ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
שאלה: כידוע מצווה להניח תפילין כל היום, וכן נהגו בעבר. מדוע אין מעודדים את הציבור להניח תפילין כל היום, ובמיוחד את בחורי הישיבות?
תשובה: לדעת רבים חובת המצווה לגברים מהתורה להניח תפילין בכל יום למשך רגע אחד, ונכון לעשות זאת בעת קריאת שמע, שבה כתובה מצוות התפילין, ואמרו חכמים: "כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין - כאילו מעיד עדות שקר בעצמו" (ברכות יד, ב). פרט לכך, המניח תפילין מקיים מצווה, ולכן אם חלץ תפיליו ורצה לחזור להניחם, חוזר ומברך על התפילין, אבל אין בכך חובה, כי ברגע אחד יוצאים ידי חובה (ריטב"א שבת מט, א; קל, א; כלבו; כסף משנה ולחם משנה על יסודי התורה ה, א; מגן גיבורים סימן מג א"א לז, ב; ערוך השולחן ג; אשל אברהם בוטשאטש כה, א). מנגד, יש אומרים שחובה להניח תפילין כל היום, כשם שמצווה ללמוד תורה כל היום. אולם המניח רגע אחד כבר נחשב כמי שקיים את המצווה (רבנו יונה, לבוש לז, ב; של"ה, פר"ח; גר"א לח, י; ישועות יעקב או"ח לז, א).
המנהג בעבר
בימי המשנה והגמרא רבים נהגו להניח תפילין כל היום, ולכן פירטו חכמים דינים שונים בנוגע לחליצת התפילין לפני כניסה לבית הכיסא ולסעודה (ברכות כג, א-ב), ושיבחו תנאים ואמוראים שונים שלא הלכו ד' אמות בלא תפילין (סוכה כח, א; תענית כ, ב; מגילה כח, א).
מנגד, מתקופת המשנה ועד הראשונים היו רבים שלא הניחו תפילין כלל או שרק לעיתים רחוקות הניחו תפילין. ואמרו חכמים שעם הארץ הוא זה שאינו מניח תפילין (ברכות מז, ב; סוטה כב, א). וכן אמרו חכמים: "כל מצווה שלא מסרו ישראל עצמם עליה למיתה בשעת גזירת המלכות, כגון תפילין, עדיין היא מרופה בידם" (שבת קל, א). וכן עולה מדברי גאונים וראשונים, שהיו מקומות שבמשך דורות כמעט לא קיימו בהם את מצוות התפילין. ורבי משה מקוצי בעל הסמ"ג (עשין ג) יצא למסע התעוררות מצרפת לספרד כדי לעורר את הרבים לקיום המצווה.
רביבים (806)
הרב אליעזר מלמד
805 - רשמי מסע לארצות הברית: חולמים על עלייה!
806 - מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?
807 - חובת הגיוס של שבט לוי ותלמידי ישיבות
טען עוד
רבים נימקו את התרשלותם מהנחת תפילין בחשש שלא יצליחו לשמור על קדושת התפילין, הדורשת שמירה על גוף נקי וזהירות מהיסח הדעת. וסמכו דבריהם על הגמרא: "אמר רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים (שנעשה לו נס). מאי היא (מה משמעות גוף נקי)? אביי אמר: שלא יפיח בהן. רבא אמר: שלא יישן בהן" (שבת מט, א). (פירש רש"י: כדי שלא יפיח בהן או יראה קרי מתוך שנתו). ראוי לציין שבעבר לא היו שירותים צמודים כמקובל היום, ואנשים היו צריכים להתאפק שעות ארוכות, ולכן התקשו יותר לשמור על גופם מהפחה.
אומנם כתבו הראשונים שחשש מגוף נקי והיסח הדעת אינו מצדיק השתמטות מהנחת תפילין, שכן בעת שאדם אינו מסוגל לשמור עצמו כראוי יחלוץ את התפילין, ובשאר הזמן יניחם. אולם הנמנעים מהנחת תפילין טענו שהואיל ואינם יכולים לשמור את דעתם וגופם כראוי, וקשה להם לחלוץ בכל פעם את התפילין, עדיף שלא יניחו תפילין ויפגעו בקדושתם.
