ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
הביטוי השגור כיום לעזיבת התורה והמצוות הוא "לצאת בשאלה". ביטוי זה בטעות יסודו, משום שה"תשובה" מהביטוי ההופכי - לחזור בתשובה - אין פירושה מענה לשאלה, אלא שיבה למקור. ובכל זאת יש כאן מסר סמוי: מי שהחליט לעזוב את האמונה, לא רק נותר ללא תשובה לקושיותיו, אלא הוא חופשי לשאול כל מה שיעלה בדעתו. זאת בניגוד לאדם הדתי, הכלוא כביכול בסד התשובות שאליו הוא מחויב, ללא חשיבה חופשית אמיתית. האם זה באמת כך?
הקושיה והסטארט־אפ
בסרטון שמתאר את פלאי אומת הסטארט־אפ הישראלית מופיע ריאיון עם נשיא מכון ויצמן לשעבר, פרופ' דניאל זייפמן, שבו הוא מסביר כי דווקא ההצלחה המדעית שלנו נטועה עמוק בתרבות היהודית. וכך הוא אומר (בזמן שצילומים מבית מדרש מוקרנים על המסך): "מאפשרים לנו לשאול שאלות, מאפשרים לנו להתדיין. זה דבר מאוד ייחודי בדת היהודית... עבור מדענים רבים, מה שמפורסם בכתבי העת הוא לבטח האמת; עבור המדענים הישראלים, מה שפורסם הוא משהו שיש עדיין לשאול לגביו שאלות".
כל מי שלמד דף גמרא בחייו יודע שכולו בנוי משאלות על כל פרט ותג בכל נושא ועניין. זה מוטבע עמוק כל כך במסורת היהודית, עד שהפתגם העממי אומר שיהודי טוב עונה תמיד בשאלה. "אדם" בגימטריה "מה". בתפיסה היהודית, האדם השלם הוא האדם השואל. ללא שאלה אין בירור אמיתי, ואין פתיחות לשינוי ולהתקדמות.
לא מדובר רק על שאלות בתוך היהדות פנימה. רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי משבח את הטלת הספק של עם ישראל במשה רבנו בתחילת דרכו: "וחכמי בני ישראל שעמדו כנגדו וחקרו את מעשיו... כך נהג עַמו כלפיו לא מתוך בורות, כי אם בחוכמתם מחשש מפני התחבולות" (כוזרי א, מט). לדבריו, קשיות העורף והחוצפה של עמנו אינם רק חיסרון, אלא גם יתרון המאפשר להם להגיע לאמת באופן שלם יותר (עיינו שמות רבה מב, ט).
למרות זאת, לא תמיד יסוד יהודי זה מצליח לקבל ביטוי בשטח. לעיתים שואלי השאלות הקשות מצטיירים בפני המורים כקנטרנים, בעוד התלמידים המהנהנים בהסכמה נתפסים כמוצלחים יותר.
אך האמת הפוכה - האתגר הגדול שלנו בחג הפסח, שבו התבססה אמונתנו, הוא לעורר לשאלות את הילד שאינו יודע לשאול.
אז מה עניתי לאותו תלמיד שהרגיש כופר בגלל שאלותיו וספקותיו?
אמרתי לו: למה אתה מנסה להדחיק את המחשבות? כל ספק שצף אצלך הוא רק פתח לאמונה מעמיקה יותר. הוא הופתע מאוד מהתגובה שלי, אבל שיתף פעולה.
ביקשתי שיספר לי בהרחבה את כל הספקות, בלי להשמיט שום ספק שעולה לו. אמרתי לו שהוא לא צריך לפחד מהם, אלא לראות בהם קולות שדורשים ממנו התבגרות בתחום האמוני: מה שפעל עד כה רק מכוח האינרציה, מבקש כעת להיות מחובר לרבדים עמוקים בנפש, שדורשים הזדהות וחיבור.
היה מדהים לראות איך עצם האפשרות לשאול את השאלות ללא חשש, ולא לראות בהן איום קיומי על אמונתו, הרגיעה אותו והכניסה את הספקות לפרופורציה.
המקרה הזה, ומקרים נוספים שדומים לו, לימדו אותי שעל אף אווירת הפתיחות הגדולה בחברה הדתית כיום, בתחום של שאלות באמונה יש עדיין חשש גדול מצד הצעירים, ולעיתים הם חווים אותן כרעידת אדמה שמערערת את עולמם הדתי.
