בעלי הכלבים כיום רואים בכלב חלק בלתי נפרד מהמשפחה. המושג של "חיית מחמד" אינו מושג של "בעל חיים שמשמש לתפקיד מסוים", אלא בעל חיים המשתלב במשפחה. נראה שהגרש"ז אוירבך והרב משה פיינשטיין ערים להבחנה הזאת, ולאור זאת פוסקים שחיות מחמד אינן מוקצה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