מהו היסח הדעת?
היסח הדעת האסור בעת הנחת התפילין הוא מחשבות איסור בענייני עריות או ליצנות אסורה (שולחן ערוך אורח חיים לח, ד). כמו כן מי שהוא טרוד מאוד במחשבות גופניות או בצערו עד שלבבו פונה לגמרי מענייני התורה נחשב מסיח דעתו מהתפילין (רמ"א לח, א).
יש מחמירים וסוברים שהמניח תפילין חייב לזכור בכל עת שהתפילין עליו, ושלא יעבור יותר משיעור מהלך מאה אמה (בערך דקה) בלא שיזכור שהתפילין עליו (שאגת אריה לט). אולם דעת רוב הפוסקים אינה כן, שכן עובדה היא שהניחו תפילין במשך העבודה, ולא החשיבו זאת כהסחת דעת. הרי שאין ניגוד בין הנחת התפילין ועיסוק ביישובו של עולם. אולם המשתמטים מהנחת תפילין יכלו לטעון שנכון להחמיר לחשוב תמיד על התפילין, והואיל והם אינם מסוגלים לעשות כן, אינם מניחים תפילין כלל.
הוראת הראשונים להניח תפילין בתפילת שחרית
כתגובה למנהג רבים שלא הניחו תפילין כלל, כתבו הראשונים שאומנם תפילין צריכים גוף נקי וזהירות רבה מהיסח הדעת, אבל הזהירות היתרה נדרשת מאדם שמניח תפילין כל היום. אולם במשך זמן תפילת שחרית יכול אדם לשמור על גוף נקי ולזכור שהתפילין עליו ולא להסיח מהן את הדעת, ולכן חובה על כל אדם להניחן בתפילת שחרית (רא"ש תפילין כח; סמ"ק קנג; שולחן ערוך לז, ב).
הסוברים שאין להניח כל היום מפני הרמאים
יתר על כן, יש אומרים שאין להניח תפילין כל היום, כדי שלא לתת מקום לרמאים לרמות ולעשות את עצמם כצדיקים על ידי הנחת תפילין במשך כל היום. וכפי שאמרו בירושלמי: "מפני מה לא החזיקו בהן? - מפני הרמאים" (ברכות ב, ג), ושם מובא בקיצור סיפור שהורחב בפסיקתא רבתי (איש שלום פיסקא כב): מעשה באדם שהיה בדרכו עם ממון. כיוון שעמדה השבת להיכנס, הוצרך להפקידו בידי אדם נאמן מבני המקום. ראה אדם שמניח תפילין על ראשו, הבין שהוא ירא שמיים והפקיד אצלו את הממון. בא אצלו במוצאי השבת לקבל את כספו והלה הכחיש שקיבל ממנו ממון בפיקדון. אמר ההלך: לא לאדם זה האמנתי אלא לתפילין שעל ראשו, שבעטיים סברתי שהוא ירא שמיים. ברוב צערו עמד והתעטף בטליתו, אמר: "ריבונו של עולם, לא האמנתי אלא לשמך הקדוש שהיה על ראשו". בתוך כך התנמנם, נגלה לו אליהו זכור לטוב, אמר לו: לך לאשתו של אותו האיש, ואמור לה שבעלה ביקש שתחזיר לו את הממון ממקום מסוים, וסימן לכך, שאכלו בליל פסח חמץ, ואכלו מאכל מסוים בליל יום הכיפורים. הביאה לו אשתו את הממון. כשחזר הרמאי לביתו ושמע מאשתו שהחזירה להלך את כספו, כעס עליה והיכה אותה. אמרה לו: מה אתה מכה אותי, סימנים שביני לבינך נתן לי.
וכך כתבו רבנו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב יט, ה), מגן אברהם, ואליה רבה (לז, ב), שאף מי שיודע שיכול לשמור בנקיות על גופו, לא יניחם כל היום, שלא תהיה לרמאים דרך להתחזות כצדיקים ולרמות את הבריות.