בירור האמת וביטחון עצמי
חשיבות השאלות נובעת מכך שרק על ידי שאלות וקושיות יתבררו הדברים כראוי, וכזעקת רבי יוחנן לאחר פטירת ריש לקיש – את הדעה שלי אני כבר יודע, אני רוצה חברותא שתקשה עליי ותחדד אותי, ולא שתגיד לי שאני צודק! (על פי בבא מציעא פד, א).
על ידי העיסוק בשאלות, התלמידים גם רואים שאין נושא שהמורים חוששים לעסוק בו, וזה כשלעצמו נוסך בהם ביטחון. כדבריו הנפלאים והחריפים של המהר"ל (בסוף באר הגולה): " אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו, אין לומר אליו 'אל תדבר ותסתום דברי פיך' , שאם כן לא יהיה בירור הדת. ואדרבה, דבר כמו זה אומרים: 'תדבר ככל חפצך וכל אשר אתה רוצה וחפץ לומר, ולא תאמר אם היה אפשר לי לדבר הייתי מדבר יותר', כי אם עושה זה שסותם את פיו שלא ידבר - זה הוא מורה על חולשת הדת ".
אני מניח שחלק מהקוראים תוהים: האם שאלות שכליות הן באמת מה שגורם לילדינו לעזוב את הדרך? ראשית, במחקר שנערך עבור החמ"ד לפני כמה שנים, התברר שישנם אחוזים לא מבוטלים שטוענים כי השאלות היו גורם משמעותי בעזיבתם (במיוחד גברים - כ־30%!). בנושא זה יעסוק אחד הפאנלים בכנס 'בין עולמות' בנושא הדתל"שים, שיתקיים השבוע.
אך אני טוען טענה אחרת: שאלה אינה בהכרח מכוונת למישור רציונלי. כל שאלה מבטאת קושי ופער, והיא הדרך שלנו ללב התלמיד. אם הוא שואל, סימן שזה מעניין אותו ומשמעותי לו. אם יש סדק, זה אומר שיש לנו היכן להיכנס. אכן, לעיתים השאלה החיצונית מסתירה מישור אחר וסמוי, אך גם אותו נוכל לגלות דווקא דרך השיח שיתעורר בעקבות השאלה.
כשהעטיפה מתפוררת
המחקר שהזכרנו גילה שהגיל הממוצע שבו עוזבים הדתל"שים את עולם המצוות הוא בסביבות 20-19. כלומר, זמן קצר לאחר סיום המסגרת הדתית הפורמלית המחייבת. משמעות הדבר היא שבית הספר היה מעין שומר חיצוני לשמירת המצוות, אך זאת בלי שהצליח לחדור לליבם של התלמידים. ממילא, עם סיום המסגרת, ירדה "העטיפה החיצונית" מבחינתם.
אנו חשים שיש כאן כשל חינוכי, משום שכל מטרתו של החינוך היא להצליח לחבר את לב הבן או התלמיד לערכים הנלמדים. וכביאור רש"י על הפסוק הפותח את פרשתנו: "בהעלותך את הנרות" (ולא נאמר "בהדליקך") - ללמדך שיש להדליק את הנר עד שתהא השלהבת עולה מאליה. כך גם הדלקת נשמת הילד צריכה להיות באופן שהחום והאור ייתפסו בנשמת הילד עצמו, ולא יישארו חיצוניים לו (על פי הרב נבנצל). רק כך, כאשר החינוך יהיה על פי דרכו - "גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו, ועיינו בהקדמת חובת התלמידים).
יש דרכים רבות וחשובות לחיבור האמונה והמצוות ללב ילדינו ותלמידינו. אחת החשובות והנגישות לנו היא עידודם לגשת ולשאול ככל אשר יחפצו.
עלינו לשוב למקור - ליסודות תפיסת היהדות, ובכך לחזור לשאלה שתסייע לצמצם את היציאה בשאלה: תנו מקום ולגיטימציה לשאלות של הילדים והתלמידים. אל תיבהלו מהן ואל תתייחסו אליהן כתירוץ לתאוותיהם. אחרת הן עלולות לפורר אותם מבפנים ולהתפרץ כשכבר יהיה מאוחר מדי. התעסקו ברצינות גם בנושאים שצפים מכל עבר בשיח הציבורי ובאינטרנט. אל תתעלמו מהם. העלאת שאלות אינה רק בדיעבד, היא מה שמאפשר לנו להבין ולהסביר את התכנים של היהדות באופן עמוק ומדויק יותר לדורנו. כך נזכה להעמיד תלמידים הרבה על רגליהם שלהם, והם יאירו מבפנים כשלהבת העולה מאליה.
הכותב הוא ראש 'מכון עולמות – לדעת להאמין'
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













