ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הרב איסר זלמן מלצר - דמותו הגדולה, ויחסו למדינת ישראל ולצבא
א. סיפור על מידותיו - מעשה והרב איסר זלמן הגיע לביתו יחד עם תלמידו שליווה אותו. הרב עמד סמוך לדלת, אך באופן מפתיע הוא לא נכנס הביתה, אלא הסתובב חזרה, והמשיך לטייל עם תלמידו ולשוחח עמו. לאחר שהלכו הלוך וחזור כמה פעמים, שאלו תלמידו מדוע הוא לא נכנס לביתו? השיב הרב: "כידוע לך האשה העובדת בביתי היא אלמנה. כאשר התקרבתי לדלת, שמעתי שהיא שרה ומזמרת לה להנאתה תוך כדי עבודתה. ברגע שאני אכנס לבית היא תפסיק לשיר, ואינני רוצה להפריע לה בשירתה" (בדרך עץ החיים עמ' 272).
[במאמר מוסגר אציין ששמעתי מהרב אשר וייס שלאחרונה יצא איזה ספר ביוגרפיה על הרב איסר זלמן. שם מובא הסיפור הנ"ל בגרסה חדשה: הרב איסר זלמן לא רצה להיכנס לביתו כי הוא ידע שהעובדת שרה, וכדי שהרב לא ישמע שירת נשים לרגע קט, עד שהעובדת תשים לב שהוא נכנס ותפסיק לשיר, לכן הוא לא נכנס לביתו. עד כאן הגרסה החדשה.
שאל הרב אשר וייס: מדוע החליטו עורכי הספר לעוות את הסיפור, ולכתוב אותו בגרסה חדשה ושטותית? מסתבר שלצערנו היום הרבה אנשים חושבים שהסיפור האמיתי שהרב איסר זלמן לא רצה לצער אלמנה אינו סיפור על גדול בישראל. לדעתם התנהגות טובה בין אדם לחברו היא לא דבר חשוב כל כך, ולכן המציאו גרסה חדשה שלדעתם מתאימה לגדול בישראל. אך האמת היא שזו הגדלות האמיתית - האכפתיות והרגישות בין אדם לחברו]
ב. עוד סיפור על מידותיו - שבועות מספר לפני פטירתו חשב הרב איסר זלמן שמן הראוי שיתחיל להתפלל במניין של ותיקין, וביקש מתלמידו להעיר אותו. לאחר שתלמידו העיר אותו לתפילה, ברגע האחרון חשב הרב שוב, והחליט שלא ללכת למניין ותיקין, אלא להתפלל במניין הקבוע שלו. לתמיהת תלמידו מדוע הוא שינה את דעתו? הסביר הרב איסר זלמן: המתפללים בבית הכנסת רגילים לראות אותי מדי יום, ואנו מאחלים אחד לשני בוקר טוב וכו. אם אפסיק להתפלל שם יהיו אנשים שתהיה להם עגמת נפש מכך שאינני מתפלל איתם. עדיף שלא אגרום להם צער, ואף שאפסיד תפילת ותיקין (שם עמ' 266).
ג. יחסו של הרב איסר זלמן למדינת ישראל - הרב איסר זלמן ראה במדינת ישראל את יד ההשגחה העליונה השומרת והמשגיחה על עם ישראל (שם, עמ' 461). ובזמן שעמד על הפרק אפשרות לייסד את מדינת ישראל על שטח חלקי ביותר, סבר שעדיף לקבל את הצעת החלוקה, ולייסד את מדינת ישראל שחיכינו לה אלפיים שנה, אף שאינו מושלם.
כך אמר הרב הראשי רבי יצחק איזיק הלוי הרצוג בהספדו על הרב איסר זלמן:
"בסיום דברי לא אמנע מלהביע מילים אחדות בנוגע להתקשרות נפשו של אותו גאון עולם וצדיק הדור ז"ל לציון בית חיינו. ידוע שהוא היה קשור בכל נימי נפשו לארץ הקודש כבר בהיותו בחור צעיר, תלמיד הישיבה בוואלז'ין וידוע שאחרי חתונתו השקיע את הנדוניה שלו ברכישת אדמה בחדרה.
מה שאני אספר זוהי חוויה אישית בקשר לצד זה של אישיותו הגאונית והמוסרית המופלאה. מעשה זה היה דומני לפני שלוש עשרה שנה בערך. כשנשמעה לראשונה הצעה על דבר החלוקה ודובר אז על חלק זעום שכאילו עמדה ממשלת בריטניה להציע לפנינו בתור מדינת ישראל. אני הייתי אז נגד החלוקה והצטרפו אלי אישים ידועים בישוב שיזמו לצאת במחאה פומבית גדולה. לשם כך הוצע לכנס ישיבה חשובה של רבנים וב"ב בביתי. לפתע פתאום בא אלי הגאון ז"ל כשהוא כולו רועד בבקשה נפשית עמוקה שלא להמשיך בתנועה האנטי-חלוקתית ההיא. זכורני מקצת דבריו" "דבר שלא היה לישראל – כלומר מדינה – זה קרוב לאלפיים שנה, ועתה מציעים זאת לפנינו, אם כי במידה זעומה לעת עתה, נא ונא שלא לדחות. ניכר שזה מן השמים" (שם עמ' 458).
