הקדמה למסכת גיטין חלק א | הרב דניאל קירש | בית המדרש

משנה וגמרא
גיטין

קטגוריה משנית

6 דק' קריאה

כהקדמה למסכת נעסוק בשתי שאלות.
א. מדוע מסכת גיטין קודמת למסכת קידושין?
ב. מהי המשמעות של המילה 'גט', ומה ניתן ללמוד מכך?

מדוע מסכת גיטין קודמת למסכת קידושין?
יש לשאול, לכאורה היה צריך לסדר את מסכת גיטין אחרי מסכת קידושין, שהרי מבחינת סדר הדברים, קודם יש קידושין ורק אחר כך גירושין. זאת ועוד, גירושין הם משהו שאיננו מעוניינים בהם, והלוואי ולא היה בהם צורך בהם בעולם. אם כן לכאורה היה צריך לפתוח בדבר העיקרי והמשמח, ולא במציאות של דיעבד.

קודם כל יש לציין שלא כל המפרשים סבורים שמסכת גיטין היא לפני מסכת קידושין. ראה בחתם סופר כאן שמביא שלדעת הרמב"ן והתוספות יום טוב מסכת גיטין היא אחרי מסכת קידושין, ואם כן קושיא מעיקרא ליתא.
אך עדיין יש ליישב את השאלה לפי שאר המפרשים, וכן לפי הסדר המקובל היום.

הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מסביר את הסדר של המסכתות, ומתייחס לשאלה זאת, ומסביר שהסדר הוא פשוט לפי סדר הפסוק. וז"ל:
"ונשארה השאלה למה איחר קדושין והיתה ראויה לקדם, ומקומה הראוי לפני כתובות, ואם תאמר שלא קבעה לפני כתובות כדי שלא יפסיק בין יבמות לכתובות כיון שהם ענין אחד כלומר נישואי האשה והסמיך את הדברים כמו שאמרנו, אם כן תהיה לפני גטין כדי שיהיה הסדר קדושין ואח"כ גטין אחריה. התשובה, שעשה כן חיקוי לסדר הכתוב שדיבר בגירושין לפני הקידושין, והוא אמרו יתעלה וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר , וממה שנ' והיתה לאיש אחר למדנו דרך מדרכי הקדושין כמו שנתבאר מקיש הויה ליציאה". עכ"ל.