אומנם רוב הפוסקים סוברים שכוונת חכמים שאין לסמוך על מי שמניח תפילין כל היום שהוא צדיק, מפני הרמאים, אך לא התכוונו לומר שאין להניח הנחת תפילין כל היום (התרומה, רא"ש, בית יוסף לז, ב).
המנהג למעשה
למעשה מנהג רוב ככל ישראל, מתקופת הראשונים ועד ימינו, להניח תפילין בתפילת שחרית בלבד. וכך נוהגים רוב ככל הרבנים ותלמידי הישיבות. והרוצה להניח כל היום רשאי, אבל אין מקום לעודד לכך את הציבור. ניתן לומר שעד תקופת הראשונים היו שנהגו להניח תפילין כל היום והיו שלא הניחו תפילין כלל. והנהיגו הראשונים שיניחו כל ישראל תפילין בתפילת שחרית בלבד. ומאז כל שומרי המצוות מקפידים להניח תפילין בכל יום בתפילת שחרית בהידור גדול.
בחורי ישיבה
אגב, לגבי בחורי ישיבה, יש סוברים שהלומד תורה אינו צריך להניח תפילין מעבר לפעם ביום, שכן מגמת הנחת התפילין היא "למען תהיה תורת ה' בפיך" (שמות יג, ט), והלומד תורה מקיים זאת בפועל. כך כתבו רבנו יונה, מרדכי והשולחן ערוך (לח, י). אולם בפסיקתא זוטרתא (פרשת בא יג) מבואר שגם הלומד תורה חייב להניח תפילין. וכך כתב הגאון רב שמואל בר חופני, האגור והטור (לח, י).
פושעי ישראל בגופם
אמרו חכמים שאדם בינוני שזכויותיו וחובותיו שוות נידון לכף זכות. אבל אם בין עוונותיו היה עוון שבכלל "פושע ישראל בגופו", כגון "קרקפתא דלא מנח תפילין" (ראש שלא מניח תפילין), אין מטים את דינו לכף זכות אלא נידונים לגיהינום (ראש השנה יז, א). יש סוברים שפושע ישראל בגופו הוא רק מי שלא הניח תפילין כל ימיו (רי"ף, רמב"ם, רמב"ן ועוד), ויש אומרים אף אם לא הניח יום אחד תפילין הוא נחשב פושע ישראל בגופו, ובתנאי שהיה יכול להניח ובחר שלא להניח מחמת שאט נפש וזלזול במצווה (רבנו תם, יראים, מנהיג, רשב"א, ריטב"א, ר"ן ועוד).
החיילים הקרביים צדיקי ישראל בגופם
כשם שהעובר ולא מניח תפילין נחשב כמי שפשע במצווה שמתקיימת בגופו, כך – ואף יותר מכך - חיילים שמחרפים נפשם על הגנת העם והארץ, כיוון שהם מסכנים את גופם, נחשבים כצדיקי ישראל בגופם. וגדולה מידה טובה ממידת פורענות, ויש בכוחה של המצווה להטותם לכף זכות ולזכותם לחיי עולם בגן עדן.
פרט לכך, בשירות הצבאי הם מקיימים שתי מצוות שאמרו עליהן חכמים שהן שקולות כנגד כל המצוות: הצלת ישראל ויישוב הארץ.
וראו כל עמי הארץ
בשנים הללו, שבהן אנחנו נמצאים במלחמה קשה עם אויבינו, עלינו להתאזר בגבורה פנימית הנובעת מאמונה עמוקה בה' ובייעודו של עם ישראל להביא צדק וברכה לעולם. על ידי מצוות תפילין נוכל להתקשר אל יסוד האמונה, ועל ידי כך שם ה' ייקרא עלינו, ואויבינו ייראו מפנינו, שנאמר: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח, י), אמר רבי אליעזר הגדול: "אלו תפילין שבראש" (ברכות נז, א). ומתוך כך גם על ידי מצוות תפילין של יד נזכה שתחזקנה ידינו להכריע את אויבינו ולבנות את ארצנו.
מתוך העיתון 'בשבע'
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה אכפת לך?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