ד. התבטאויות של הרב איסר זלמן ביחס לצבא - הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון, היה נשוי לנכדתו של הרב איסר זלמן. בהיותו חייל במלחמת השחרור כתב מאמר על החייל הדתי בצבא. המאמר הגיע לעיני הסבא של אשתו, הרב איסר זלמן. כך מובא בספר 'באמונתו':
"המאמר "דרכנו", או בשמו המלא: "לדרכו של החייל הדתי במלחמת הקוממיות", הפך למניפסט. הוא היה המאמר הפרוגרמטי-ההלכתי הראשון שבחן את צה"ל כצבא יהודי, ותכניו הותירו רושם עצום בעולם הישיבות ובציבור הדתי באותם ימים. יותר מכל מלמדת על כך תגובה אחת, תגובתו של הרב איסר זלמן מלצר למאמר: הוא בכה. כאשר שאלו אותו מקורביו מדוע הוא בוכה, הצביע על המאמר, ואמר: "עד עכשיו היה לנו אורח-חיים לחיי היום יום והלכות מלכים להלכתא למשיחא – בא יוד'ל שלנו ומלמד אותנו שהלכות מלכים גם הם הפכו לאורח חיים!" דברים נרגשים אלו נאמרו על ידי ראש ישיבת "עץ חיים", אחד מגדולי הציבור החרדי באותם ימים".
מסר הרב צבי יהודה קוק בשם הרב איסר זלמן שאין ברמב"ם שום הלכה לפטור בני ישיבות מצבא. דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, הם דברי מוסר כלליים על "כל איש ואיש, מכל באי עולם". שימוש בדברי הרמב"ם האלו ביחס לתלמידי ישיבה, הוא עלבונה של תורה. אם כן, האם צריכים כולם להתגייס? זהו עניינם של ראשי הישיבות לדאוג לתקומתה של תורה, מפני שתפקידם הגדול ואחריותם הגדולה היא לעמוד על הקמת התורה בישראל והגדלת התורה בישראל" (שיחות תלמוד תורה ב, עמ' 69).
ה. יחסו של הרב איסר זלמן לראי"ה קוק - פעם דיבר הרב איסר זלמן עם רבי חיים עוזר, והשיחה הגיעה לדבר על הרב קוק. אמר הרב איסר זלמן לרבי חיים עוזר: "אנחנו גדולים עד ידית הדלת של הרב קוק" (שבחי הראי"ה עמ' רב).
רבי שלמה זלמן אוירבך תלמידו של הרב איסר זלמן מלצר אמר שרבו הרב איסר זלמן היה חסיד של הרב קוק (ליקוטי הראי"ה ח"ג עמ' 104).
ו. פנינה על הדור של עיקבתא דמשיחא - חז"ל אמרו שפני הדור בעיקבתא דמשיחא כפני הכלב (סנהדרין צז.). הרב איסר זלמן מסר בשם רבי ישראל סלנטר שהפירוש הוא כך: הכלב רץ לפני העגלה. הרואה יוכל לטעות שהכלב הוא המורה את הדרך לעגלון והסוסים. מתי נודע האמת? כשיש צומת דרכים, והעגלון מוביל את הסוסים לדרך אחרת, ואז הכלב רץ אחרי העגלה. אלא שגם אז, מיד הכלב חוזר לרוץ לפני העגלה, ומטעה את הבריות כאילו הוא המנהיג ומורה הדרך. כך יהיה דרך פני הדור בעקבתא דמשיחא, שעזי פנים שבדור הם ילכו בראש, ולאיזה דרך שיהיה פני הדור יקפצו המה בראש להיות מנהיגים, כפי שבעוונותינו הרבים אנו רואים היום (מובא בעובר אורח לאדר"ת אות ז).
שנזכה ללמוד מתורתו, בספרו הלמדני 'אבן האזל', וממידותיו התרומיות.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
שם משמואל על הפרשה אש התורה וזיכוך מידת הדין
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"ג)
השיעור מבאר על פי תורת ה"שם משמואל" כיצד ניתן לטהר חלקי רע המושרשים באדם, אם על ידי הארה אלוקית ואם באמצעות "אש התורה" ולימוד בהתלהבות השורפים את הרע במקומו, בדומה להכשרת כלים בליבון. בהמשך מוסבר מדוע נושאי מידת הדין, כיצחק ורבקה, נדרשים לשמירה יתרה מפני כעס ודינים, וכיצד התאמצות יתרה בתפילה פותחת שערי שמיים למעלה מן הטבע.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"א, תרע"ג)
השיעור מבאר את משמעות הקשר שבין עיקר וטפל בעולם, ומסביר כיצד דווקא ההיטפלות אל הקדושה והצדיק מעניקה ערך ושלמות גם לדברים הטפלים, בניגוד לגסות הרוח של עשו שסירב להיכנע ליעקב. בהמשך נבחן ההבדל שבין לידת אברהם ללידת יצחק, ומוסבר מדוע בלידת יצחק, שנולד צדיק בן צדיק בקדושה מלאה, האירה השמחה בכל העולמות הרוחניים והגשמיים כאחד.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