הרב ראובן מרגליות בספרו יסוד המשנה ועריכתה הקשה על טעמו של הרמב"ם, וכתב שתירוצו של הרמב"ם לא מתיישב על הלב. וז"ל (שם עמ' כו-כז):
"ובכלל ימצא המעיין כי כל הטעמים והנמוקים שכתב הר"מ הם כדרושים נאותים לכל חפצי הדורש, ולו גם נסדרו המסכתות בסדר אחר יוכלו כמו כן להשלב בדרוש".
ובהערה שם כתב: "לדוגמא: הנה כתב הר"מ שלכן נסדרה מס' גיטין לפני קידושין מפני שהיה רצונו לילך אחר סדר הכתוב דכתיב וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, והנה כתוב זה הרי הוא מדבר בקדושין שניים אחרי שהוקדמו קידושין הראשונים כי יקח איש אשה וגו'...".
על כן הרב מרגליות הסביר שסדר המסכתות הוא לא לפי סדר עקרוני, אלא לפי סדר מלאכותי. לדעתו סדר המסכתות הוא לפי גודל המסכתות, מהגדול ועד הקטן.
כלומר, כל המסכתות נסדרו לפי מספר הפרקים במסכת. מסכתות הכוללות יותר פרקים נסדרו לפני המסכתות עם מעט פרקים. בדבריו שם כתב לתרץ את הקושיות על הסבר זה.
שני הסברים אלו עונים ברובד הפשט על השאלה מדוע קודמת מסכת גיטין למסכת קידושין. כעת נראה הסברים בדרך העומק:
החתם סופר (גיטין דף ב.) הסביר את העניין בהתאם ליחסים של עם ישראל עם הקדוש ברוך הוא. וז"ל:
"וסידר גיטין בין כתובות לקידושין ארמז הן ישלח איש את אשתו וגו' ושוב אלי נאום ה' כי אחר הגירושין יהי' לנו קדושין חדושין עד וארשתיך לי לעולם כי נהיה ארוסה לעולם חביבה כל שעה כשעה ראשונה כארוסה ולא כבעולה כמ"ש חז"ל בפסחים פרק האשה אפסוק לא תקראי עוד בעלי כ"א אישי ע"ש".
וכעין דבריו הסביר הרבי מלובביץ באריכות (תורת מנחם, תשי"ט כ' מנחם אב באריכות עמ' 156-203, ובעיקר עמ' 181). וביאר שאצל הגויים אין צורך בגט, אלא שבעלי הזוג נפרדים. אצל עם ישראל צריך דווקא גט. ואף שהטעם שבדיני ישראל צריך גט באופן פשוט הוא כדי שלא יהיה קל כל כך לגרש. אך מצד העומק, התורה ציוותה דווקא על גט שנקרא "ספר" ולמדו כמה הלכות מכך שהגט דומה לספר תורה.
ספר תורה ענינו קידושין בין הקב"ה לישראל. ואף שגט באופן פשוט הוא היפך התורה, אך בעומק, ענינו של גט הוא גם חלק מהספר תורה. ענינו של הגט הוא כדי שאחר כך יהיו קידושין באופן נעלה יותר, מתוך אהבה וחביבות גדולה יותר. ובעצם הגט הוא חלק מהקידושין.
וכך ביאר הרב מלובביץ (שם) את מה שכתבו התוספות (ד"ה המביא) ששתים עשרה שיטין שבגט הם כנגד ההפסק בין ספרי התורה. הפסק זה הוא קדוש בקדושת הספר תורה יותר מקדושת הגוילין שסביב לעמודי הספר תורה. עניין הגט הוא כערך בעלי תשובה שגדולים מצדיקים, ע"ש בדבריו העמוקים ונפלאים.
הסברים אלו של החתם סופר והרבי מלובביץ פחות הדגישו את המשמעות בגט בהיבט האישי ובמשמעות של נישואין, אלא יותר דיברו על עם ישראל, ועבודת ה' (אף שעיקרי דבריהם נכונים לנישואין וגירושין במובן הפרטי).
הרב יצחק גינזבורג ( עלון נפלאות) ביאר את הדברים בהיבט האישי של נישואין וגירושין:
"את דיני הקידושין לומדים מהפסוק "כי יקח איש אשה" שמופיע דווקא בתחלת פרשת גירושין, וחז"ל אף עושים היקש מפורש של "ויצאה... והיתה" – "מקיש הויה [קידושין] ליציאה [גירושין]" (והסדר של "ויצאה" לפני "והיתה" הוא גם אחד הטעמים להקדמת מסכת גיטין למסכת קידושין). בטבע שבעולם, הקידושין קודמים, וכל מי שמתחתן מאחל לעצמו לא להגיע לעולם לגירושין. היינו מצפים שהגירושין יהיו 'הערת שוליים' למקרים מצערים – מדוע הם הרקע ללימוד על כל קידושין?
כלל גדול שתֹהו קודם לתיקון. בשבעת המלכים של עולם התהו (המנויים בסוף פרשת וישלח) לא מופיעה בת זוג – עולם התהו הוא עולם הרווקות, הקודם לתיקון של הנישואין (כלשון הפסוק, "לא תהו בראה – לשבת יצרה"). בעולם התהו כל מלך אמר "אנא אמלוך" – כל אחד מלא מעצמו, ללא רגישות לזולת (לעם בכלל ולבת זוג בפרט), ובעצם נשוי לעצמו ("מתנשא לאמר אני אמלֹך"). כך, הרווק – שככל שהתבגר נעשה מודע ו'מחובר לעצמו' – נשוי לעצמו, לעולמו הפנימי ולדמיונותיו על בת הזוג הראויה לו. אם יגיע לנישואין כך יתקיים בו – "מוצא אני מר ממות את האשה", הוא מוצא את עצמו והזולת מר לו ממות. כדי להגיע ל"מצא אשה מצא טוב", במציאת אשתו באמת, עליו קודם כל להתגרש מעצמו – לצאת מעצמו ומעולמו, בגבורה, ולהפתח לחיבור אמתי עם בת זוגו…

משמעות המילה 'גט'
הפירוש הפשוט של המילה גט הוא שטר בארמית. וגם שאר שטרות, נקראים הרבה פעמים גט. אך המילה גט מתייחסת בעיקר לגט אשה (תוספות ד"ה המביא').
עוד כתבו התוספות (שם): "ומה שנוהגים לכתוב י"ב שורות בגט אומר ר"ת משום דגט גימטריא י"ב". יש שהבינו שלכן גט נקרא גט משום שיש בו י"ב שורות, אך התוספות יום טוב (א, א) שלל הבנה זו בדברי התוספות, וז"ל:
"ולא תשמע למ"ש התשבי שהתוס' נותנים טעם שנקרא גט. לפי שיש בו י"ב שורות. ע"כ. שלא כן הוא אלא איפכא שכתבו דלפיכך נהגו לכתוב י"ב שורות כמספר גט. ואף על גב דשאר שטרות פעמים נמי קרי גט".

