ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
באו אנשי הממשלה וטענו: העומס המוטל על החיילים הוא גדול ומן הראוי שהכל ישאו בעומס הבטחוני בשווה, ומדוע בני הישיבות לא ישתתפו גם הם בעול הבטחון? ועוד אמרו: הרי יש כאן שאלה של פיקוח נפש, ופיקוח נפש דוחה כל המצוות שבתורה. מדוע בני ישיבות לא ישרתו בצבא ככל האחרים?
לעומתם טענו ראשי הישיבות: מבחינה הלכתית בני ישיבות אינם צריכים לשרת בצבא בזמן לימודם. אין תלמוד תורה כשאר הלימודים. בלימוד התורה צריך לשקוע ובלי מסירות מלאה ללימוד התורה אי אפשר לקנות את התורה. כמו שאמרו חכמים: "זאת התורה: אדם כי ימות באהל" - אין התורה נקנית אלא במי שממית את עצמו באהלה של תורה. ולכן בלתי אפשרי מבחינת לימוד התורה להתנתק מהתורה למשך שלוש שנים בשנות הלימודים העיקריות. זה יפגע פגיעה כזו בלימוד התורה שאי אפשר יהיה לתקנה. כך טענו ראשי הישיבות.
הדיון היה פנימי, לא לפרסום, בלי תקשורת והוא היה ענייני. מומחים לענייני בטחון וצבא מצד אחד ומומחים לענייני לימודה של תורה מצד שני. המומחים לענייני בטחון הסבירו את הצורך בחיילים והקושי שנגרם ע"י דחיית הגיוס של בני הישיבות. ולעומתם, ראשי הישיבות שהשתתפו בפגישה, והיו אלה גדולי ראשי הישיבות, הם הסבירו את חשיבות לימוד התורה ברציפות ובהתמסרות, ואת הפגיעה הקשה שיכולה להיות ללימוד התורה אם יצטרכו בני הישיבות להתגייס לצבא.
באותה פגישה השתתף גם הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שהיה ראש ישיבת מרכז הרב. והוא אמר שהוא אינו מרוצה מצורת הדיון, כאילו יש כאן שני צדדים שעומדים זה מול זה משני צידי המתרס, וכי אין הדבר צריך להיות כך. לדעתו ראשי הישיבות צריכים להיות מעוניינים בחיזוק הצבא לא פחות משרי הממשלה, ושרי הממשלה צריכים להיות מעוניינים בחיזוק התורה בישראל לא פחות מראשי הישיבות. שתי המשימות הללו חשובות לכולם. עם-ישראל צריך תלמוד תורה וגדולי תורה שלמים, ועם ישראל צריך צבא גדול וחזק. וכולנו ביחד, האחראים על הבטחון והאחראים על לימוד התורה, צריכים לדון ביחד איך להתמודד עם שתי המשימות הללו.
באותה פגישה השתתף גם הרב יחזקאל אברמסקי, והוא שמח מאד על דברי הרב צבי יהודה הכהן קוק.
אילו היו כולם מאמצים את גישתו של הרב צבי יהודה זצ"ל, כל הויכוח הקשה והכאוב היה נעשה ענייני, האוירה העכורה היתה נעלמת והיה נמצא פתרון מוסכם איך לבנות את התורה באופן השלם ואיך לחזק את הצבא בצורה הטובה ביותר, את התורה ואת הצבא כאחד, שהרי הם משלימים זה את זה.
"אמר רבי אבא בר כהנא: אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה". אלמלא דוד שהיה עוסק בתורה, לא עשה יואב מלחמה. זכותו של דוד עומדת לו ליואב במלחמותיו. "ואלמלא יואב שעשה מלחמה לא עסק דוד בתורה". הווי אומר: אחד תלוי בשני, הצבא והתורה. מפני שיואב על הצבא יכול היה דוד לעסוק בתורה, ומפני שדוד עסק בתורה, יכול היה יואב לעשות מלחמה.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא

נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95

ארץ ישראל בהלכה ובאגדה הישיבה והצבא - פגישת הרצי"ה עם שר הביטחון (שיעור סיכום)
ארץ ישראל בהלכה ובמחשבת ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.















