ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
אני לומד בכולל, בעל משפחה עם ילדים כ"י. אשתי משחררת אותי מעבודות הבית כמעט לגמרי, אני מתלבט בשאלה, כמה להקדיש ללימוד וכמה להקדיש לבית. כמה ומתי לעזור, להיות שותף וכדו'.
תשובה:
אחד מסימני הגאולה הוא: "אנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו". לכל דבר יש גבול, אפילו למצוות תלמוד תורה. אנשי הגבול אלו תלמידי חכמים היודעים לשים גבול לדבריהם. כאשר אדם מקים בית, מחד, חכמים אומרים לנו "מצא אישה מצא טוב, ואין טוב אלא תורה". אולם, מי שמבין את דברי חז"ל כפשוטם, אינו מכוון לאמת, שהרי ודאי שאדם ללא עול משפחה, פנוי למשך יותר שעות לעסוק בתורה. אם כן, מהי כוונת חכמים במאמרם? כוונתם, שהתורה מעמיקה ומתחברת עם האדם בהקמת משפחתו. הצורך להוריד את התורה לחיי מעשה רחבים, מביאה לצמיחה והעשרה גדולה של התורה. לכן, אין לראות סתירה בין שותפות בבית לבין עיסוק בתורה, כי הכל נכלל במסגרת הרחבה של חיי תורה. ככלל ישנן שתי מערכות של קשר - המערכת האחת, קשר של איש ואשתו. למרות שהורו לנו חכמים: "אל תרבה שיחה עם האישה, באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו", אין פירושו של דבר שאסור לדבר עם אשתו. אדרבא, חובה על אדם לקיים שיחה קבועה עם אשתו, כדי לשמוע ולהשמיע, כדי לחוות עימה את החוויות העוברות עליה. ע"י השיחה יש בידו את היכולת לנווט את הבית והמשפחה, ולהשתמש בדרך הישרה אותה הוא לומד, הלכה למעשה. המערכת השנייה היא, הקשר שבין אב לילדיו. בן תורה, אברך, העסוק כל כולו בלימוד תורה, שוכח לעיתים שמוטלת עליו גם מצוות חינוך ילדיו. אם בכל פעם שילד צריך משהו, אבא לא נמצא בבית, ובעת שאבא כבר נמצא, אין לו זמן לילדיו כי הוא ממהר לחזור ללימודו, אם כן מי ילמד את הילדים אורחות חיים? מצוות חינוך היא כמובן, ללמדם תורה, אך בנוסף חובתו של אב ללמדם דרך ארץ, ישרות, אהבה ושמחה, ועוד ועוד דרכי חיים.
כמובן שאתה צריך להחליט יחד עם אשתך על הזמנים והשעות אותן אתה מקדיש ללימוד, ועל הזמנים אותם אתה מקדיש לבית ולמשפחה. ודאי שרוב הזמן צריך להיות מנוצל לקניין ערכי התורה. כמו כן, השותפות בבית עוברת שינויים בהתאם לצרכים ולפי הנסיבות, שהרי אישה יולדת או חלילה ילד חולה בבית, מצריכים יתר תשומת לב למשפחה, בשונה משגרת החיים.
כסיכום, כולנו צריכים לזכור את הפסוק "תורת ה' תמימה משיבת נפש". כאשר היא תמימה - לוקחת בחשבון את כל הנסיבות, אזי היא גם משיבת נפש.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
14 - תני לישון בשקט!
15 - תורה ומשפחה
16 - האם התחתנתי עם האישה הנכונה?
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