אם כן המילה גט משמעו שטר אך בדרך כלל מתייחס לגט אשה.

מצינו כמה הסברים בדברי המפרשים למשמעות המילה 'גט', שכאמור מתייחס לגט אשה בדרך כלל.

בספר דף על הדף (גיטין דף ב עמוד א) הביא פירוש בשם הגר"א, וז"ל:

מובא בשם הגר"א בספר דברי אליהו במקור השם 'גט', שהיינו משום שלא מצינו בכל התורה שאותיות 'ג - ט' סמוכים זה לזה, ולכן בחרו דוקא בזה שזה מוכיח על פירוד, כעין זה כתב גם בקהלות יעקב (לשון חכמים, ג).
ואולם בטעמא דקרא (כי תצא) הקשה, שגם אותיות 'גק' 'זץ' 'סץ' לא מצא שנסמכו זה לזה בתורה, והיה ניתן לקרוא לזה 'זץ'.
ותירץ, שמכל מקום 'גט' הם האותיות הראשונות שלא נסמכו.

עוד דבר נחמד היא בספר דף על הדף מהספר שערי לימוד שכתב שהאות ג' באה בין האותיות ב - ד, והאות ט' באה בין האותיות ח - י, נמצא אותיות 'גט' מפרידות וכורתות את תיבת 'ביחד'.

משמעות המילה גט על פי שפת אנגלית
נראה לפרש כיוון נוסף במילה 'גט'. יש להקדים שלפעמים דורשים מילים בלשון הקודש על פי משמעויות משפות אחרות. ידוע שהגמרא (סנהדרין ד:) דורשת "טט בכתפי שתים פת באפריקי שתיים". וכתב השל"ה (כללי התלמוד יד):
"אל יעלה בדעתך שהתורה כתבה אלו הלשונות שאינם לשון קודש, אלא הכי פירושו, כשברא הקדוש ברוך הוא עולמו לא היה רק לשון הקודש, כמו שכתב רש"י ז"ל בכמה דוכתי, וכשבלל הקדוש ברוך הוא הלשונות בדור הפלגה, בא לשון הקודש גם כן בשאר הלשונות, והתיבות הנזכרות לעיל הם לשון קודש, ונכללו בלשון יוני או בכתפי או באפריקי".
וראה במרגליות הים (סנהדרין שם), ובחיי מוהר"ן מה שכתבו בזה ואמכ"ל.

המילה באנגלית get משמעו 'לקבל'.
אפשר שרמוז בכך שעניין הגירושין הוא נוצר מכח ה'קבלה' היפך כח ה'נתינה'. כח הנתינה הוא היסוד לחיי הנישואין. האריך בדבר הרב אליהו דסלר במכתב מאליהו (ח"א עמ' 38-39). וכתב שם שברוב הפעמים לא יארכו ימי האהבה בין בני זוג, משום שבני האדם בכללם נוטלים המה ולא נותנים. והזכיר שהוא תמיד אומר לבני זוג בעת שמחת כלולתם: "הזהרו יקרים שתמיד תשאפו להשביע נחת זה לזה כאשר תרגישו בכם בשעה זו. ודעו אשר ברגע שתתחילו לדרוש דרישות זה מזה הנה כבר אשרכם מכם והלאה".

והגרי"ד סולביצ'יק (אדם וביתו עמ' 52-53) הסביר שכל הנישואין הם בעצם קיום של 'והלכת בדרכיו' שהאדם מחקה את בוראו שברא את העולם וביקש להעניק מעצמו למהות כלשהי המצויה מחוצה לו. בנישואין הזוג הולך בדרכיו של הקב"ה בזה שהם פורשים מרומנטיקה המתמקדת בעצמה ונסוגים אל קהילה שהחסד עומד במרכזה, קהילה המחויב לחיים שטרם נולדו ע"ש.
לפי זה אפשר שלכן גט משמעו קבלה היפך הנתינה, מידתו של הקב"ה.

גיטין